לאחר מותו של אדם, מלבד העצבות האופפת את בני משפחתו וקרוביו, יש צורך לחלק את נכסיו (אשר בעגה המשפטית, מכונים "עיזבון"). חלוקת העיזבון, תעשה בשתי דרכים: האחת, היא אם הנפטר השאיר מסמך המורה את דרך החלוקה. השנייה, היא בהיעדר המסמך ואז יש לפנות לברירת המחדל על פי החוק.
עם זאת, במקרים מסוימים, חלים סיבוכים הנוגעים לאי הסכמה בין היורשים, גילוי יורשים חדשים או נסיבות חיים. לכאורה, בעת עריכת צוואה הנכתבת על ידי המצווה, "החיים" אמורים להיות "קלים יותר", אך גם במקרים הללו עלולים להתעורר סיבוכים. אחד הסיבוכים הוא בעת הגשתה של התנגדות לצוואה הקיימת, על ידי "יורש פוטנציאלי" ועל כך – במאמר שלהלן. כמו כן, במסגרת המאמר, נסקור: מהי צוואה, מהי התנגדות לצוואה, מהו הליך ההתנגדות לצוואה ומה קורה בעת פסילת הצוואה – דהיינו, פנייה לצו ירושה.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
מהי צוואה:
צוואה הינה מסמך בעל תוקף משפטי, שבו אדם מורה על חלוקת רכושו לקרוביו, בבוא היום שבו ילך לעולמו. לא כל מסמך המורה על חלוקה, ייחשב כצוואה תקינה ותקפה. חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"), הוא הדין אשר מסדיר באילו מקרים תיחשב צוואה כצוואה תקפה.
להלן, סוגי הצוואות המוגדרות כתקפות: צוואה כתובה – צוואה זו נעשית בכתב ידו של המצווה וחתומה על ידו. הצוואה תהיה בנוכחות שני עדים שאינם נהנים מהצוואה, דהיינו – אינם רשומים כמקבלי הטבה או חלק מעיזבון.
הדרך השנייה, צוואה ברשות עדים – צוואה זו זהה לסוג הראשון, אך נחתמת על ידי שני עדים.
הדרך השלישית, צוואה בפני רשות – כאן הצוואה תקבל את תוקפה באמצעות הקראתה של הצוואה לאחד מהגופים המותרים בחוק והם: רשם הירושה, שופט או רשם בבית משפט או דיין בבית הדין הרבני.
הדרך הרביעית והבעייתית ביותר, היא צוואה בעל פה ובשמה הנוסף צוואת "שכיב מרע" – תתקיים לעיתים נדירות ורק כאשר לא יהיה ניתן לבצע צוואה בדרכים אחרות. קיומה יתבצע כאשר המצווה נמצא על ערש דווי או שמצבו הרפואי אינו מאפשר את כתיבת הצוואה. תוקפה של הצוואה יהיה לחודש בלבד, כלומר, אם המצווה אינו נפטר חודש לאחר מכן, לא יהיה לה תוקף.
מהי התנגדות לצוואה:
לאחר פטירתו של המצווה ובדיקת תקפות הצוואה, יפנו קרוביו של המצווה לרשם הירושות, שהוא האמון על קיום צוואות וירושות. בפנייתם, יבקשו "צו קיום צוואה". זהו צו המורה על קיום הצוואה לאחר בדיקת הרשם את כשירותה. זהו בעצם ההליך הנדרש לשם מימוש הרכוש של המנוח.
ההליך יכלול הגשת תעודת פטירה, צוואת הנפטר והודעה של כל היורשים. לאחר הגשת הבקשה, יפרסם רשם הירושות מודעה בעיתונים אודות הבקשה, על מנת לוודא שאין מתנגדים לצוואה. הזכות להתנגד לבקשה ניתנת במהלך זמן שייקבע ממועד פרסום הבקשה.
במידה ותוגש התנגדות לצוואה וקיומה, באמצעות פנייה של גורם הסבור שהצוואה אינה תקינה או שהוא זכאי באופן כזה או אחר לחלק מירושה – אזי יוקפא הליך מתן צו קיום הצוואה והדיון יועבר מרשם הירושה, לבית המשפט לענייני משפחה, כברירת מחדל.
התנגדות לצוואה תובא על ידי גורמים שלישיים מסיבות מגוונות. להלן, מספר סיבות שכיחות להתנגדות לצוואה, אך נדגיש כי לא מדובר ברשימה מלאה: ברוב המקרים, הטענה המובאת היא בדבר קיום הצוואה באופן שאינו משקף את רצון המנוח – אשר נגרם מחוסר צלילות בעת כתיבת הצוואה, הטעייה כלפיו או כפייה. חשוב לציין, כי נטל ההוכחה מוטל על המתנגד לצוואה. עליו להגיש זאת לערכאה הדנה בנסיבות שבגינן הוא מעלה את טענתו.
בעת פסילת צוואה – צו ירושה:
כאשר מדובר בצוואה שלכאורה אינה תקינה, יעבור ההליך לחלוקה על פי חוק הירושה, שהוא ברירת המחדל במקרים שבהם אין צוואה או שזאת אינה תקפה או כשרה. עם זאת, לבית המשפט יש סמכות לשנות צוואה, לתקן אותה ולקיים אותה למרות פגמים שנפלו בצוואה.
עם זאת, רק לשם השלמת התמונה, במידה וחלוקת עיזבון נעשית לפי חוק הירושה, בהיעדר צוואה, הרי שאז, החלוקה על פי חוק תיעשה בין יורשיו הטבעיים של המוריש. על פי חוק הירושה, אלו הבאים: בן או בת זוגו וילדיו. במידה ואין כאלו, יפנו למעגל הקרובים הרחוק יותר.
סיכום:
צוואות וירושות, הן נושא שלרוב פוגע בקשר המשפחתי, לאחר פניית בני משפחה לערכאות משפטיות בנושאים כלכליים, כאשר אחד מהקרובים הולך לעולמו. יש לציין כי סכסוכי ירושות, הם לעיתים סכסוכים על סכומים גבוהים והשלכות רבות על המשך חייהם של הפונים. אי לכל אלה, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל לכוון בפנייה לערכאה הרלוונטית וניהול התיק, בהתאם לנסיבות.
המאמר נכתב בשיתוף משרד עורכי דין מרידור ימיני ושות'.