מהי בגידה לפי הרבנות?

מהי בגידה לפי הרבנות?

גירושין בישראל הם נושא מאוד מורכב. הסיבה העיקרית לכך הינה שישראל היא מדינה מאוד ייחודית, לכאורה מדינה ליברלית, אולם בפועל, מערכת השפיטה שלה בתחום האישות, כפופה לדינים ארכאיים, שאינם רלוונטיים למציאות העכשווית. מדוע פתחנו בהקדמה זו? משום שנושא המאמר, לכאורה לא ברור מדוע הוא רלוונטי במציאות המודרנית. עם זאת, העובדה שדיני האישות בישראל כפופים לדין הדתי, מחדדת את השאלה מהי בגידה? מדוע היא חשובה במסגרת הליכי גירושין? ומתי בכלל נחשבת בגידה, ככזאת, בפני בית הדין הרבני? על כך, במאמר שלהלן, במסגרתו נסביר על בגידה ומשמעותה בדין העברי–דתי.

נדגיש כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

אז מה הדין בישראל לגבי נישואין וגירושין?

עוד לפני הקמת המדינה, בעת קיומו של המנדט הבריטי, היה בארץ ישראל חוק שנקרא "דבר המלך במועצתו". החוק הזה קיים עד היום בשינויים המתחייבים. דבר המלך במועצתו, העניק לעדות הדתיות בארץ ישראל (יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים) את הסמכות לעסוק בשפיטה בתחום הדין האישי. כלומר, בענייני נישואין וגירושין. כאמור, החוק הינו בתוקף עד היום, כאשר רק לגבי יהודים, חוקק בשנות החמישים, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, התשי"ג – 1953. חוק זה קובע, כי ענייני שפיטה בתחום האישי, יהיו בסמכותם הבלעדית של בתי הדין הדתיים. ללמדנו, שגם כיום, גירושין ונישואין בין יהודים, ייערכו בפני בית הדין הרבני. כיצד מתבררת תביעת גירושין? על כך – בחלק הבא.

רוצים להתגרש – מה הפרוצדורה?

זוג יהודי (אפילו אם הוא חילוני גמור) המבקש להתגרש, צריך להגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני. יש שני סוגים של תביעות גירושין: האחד הוא תביעת גירושין מוסכמת, כלומר – תביעה שמבקשת מבית הדין הרבני לאשר הסכם גירושין. אלו תביעות קלות, שלמעשה אין בהן מחלוקת, והן בד"כ מאושרות על ידי בית הדין הרבני. הסוג השני של תביעות הוא המורכב יותר – תביעת גירושין. תביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין. מבקש הגירושין צריך להוכיח את קיומה של עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוכרות בדין העברי–דתי. מהן עילות הגירושין? על כך – בחלק הבא.

עילות גירושין – בדין העברי-דתי:

עילות הגירושין בדין העברי–דתי, הן מגוונות. חלקן רלוונטיות לנשים, חלקן לגברים וחלקן גם וגם. הבה נמנה חלק מעילות הגירושין המוכרות בדין העברי–דתי:

"מאיס עליי": "מאיס עליי" או "עוברת על דת יהודית", אלו שתי עילות גירושין דומות לכאורה, אך שונות. "מאיס עליי" – כשמה כן היא, סיטואציה שבה הבעל פשוט מכעיס את האישה והשניים אינם מסתדרים. "עוברת על דת יהודית", היא סיטואציה שהאישה גורמת לבעל לחטוא, או נוהגת כלפיו בחוסר כבוד וכיו"ב.

אי סיפוק מיני: כאשר זוג לא מקיים מערכת יחסים מינית בשל חוסר רצון או משיכה, או בשל בעיה רפואית שמונעת כניסה להיריון, הרי שאז נוצרת עילת גירושין.

אלימות: אלימות של הבעל כלפי האישה וגם להיפך, מהווה עילת גירושין.

מעשה כיעור: מעשה כיעור הוא מעשה של האישה כלפי בן זוגה. כלומר – אישה שנפגשת עם גבר אחר, אך לא ניתן להוכיח בגידה (נרחיב על בגידה בהמשך), מבצעת מעשה כיעור והדבר מהווה עילת גירושין. דוגמא למעשה כיעור, היא מפגש של אישה עם גבר אחר בבית קפה וכו'.

עילת גירושין משמעותית – בגידה?

אז מהי בגידה כעילת גירושין? בגידה היא עילה שחלה לטובת הגבר, בלבד, נגד האישה. בגידה היא סיטואציה שבה האישה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר. כדי להוכיח בגידה יש צורך בשני עדים, ולכן קשה מאוד להוכיח בגידה. בגידה היא עילת גירושין מוחלטת. כלומר – הבעל מחויב לגרש את האישה, ואין מחילה או סליחה, להבדיל מעילות גירושין אחרות.

המשמעות של בגידה מצד האישה היא מאוד חמורה, שכן אם אישה נשואה נכנסה להיריון כתוצאה מיחסי אישות עם גבר אחר, הרי שהיא תהיה אסורה לבעלה ובועלה, וכן ילדה ייחשב בתור ממזר, כלומר אסור בקהל ופסול לנישואין. זאת ועוד, לאחר הוכחת בגידת האישה, אזי היא מאבדת את זכאותה למזונות אישה (לא למזונות ילדים).

לסיכום, בגידה נחשבת בבית הדין הרבני – כקיום יחסי אישות עם גבר אחר, לו האישה אינה נשואה. אגב, גבר שמקיים יחסי אישות עם אישה אחרת, למרות שהוא נשוי, לא נחשב כבוגד לפי ההלכה ולא מוטלות עליו סנקציות.

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן