אחד הנושאים הנדונים ב"שיח הסלון" בשנים האחרונות, הוא סוגיית הדין החל על ידועים בציבור וכן בהתאמה – מהי המשמעות של לקיים זוגיות בתור ידועים בציבור, מהן הזכויות והחובות המוקנות והמוטלות על ידועים בציבור ועוד.

במאמר שלהלן, בכוונתנו לעסוק בהרחבה במונח "ידועים בציבור" באופן שהוא בא לידי ביטוי במשפט הישראלי. במאמר נעסוק קודם כל בשאלה "מי הם ידועים בציבור?". נסביר, בין היתר, שלא כל בני זוג הם בהכרח ידועים בציבור ועוד. בנוסף, נסביר בהרחבה אילו גורמים הביאו להתפשטות מוסד הידועים בציבור, שכיום אין ספק בדבר חשיבותו. לאחר מכן, נסביר אילו זכויות מוקנות לידועים בציבור ואילו פערים ישנם – במידה וישנם – בין זכויות המוקנות לידועים בציבור, לבין זוגות נשואים. בנוסף, נסביר כיצד בית המשפט בוחן האם ידועים בציבור הם אכן ידועים בציבור, כלומר – אילו מבחנים משמשים את בית המשפט כדי להכריע בשאלה המהותית הזו וכל זאת לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן.

לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי ופרטני. לשם כך מומלץ לפנות למשרדנו.

ידועים בציבור – מי הם?

זוג נשוי, הוא זוג אשר יוצא ביחד, לעיתים עובר לגור יחדיו לפני החתונה, עד אשר בשלב מסוים, מגיע הרגע המרגש שבו מוצעת הצעת נישואין. לאחר הצעת הנישואין, בני הזוג נישאים לאחר הכנות רבות ואירוע מפואר עם החברים והמשפחה. לאחר החתונה, מתחילים למעשה החיים האמתיים, שבהם בני הזוג מקיימים משק בית משותף, רוכשים יחדיו דירת מגורים, נושאים יחדיו בנטל החיים המשותפים מבחינה כלכלית ורגשית, לטוב ולרע. בני הזוג לאחר שהם נישאים (לעיתים גם לפני) מקימים משפחה יחדיו, לרבות מספר ילדים וילדות. למעשה, אם נתמצת את כל מה שכתבנו על חיי הנישואין, נוכל לומר שזוגות נשואים הם זוגות אשר קשרו את גורלם איש עם רעהו.

מנגד, ידועים בציבור, הם בני זוג שמכירים, מבלים יחדיו, מקיימים משק בית משותף, מתגוררים יחדיו ולעיתים אפילו רוכשים דירת מגורים משותפת יחדיו וכן לא אחת מקימים משפחה יחדיו ומגדלים משפחה למופת. למעשה, ידועים בציבור, מקיימים את כל המשוואה שהצגנו בפסקה הקודמת, המתייחסת לזוגות נשואים. במילים אחרות, ידועים בציבור הם בעצם זוגות נשואים, רק עם שינוי אחד קטן – הם לא נישאים באופן פורמאלי ברבנות, או במדינה זרה. הם פשוט חיים יחדיו ומקיימים מתכונת של חיים משותפים בדיוק כמו זוגות נשואים, רק ללא הרישום הפורמאלי.

זאת ועוד, ידועים בציבור, הם בני זוג שזכאים לכל הזכויות והחובות המוטלות על זוגות נשואים, מלבד פרט אחד – אין להם תמיד את האפשרות או את הרצון להינשא, כך שאינם מחזיקים בתעודת נישואין פורמאלית. מעבר לכך, גם ידועים בציבור זכאים לרשת את בן או בת זוגם, לרכוש דירת מגורים או דירות מגורים, לחיות יחדיו, לנהל בית משותף, לשמש כמוטבים בהסכם ביטוח, ליהנות מדמי לידה וחופשת לידה וכל זכות שמוקנית לזוגות נשואים.

כיום, זוגות רבים מעדיפים לקיים מתכונת של חיים משותפים כידועים בציבור ויש לכך גורמים רבים. ישנם גורמים הנוגעים לצד האידיאולוגי של הנישואין והגירושין במדינת ישראל, שכפופים לדיני ההלכה היהודית. כמו כן, ישנם גורמים שמתייחסים לעלייה במעמד האישה וכן בעלייה ברצון לפתח קריירה אישית. בנוסף, ישנם אנשים שמייחסים את התפתחותו של מוסד הידועים בציבור להתפתחות מדעית ולשלל גורמים שונים.

אך העובדה היא מאוד פשוטה. בישראל ישנם זוגות רבים שמקיימים מתכונת של חיים משותפים ללא נישואין, או אם נרצה – חיים כידועים בציבור.

סיכום ביניים: ידועים בציבור הם בני זוג שחיים יחדיו בחיים משותפים, מקיימים משק בית משותף, אשר מתכונת החיים המשותפים שלהם, מעידה על קשירת גורל, בדומה לזוגות נשואים. הסיבות להיווצרותו של מוסד הידועים בציבור הן רבות ונסביר על כך בהמשך המאמר.

איך נגדיר ידועים בציבור?

ההגדרה לשאלה מי הם ידועים בציבור, מאוד חמקמקה. למרות שנשמע די פשוט להגדיר ידועים בציבור, המציאות מעידה כי דווקא מדובר בהגדרה מורכבת. ככלל, ידועים בציבור נבחנים בהתאם לתפיסת החברה שמסביבם וכן בהתאם למתכונת החיים המשותפים שלהם. אך החשוב מכל, הוא כי ידועים בציבור נבחנים ומוגדרים כך, גם בהתאם לכללי שכל ישר. נעיר כי לרוב ישנם 3 מבחנים שמשמשים את בית המשפט, על מנת להכריע האם בני הזוג שלפניו, הם אכן ידועים בציבור. הבה נציג את המבחנים:

שכל ישר – בסופו של דבר, השאלה האם בני זוג הם ידועים בציבור או לאו, היא שאלה של שכל ישר. על בית המשפט לבחון על פי אמות מידה סבירות, האם אכן בני הזוג הם ידועים בציבור, כלומר זוג ככל זוג נשוי, או שאולי זוג רגיל בלבד ולא "ידועים בציבור".

האם קשרו בני הזוג את גורלם – עוד מבחן שקושר עמו את מבחן השכל הישר, הוא מבחן קשירת הגורל. בית המשפט יבחן לעומק את הזוגיות של בני הזוג, על מנת לבחון את השאלה האם מהתנהלות היחסים של בני הזוג אפשר ללמוד על כך שבני הזוג קשרו את גורלם איש עם רעהו. בסופו של דבר, גם מבחן קשירת הגורל, הוא מבחן של שכל ישר והוא משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבות המובאות לבית המשפט.

ניהול משק בית משותף – חשוב להדגיש כי השאלה האם בני זוג מקיימים משק בית משותף, היא לא מבחן בלעדי. יכול להיות (וכך כבר אירע בפסיקה של בתי המשפט), כי בני זוג לא בהכרח יתגוררו יחדיו תחת אותה קורת גג, אך לא יהיה בכך כדי לקבוע שהם אינם ידועים בציבור. אגב, הכלל האמור גם עובד הפוך. יתכן ויהיו בני זוג שיתגוררו יחדיו, אך לא בהכרח יוגדרו בתור ידועים בציבור. כאשר בית המשפט בוחן האם בני זוג מקיימים משק בית משותף, הוא עושה זאת לשם קבלת אינדיקציה על התנהלות החיים המשותפים של בני הזוג. במידה ומדובר בידועים בציבור, אזי ההנחה תהיה כי הם יקיימו משק בית אחד, שיתוף בנכסים, שיתוף בחיים האישיים. מנגד, במידה ובני זוג עורכים הפרדה מוחלטת בנכסים, ברכוש ובכלל זה בחיים האישיים, יתכן ותהיה בכך אינדיקציה לעובדה שאולי מדובר בבני זוג, אך לא בהכרח זוג ידועים בציבור שקשרו את גורלם איש עם רעהו.

הסכם חיים משותפים לידועים בציבור:

כפי שתיארנו, בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור אינם עורכים טקס נישואין, היות והם אינם נשואים. זאת ועוד, ידועים בציבור אינם נרשמים ברישום פורמאלי, כדי שיוכרו בתור ידועים בציבור. השאלה האם ידועים בציבור הם ידועים בציבור, רלוונטית במקרה שבו עולה סוגיה משפטית של זכאות, כמו למשל – כאשר עולה הזכות לרשת אדם שהיה ידוע בציבור של היורש, או כאשר מתבקש לקבל פיצויים של מנוח מכוח פוליסת ביטוח חיים ועוד. אך ביום יום, השאלה האם ידועים בציבור הם ידועים בציבור, היא שאלה שנוגעת רק לעניינם האישי של הידועים בציבור.

עם זאת, חשוב להדגיש כי ידועים בציבור רבים כן עורכים רישום פורמאלי של מתכונת הזוגיות שלהם. אותו רישום בא לידי ביטוי בעריכת הסכם חיים משותפים, או הסכם לכבוד ההדדי. מדובר בהסכמים שנערכים בסיוע של עורך דין משפחה וכוללים, בין היתר – פירוט כוונות בני הזוג במהלך חיי הזוגיות, האופן שבו יתנהגו איש עם רעהו או רעותו במהלך חיי הזוגיות וכן כיצד הם ינהגו במידה וחלילה מערכת היחסים בין בני הזוג תעלה על שרטון. כמו כן, הסכמים אלו כוללים גם תנאים הנוגעים למזונות ילדים וכן תנאים הנוגעים למשמורת ילדים בעת פרידה, במידה ויש לבני הזוג ילדים משותפים.

אגב, רבים מההסכמים המתוארים, נערכים בפני בית המשפט לענייני משפחה אשר מאשר אותם. יותר מכך: במקרים רבים, זוגות ידועים בציבור עורכים גם הסכם ממון, שמתייחס להיבט הנכסי של חיי הזוגיות שלהם. הסכם ממון, צריך אף הוא להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

איזה בית משפט עוסק בעניינם של ידועים בציבור?

ידועים בציבור הם "בני משפחה" כהגדרתם בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995. אי לכך, מחלוקות בין ידועים בציבור, במידה והן נוגעות לחיי הזוגיות, או לחלופין עוסקות במחלוקות שהתגלעו במהלך חיי הזוגיות, נדונות כולן בבית המשפט לענייני משפחה.

התפתחותו של מוסד הידועים בציבור – להלכה ולמעשה

כפי שציינו, להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור יש טעמים רבים, חלקם משפטיים, חלקם חברתיים ויש אף שיאמרו, כי חלקם רפואיים–מדעיים. אנו לא נסקור את כל הטעמים, משום שמדובר בנושא רחב מאוד, אך לשם ההבהרה, נציג חלק מהטעמים לידיעת הגולשים:

המצב החוקי בכל הנוגע לדיני הנישואין והגירושין בישראל

אין ספק שאחת הסיבות להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור, היא המצב החוקי הקיים בישראל, בכל הנוגע לנישואין וגירושין. עוד לפני הקמת המדינה, חוקק בארץ ישראל חוק מנדטורי שנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". החוק הזה העניק לכל בני הדתות השונות בארץ ישראל, סמכות שפיטה בכל הנוגע לענייני מעמד אישי. לימים, כאשר הוקמה מדינת ישראל, חוקק בכנסת חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, אשר קובע בסעיף 3 כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי דין תורה. המשמעות היא, הן באשר לבני דתות אחרות בארץ והן באשר ליהודים, כי נישואין וגירושין במדינת ישראל ייערכו לפי הדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג.

המשמעות הנוספת היא, כי זוגות חד מיניים אינם יכולים להינשא בארץ, היות והדין הדתי – של כל הדתות המוכרות בארץ – אינו מכיר בנישואין כאלו. גם בני זוג שאינם בני אותה דת, אינם יכולים להינשא בארץ. לדוגמא – ישראלי–יהודי אינו יכול להינשא לבחירת ליבו הנוצרייה וכדי להינשא, על אחד מהם להמיר את דתו. זאת ועוד, הכפפת הדין הדתי על ענייני הגירושין והנישואין, מוציאה מתחולתו ישראלים רבים עולי מדינות ברית המועצות, שאומנם עלו ארצה כדת וכדין, בהתאם לחוק השבות, התש"י–1951, אך הרבנות הדתית – אינה מכירה ביהדותם. אם לא די בכך, אפילו אצל יהודים ישנם פסולי חיתון. למשל – כהן אינו יכול להינשא לגרושה, היות וההלכה היהודית לא מכירה בכך וכך גם ממזרים (דהיינו, מי שנולד בשל גילוי עריות או יחסים מיניים בין אשת איש לגבר זר).

יש הטוענים כי הכפפת הדין הדתי על ענייני הנישואין והגירושין, יש בה כדי לפגוע גם בזכויות נשים. די אם נזכיר את תופעת סרבנות הגט שקיימת כלפי נשים, שלמעשה נותרות כלואות בתוך מערכת נישואין שלא קיימת למעשה, אך אינן יכולות להינשא שוב, משום שבעלן אינו מסכים לתת להן גט ובכך מותיר אותן נשים עגונות. בהתאמה, יש גם הטוענים – מבחינה אידיאולוגית – כי הכפפת הדין הדתי על ענייני הנישואין והגירושין, יש בה כדי לפגוע באוטונומיה ובזכות להקים משפחה.

כל אלו גורמים לכך שישראלים רבים בוחרים להינשא במדינה זרה, או לחלופין, נמנעים מלהינשא בארץ. כלומר, זוגות רבים, הן בשל חוסר אפשרות חוקית (למשל – בני דתות שונות) או מטעמים אידיאולוגיים, נמנעים מלהינשא בארץ ופשוט מעדיפים לקיים מערכת יחסים של ידועים בציבור. מכאן, אין ספק כי אחת הדרכים לעקוף את הדין הדתי, בין בשל חוסר יכולת חוקית ובין אם בשל חוסר רצון אידיאולוגי, היא לקיים זוגיות במתכונת של ידועים בציבור. המלומד שחר ליפשיץ, בספרו על ידועים בציבור, תיאר זאת כך – "מוסד הידועים בציבור מאפשר למי שמקיים קשר זוגי דמוי נישואים ליהנות ממרבית התוצאות המשפטיות האזרחיות של מוסד הנישואים ובכלל זה כמעט מכל הזכויות והחובות הכלכליות של בני זוג נשואים. בכך מספק מוסד הידועים בציבור מענה כלשהו למצוקתם של מנועי החיתון ושל המתנגדים האידיאולוגיים לטקס הנישואים הדתי ולתכנים של דיני הנישואים הדתיים". (שחר ליפשיץ, הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, (2005) נבו הוצאה לאור. בעמ' 65).

עלייה במעמד האישה

כאשר אנו מתייחסים לעלייה במעמד האישה, אנו מתייחסים למארג חברתי שלם, הרואה את האדם כאינדיבידואל. באשר לעלייה במעמד האישה: בעבר התפיסה הרווחת הייתה, כי תפקידה של האישה הוא לגדל ילדים ולשמור על הבית, כאשר במקביל הבעל היה יוצא לעבוד. כיום, נשים משמשות בתפקידים בכירים ביותר, במשק ובפוליטיקה. בהתאמה, נשים רבות מקיימות קריירות מופלאות ולא אחת – על חשבון חיי המשפחה הפטריארכלית שאליה הורגלנו. וכך, אם בעבר האישה הייתה נישאת בגיל מוקדם, הרי שכיום נשים לא רצות להינשא, אלא לקיים זוגיות, אם בכלל. כך שלעובדה זו, יש השפעה ישירה על מוסד הידועים בציבור והתפתחותו.

עליה במעמד האישה , היא רק חלק אחד משינויים חברתיים שחלים על תפיסת המשפחה. כאמור, תפיסת המשפחה בעבר, הייתה בעל, אישה ומספר ילדים. כיום, משפחות רבות מקיימות מתכונות שונות. ישנן משפחות חד מיניות, ישנן משפחות שבהן הבעל הוא זה אשר אמון על הטיפול בילדים, ישנן משפחות שבהן שני ההורים מקיימים משמורת משותפת ולעיתים אף הורות משותפת. כך שכיום, מוסד המשפחה שונה מתפיסת המשפחה הישנה, כאשר לשינויים חברתיים אלו, יש כמובן השפעה ישירה על מוסד הידועים בציבור.

נסיקה באחוז הגירושין

אין ספק, כי גם לעלייה באחוז הגירושין בשנים האחרונות, יש השפעה ישירה על העלייה בשכיחותו של מוסד הידועים בציבור. זוגות רבים גדלים באווירה של גירושין עוד מילדותם. לחלקם זכורים הריבים המכוערים, ההליכים המשפטיים הקשים שנוהלו בין ההורים, מה שבוודאי גורם לרבים מהם, בעת בגרות, לחשוש מנישואין. לכך, יש כמובן להוסיף את הסטטיסטיקה העגומה בכל הנוגע לשיעור הגירושין כיום. לדעתנו, לכל אלו יש השפעה ישירה גם על התפתחותו של מוסד הידועים בציבור וכפועל יוצא לעובדה, שרבים מעדיפים לקיים מתכונת של חיים משותפים כידועים בציבור.

התפתחות מדעית

אנו סבורים כי גם להתפתחות המדעית יש השפעה ישירה על התפתחותו של מוסד הידועים בציבור. נסביר – כיום, בעידן הדיגיטלי, האפשרויות שלנו גדלות מאוד, הן בהיבט התעסוקתי והן בהיבט הזוגי. כיום ניתן למצוא זוגיות בלחיצה על מכשיר הטלפון הסלולרי. כיום, המידע נהיר ונגיש לנו הרבה יותר מאשר היה נגיש בעבר. אם בעבר הקושי היה בלמצוא מידע, הרי שבעידן המודרני, הקושי שלנו נוגע דווקא לכך שקיים עודף של מידע. כפועל יוצא, אנו חיים בעידן של גירויים רבים, שמשפיעים באופן ישיר על סף העצבים שלנו. אנשים כיום סובלניים פחות, מחפשים ריגושים רבים יותר והרבה פחות יציבים מבחינה תעסוקתית וגם זוגית. לכל אלו, יש השפעה ישירה גם על הזוגיות של ישראלים רבים. זוגיות כיום אינה הדבר היחיד החשוב, בניגוד לתפיסות ארכאיות יותר. לכל אלו, לדעתנו, יש השפעה מהותית על מוסד הידועים בציבור.

זכויותיהם/ן של ידועים בציבור

הלכה ולמעשה: לידועים בציבור, כפי שגם פירטנו, יש אותן זכויות וחובות כמו לזוגות רגילים. עם זאת, לא היה קל לידועים בציבור להגיע למצב המשפטי שחל כיום, שבו ידועים בציבור מוכרים כמעט כמו זוגות נשואים. על כך, יפים דבריו של בית המשפט העליון, אשר התייחס לעובדה שזכויות ידועים בציבור הוכרו ממקרה למקרה: "מוסד הידועים בציבור, אף שהוכר בחקיקה ובפסיקה לצרכים שונים, הוכר רק באופן פרטני ממקרה למקרה ומעניין לעניין לפי מטרת דבר החקיקה שבמסגרתו הוכר ככזה. הנושא הוא קונטרוברסלי ולא הכול רואים את ההכרה הגוברת והולכת במוסד זה בעין יפה […]. המחוקק אכן עושה כן במקרים המתאימים בעיניו ובמקרים שבהם אין הדבר נעשה במפורש על-ידי המחוקק, על בית-המשפט לפרש את החוק על-פי תכליתו ועליו לעמוד על המשמר לבל יופלו לרעה ידועים בציבור באותם מקרים שתכלית החוק מצדיקה הכרה בהם במסגרת הדיבור "בן-זוג". כך אכן נעשה במקרים המתאימים". (ע"א 2622/01‏ מנהל מס שבח מקרקעין נ' לבנון, פ"ד נז(5) 309, בפסקה 15).

לגופו של עניין, זכויות ידועים בציבור באות לידי ביטוי ברבדים הבאים – זכויות מכוח דיני הירושות והצוואות (הכלל הוא כי גם ידועים בציבור זכאים לרשת את בן או בת זוגם), זכויות מכוח דיני המס (גם ידועים בציבור זכאים להטבות מס בדומה לזוגות נשואים), זכויות משפטיות שוות (גם ידועים בציבור זכאים לקיים הליך משפטי בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה), זכויות מכוח דיני הממונות (ידועים בציבור זכאים להסדר החל על חלוקת רכוש בין בני זוג, בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, כלומר – חלוקה שווה). נציין שרשימת הזכויות המוקנות לידועים בציבור, עוד ארוכה.

לסיכום

ידועים בציבור הם בני זוג שמרצון או בשל חוסר יכולת חוקית, בחרו לקיים חיים זוגיים משותפים, במקום להינשא על פי הדין החל בישראל, שהוא הדין הדתי–אישי. במאמר זה סקרנו את הטעמים להיווצרותו והתפתחותו של מוסד הידועים בציבור. הסברנו מי הם ידועים בציבור וכיצד מגדירים ידועים בציבור. עוד הסברנו מהן הזכויות המוקנות לידועים בציבור. במידה ונתקלתם, כידועים בציבור, בקושי משפטי, מומלץ לפנות לעורך דין דיני משפחה לשם קבלת ייעוץ משפטי.