כאשר אנו דנים במונח "משפט פלילי", אנו לרוב מתייחסים להליכי מעצר, חקירה וכן לכתב אישום ולמשפט הפלילי. ברוב המקרים, המונח "וועדת שחרורים" נעלם מהשיח בכל הנוגע להליך הפלילי.

לדעתנו – וועדת שחרורים היא שלב חשוב מאוד מההליך הפלילי, למרות שתפקידה הופך לרלוונטי רק בשלב שבו אדם כבר הורשע, לרבות על ידי ערכאת הערעור. מנגד, וועדת השחרורים היא שלב מאוד חשוב, שכן היא השלב שבו אסיר שהורשע בפלילים, יכול להשתחרר בשלב מוקדם ולמעשה להתחיל בחיים חדשים.

לאור חשיבות הנושא, נסביר במאמר שלהלן מהי וועדת השחרורים ומהן סמכויותיה וכל זאת לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

מהי וועדת שחרורים?

וועדת שחרורים היא וועדה המוקמת מכוח חוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א – 2001 (להלן: "החוק") ותפקידה לדון בעניינם של אסירים המבקשים להשתחרר מוקדם ממאסר, לאחר שאלו ריצו שני שלישים ממאסרם, במידה ומדובר באסירים שריצו תקופה שארוכה מחצי שנה. כאשר מדובר באסירים ששפוטים לתקופה של עד חצי שנה, אזי הם זכאים להשתחרר מוקדם, במידה ומפקד בית הסוהר מורה על שחרור מנהלי. אסירים אלו אינם מובאים בפני וועדת שחרורים.

ישנם שני סוגים של וועדות שחרורים: וועדת שחרורים וכן וועדת שחרורים מיוחדת. נסביר על כל אחת מהן, כדלקמן:

וועדת שחרורים היא הוועדה הרגילה, שתפקידה לבחון בקשות לשחרור מוקדם של אסירים. בסמכות הוועדה להורות על ניכוי של שליש מתקופת המאסר של האסיר המבקש. וועדה זו מורכבת משופט, אשר מתמנה על ידי שר/ת המשפטים. בנוסף, מתלווים לוועדה שני נציגים נוספים, שלכל אחד מהם יש ניסיון באחד מהתחומים הבאים – פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, תחום סוציאלי ועוד. בנוסף, במסגרת דיונים בפני וועדת השחרורים, נלווה נציג מטעם שירות בתי הסוהר, אך לנציג זה אין סמכות להצביע במסגרת החלטה סופית לעניין שחרור ממאסר, אלא רק להביע את עמדתו. ההכרעה לגבי שחרור מוקדם, מתקבלת בדעת רוב בוועדה, כלומר – מבין שלושת חבריה.

וועדת שחרורים מיוחדת היא וועדה שתפקידה לדון בבקשות לשחרור מוקדם, דהיינו – ניכוי שליש מתקופת המאסר של אסירים המרצים מאסר עולם. בדרך כלל מדובר באסירים אשר נאסרו בגין ביצוע עבירת רצח. וועדת השחרורים המיוחדת מורכבת ממספר רב יותר של חברים: שני שופטים, שאחד מהם חייב להיות שופט של בית המשפט המחוזי והאחר הוא שופט של בית משפט השלום. כמו כן, בוועדה יושבים עוד שלושה נציגים שיש להם לפחות עשר שנות ניסיון בתחום הקרימינולוגיה, פסיכולוגיה ובתחום העבודה הסוציאלית. חבר נוסף בוועדת השחרורים המיוחדת הוא נציג מטעם משרד המשפטים.

זומנתי לדיון בפני וועדת שחרורים – אילו שיקולים היא יכולה לשקול?

החוק מקנה לוועדת השחרורים, לרבות וועדת השחרורים המיוחדת, מספר רב של שיקולים שהיא יכולה לקחת בחשבון, במסגרת דיון בבקשה של אסיר לנכות שליש ממאסרו. בין השיקולים: התנהגותו של האסיר בין כותלי הכלא, מידע מודיעיני על האסיר, טיב העבירה שהאסיר ביצע, עבירות פליליות שביצע בעבר או אף במסגרת שהותו בכלא, מסוכנותו של האסיר, תסקיר שנעשה בעניינו של האסיר וכן עמדת קורבן העבירה, שרשאי להביע את עמדתו בפני הוועדה.

התנצלות של אסיר על העבירה שביצע, היא שיקול שהוועדה רשאית לשקול, אך התנצלות של אסיר אינה מהווה סיבה לקבל או לדחות את בקשתו. יוער כי רשימת השיקולים המוצגת היא חלקית בלבד, שכן החוק מונה מגוון רב של שיקולים במסגרת שיקולי הוועדה.

מהן סמכויותיה של וועדת שחרורים?

לוועדת השחרורים יש סמכות עיקרית והיא להורות על ניכוי שליש מתקופת מאסרו של החשוד. עם זאת, לוועדת השחרורים יש סמכויות נוספות, שמתחייבות במסגרת דיוניה. לדוגמא – לוועדת השחרורים יש סמכות להתנות שחרור מוקדם בביצוע טיפול, בין אם מדובר בטיפול לגמילה מדבר מסוים, או טיפול בכעסים ואלימות ועוד. לוועדת השחרורים יש סמכות להורות לאסיר לתת ערובות לשחרורו וכן להתייצב מפעם לפעם בתחנת המשטרה. אגב, לוועדת השחרורים יש סמכות להורות של שחרור מאוחר יותר ולא בהכרח לאחר ריצוי שני שליש ממאסר של חשוד.

כיצד ניתן לערער על החלטת וועדת השחרורים?

על החלטה של וועדת השחרורים אפשר לערער לבית המשפט המחוזי, באמצעות הגשת תביעת אסיר. כך מורה החוק.

לסיכום

וועדת שחרורים היא וועדה חשובה מאוד, שלא תמיד נלקחת בחשבון במסגרת השיח בתחום הפלילי. וועדת שחרורים היא גוף שהכרעה נכונה בו, יכולה להבטיח שאסיר יחזור לחברה כאדם טוב יותר. מצד שני, החלטות שגויות של וועדת השחרורים יכולות לעיתים להסב נזק לציבור ולקורבן העבירה. כך שאם זומנתם לוועדת שחרורים, כדאי מאוד להיעזר בעורך דין פלילי בעל ניסיון.