מאז ומעולם, ילדים נולדים. מה שמשתנה במשך השנים, הוא התפתחות החברה וכן היחס של החברה כלפי אותם ילדים. המצב הנורמטיבי והרגיל בעיני החברה, הוא ילד שנולד לתוך מסגרת משפחתית נורמטיבית. כלומר, ילד לאבא ואימא שנשואים. לעומת זאת, ילד שנולד להורים לא נשואים, נתפס כילד "נחות" יותר. זו תפיסה חברתית מרגיזה ומאכזבת כאחד. את התפיסה השונה של אותם ילדים שנולדו להורים שאינם נשואים, נוכל לראות גם בהליך הפרוצדורלי של רישום ילד במשרד הפנים, כשהוא נולד.

במאמר שלפניכם/ן, נבחן את הליך רישום הילד במשרד הפנים ונעמוד על ההבדלים בין דיווח הולדתו של ילד בבית חולים מוסדר, לעומת זה שאינו מוסדר. כמו כן, נבחן את ההליך השונה מעט, שאותו נאלצים לעבור בני זוג שאינם נשואים, בעת רישום ילדם במשרד הפנים.

המאמר שלהלן נכתב לנוחיותכם/ן, קוראים וקוראות, אך אין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין מומחה בתחום המשפחה.

הליך הרישום במשרד הפנים:

רגע לידתו של ילד, הינו רגע משמח ומרגש לבני הזוג. בעת הלידה בבית חולים, יירשם הוולד במרשם האוכלוסין של המדינה. משרד הפנים הוא הגוף האחראי על רשות האוכלוסין והאגירה, אשר שואב את סמכותו מחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק המרשם"). חוק המרשם מגדיר את רישומו של כל ילד שנולד בשטח המדינה, במשרד האוכלוסין. החוק מבחין בין ילד שנולד בבית חולים מוסדר, לבין ילד שנולד במקום אחר שאינו בית חולים. ההבדל נוצר בעקבות חובת הדיווח השונה של דיווח בית החולים על הוולד, לבין הדיווח של ההורים על הוולד.

דיווח לידה בבית חולים:

בכל בית חולים מוסדר בארץ, ישנו אדם הפועל מטעם מרשם האוכלוסין. למעשה, תפקידו הוא הנפקת הודעת לידה. מדובר בהודעה רשמית על הולדת ילד בבית חולים, הכוללת פרטים מלאים על הלידה ופרטים על הוריו. הודעת הלידה הינה השלב הראשון שאותו עורך מרשם האוכלוסין וזאת על מנת לבצע בדיקה מעמיקה ופרטנית, בעזרת הפרטים שנמסרו. השלב השני בתהליך הרישום, הוא בדיקה כי הפרטים שנמסרו, הם אכן תקינים ונכונים והוריו של הוולד אכן נשואים ומשמשים כהורים שהם גם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין. לאחד וידוא הפרטים, פועל מרשם האוכלוסין כדי להוציא את תעודת הלידה בהמשך להודעת הלידה.

בשלב זה נבקש להעיר, כי ילד שנולד להורים נשואים, יירשם באופן אוטומטי כילדו של האב שלו אמו נשואה, גם אם אין הדבר נכון. כלומר, גם במקרה שבו אישה ילדה ילד שאינו מבעלה, אך הם נשואים, יירשם הילד באופן אוטומטי כילדו של אותו גבר וזאת בהתאם להוראת סעיף 22 לחוק המרשם. מה הסיבה לכך? נסביר – אין תשובה חד משמעית, אלא הנחה כי ההלכה הדתית משפיעה על חוק המרשם של מי שנולד עתה. ההלכה אינה מעוניינת "להתמודד" עם קיומו של קלון הממזרות, בסיטואציה שבה הוולד נולד לאם יהודייה מגבר יהודי אחר שאינו בעלה.

זאת ועוד, נעיר כי ההליך שאותו הצגנו כרגע, תקף אך ורק במידה והלידה בוצעה בבית חולים מוסדר והוולד נולד לזוג הורים נשואים. בהמשך נראה את השוני החל על הורים שאינם נשואים ואת ההליך השונה שאותו הם נאלצים לעבור.

לידה שאינה בבית החולים:

במקרים שבהם הלידה התבצעה שלא בבית חולים, על ההורים לגשת, עצמאית, לפקיד הלידות בלשכת מנהל האוכלוסין ולהצהיר על הלידה. תחילה, על ההורים להציג אישור רופא או מיילד שהיה מעורב בלידה. אישורו יהווה אסמכתא ללידה שאכן בוצעה.

אך מה הדין במקרה בו לא היה מעורב רופא או מיילד? במקרה כזה, יאלצו ההורים להגיש אישור רפואי המציג את המעקב שנעשה במהלך ההיריון וכי הוולד נבדק על ידי רופא מוסמך, לאחר שנולד. בנוסף, על האם להגיש תצהיר שבו היא מצהירה שהיא אכן אמו הביולוגית של הוולד.

מה הדין במקרה של הורים שלא נשואים?

בסיטואציה שבה נולד ילד להורים שאינם נשואים, ההורים נאלצים לעבור הליך מעט שונה. על האב לגשת למרשם האוכלוסין ושם להגיש צו הצהרתי לרישום אבהות, על מנת לרשום את הילד כילדו ולהחיל עליו את כל הזכויות והחובות שקיימים להורים. חשוב להבהיר, כי במידה והגשת הצו לא נעשתה במהלך השנה בה נולד הילד, הרי שאז עשוי האב להידרש לקיומה של בדיקת אבהות, כדי להוכיח את הסטטוס שלו.

לסיכום:

רישום ילד במשרד הפנים, הוא לכאורה הליך אשר נשמע כהליך טבעי לכל הורה. אך נוכל לראות כי גם בהליך זה, מתעורר קושי משפטי שאינו פתור ושהתשובות עליו הן בגדר סימן שאלה. היות וההליך הינו הליך פרוצדורלי, אזי במקרים חריגים, כמו רישום ילד להורים שאינם נשואים, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה בדיני המשפחה, שילווה אתכם/ן ויעמוד על זכויותיכם/ן.