במשפט הפלילי, בדרך כלל, המדינה היא זו אשר מאשימה, שכן זהו החוזה הלא כתוב שלנו, האזרחים – עם המדינה. כלומר, אנו, בתור אזרחים, ממלאים אחר הוראות החוק ומקנים למדינה את המנגנון להשתמש בכוח במידת הצורך ולאכוף את החוק. המדינה היא הריבון ומכוח היותה הריבון, היא גם התובעת במשפט הפלילי. אך האם לכלל, לפיו המדינה היא התובעת בהליך הפלילי, יש חריג? התשובה חיובית. לחריג זה קוראים קובלנה פלילית ועליה – נסביר במאמר שלהלן, לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

המדינה – כתובעת

כאמור, בכל מדינה דמוקרטית עם מערכת משפט עצמאית ובריאה, המדינה היא זו אשר תובעת את הנאשם בהליך הפלילי, שכן זו תפקידה של המדינה, לשמור על הביטחון של אזרחיה. לכן, המדינה – כריבון, צריכה לדאוג לאינטרס הציבורי. הכלל, שלפיו המדינה היא התובעת בהליך הפלילי, קבוע גם בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") בסעיף 11, הקובע – "המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה". עם זאת, למרות שהמדינה היא התובעת בהליך הפלילי, לכלל הנ"ל יש חריג. לחריג הזה קוראים "קובלנה פלילית".

מהי קובלנה פלילית?

קובלנה פלילית, היא למעשה תביעה פלילית, או אם נרצה – כתב אישום פלילי, אשר לא מוגש על ידי המדינה, אלא על ידי אדם פרטי. מדובר בהליך פלילי שמנוהל על ידי אדם פרטי. כתובע, חלות עליו אותן החובות המוטלות על פרקליט מטעם המדינה וכך, בהתאמה, חלות על הקובלנה הפלילית, ההוראות מכוח הדין הפלילי. עם זאת, מאחר וקובלנה פלילית מוגשת על ידי אדם פרטי, הרי שישנן עבירות ספציפיות ומוגדרות, אשר ניתן להגיש רק בגינן קובלנה פלילית. כמו כן, ההגנות שמוקנות לנאשם בהליך פלילי רגיל, מוקנות לו כמובן גם במסגרתה של קובלנה פלילית.

למעשה, הקובלנה הפלילית, כפי שתיארנו, היא החריג של סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי המדינה היא התובעת בהליך הפלילי. כלומר, האפשרות להגיש קובלנה פלילית, קבועה בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע – "על אף האמור בסעיף 11, רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השנייה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט". זאת ועוד, כאשר אדם מגיש קובלנה פלילית, עליו להעביר העתק ממנה לידי הפרקליט המחוזי, כך שהמדינה יכולה למעשה "להיכנס" לנעליו של התובע הפרטי, במידה והיא מוצאת שקיים אינטרס ציבורי לעשות כן.

האם ניתן להגיש קובלנה נגד עובד מדינה?

התשובה לכך שלילית. סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כי לא תוגש קובלנה פלילית נגד עובד מדינה, במידה והקובלנה עוסקת במעשה שנעשה במסגרת מילוי תפקיד. החריג לכלל – הוא כאשר היועץ המשפטי לממשלה מביע את הסכמתו לכך. עם זאת, במידה ומתבקש להגיש קובלנה נגד עובד מדינה בגין מעשה פרטי, אין מניעה לעשות כן.

נדגים – אם הותקפת על ידי שוטר ואתה מעוניין להגיש קובלנה פלילית, לא תוכל לעשות כן אלא בהסכמת היועמ"ש, הואיל ולכאורה זהו מעשה שנעשה במסגרת מילוי תפקיד. מנגד, במידה והשוטר תקף אותך במסגרת פרטית (למשל – במסגרת קטטה במועדון לילה), הרי שאז לא מדובר במעשה שנעשה במסגרת מילוי תפקיד ולכן אין מניעה להגיש קובלנה.

בגין אילו עבירות אפשר להגיש קובלנה פלילית?

העבירות שבגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית, קבועות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי. הבה נציג את חלקן:

עבירות של תקיפה שלא בנסיבות מחמירות, עבירה של איומים ועבירה של נזק לרכוש. בנוסף, ניתן להגיש קובלנה במסגרת עבירות של פגיעה בקניין רוחני, עבירות של פגיעה באיכות הסביבה, עבירות של פגיעה בסימני מסחר, עבירות של הגנת הצרכן, עבירות של צער בעלי חיים, עבירות של פגיעה בטוהר הבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, עבירות של עישון במקומות ציבוריים, במקרה של לשון הרע ובמקרה של פגיעה בפרטיות (בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981).

כיצד מתנהל סדר הדין במסגרת קובלנה פלילית?

כאמור, סדר הדין בהליך של קובלנה פלילית, הוא סדר הדין הפלילי. כלומר, יש להגיש קובלנה המפרטת את האישום נגד הנקבל והנקבל צריך להשיב לעובדות הקובלנה. לאחר מכן, יתנהל משפט פלילי לכל דבר ועניין ולבסוף בית המשפט יכריע האם להרשיע את הנקבל או לזכותו. במידה והנקבל הורשע, הרי שבית המשפט יכול להטיל עליו עונש הקבוע בעבירה, החל מעונש מאסר ועד קנס.

האם כדאי להיעזר בעורך דין במסגרת קובלנה פלילית?

התשובה חיובית. רצוי מאוד להיעזר בעורך דין פלילי, בין אם אתם רוצים להגיש קובלנה ובין אם הוגשה נגדכם קובלנה. מדובר בהליך פלילי לכל דבר ועניין ולכן אין להקל בו ראש.