צבא הגנה לישראל הינו גוף צבאי, אשר השפיטה בו נעשית בצורה פנימית, במקביל למערכת השפיטה האזרחית, אם כי ערכיהן של שתי המערכות זהות ושאובות אחת מן השנייה. לצבא יש צורך במדיניות משפטית היררכית, בעלת אופי שפיטה המותאם לעבירות הרלוונטיות לצבא ולכן קיימת ההפרדה.

כמו כן, הדין העוסק בכל הנוגע לחלוקה וסמכותה של מערכת השפיטה הצבאית, קבוע בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 (להלן:" חוק שיפוט צבאי"). חוק זה מסדיר את סמכותן של הערכאות הצבאיות – בתי הדין הצבאיים וכן את העבירות הצבאיות, על מי הן חלות ומהי הענישה המותאמת לצבא הגנה לישראל. בהתאם לעקרונות הדין הישראלי, בית הדין הצבאי מתיר ייצוג של עובר עבירה, בפני מערכת השפיטה הצבאית, בין היתר, על ידי עורך דין צבאי – ועל כך, במאמר זה. במאמר נעסוק בשאלות הבאות – מיהו עורך דין צבאי, מהי זכאות לייצוג בהתאם לסעיף 316 לחוק השיפוט הצבאי ומהי החשיבות בייצוג בהליכים משפטיים בצבא.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין צבאי.

קצת על עבירות צבאיות:

בניגוד להליכים פליליים– אזרחיים, במסגרת הדין הצבאי, ישנן עבירות פליליות–צבאיות, בעלות מאפיינים ייחודיים למסגרת הצבאית. לדוגמא – עבירות כגון – גניבת נשק, אי ציות לפקודה, עריקות, נפקדות, חריגה מסמכות ועוד. משום שמדובר בעבירות בעלות מאפיינים ייחודיים, הרי שרצוי מאוד להיעזר בעורך דין צבאי, בעל ניסיון.

עורך דין צבאי:

עורך דין צבאי הינו עורך דין בהכשרתו, בעל רישיון נוסף להופעה וייצוג בבתי דין צבאיים. מדובר בבוגר לימודי משפטים, בעל רישיון מלשכת עורכי הדין ובעל אישור צבאי המקנה לו את יכולת הייצוג בערכאה הצבאית ובהליך בכללותו. אישור מסוג זה, ניתן בוועדה שבה יושבים הגורמים הבאים: שופט בית המשפט העליון המשמש כראש הוועדה, מנכ"ל משרד המשפטים, הפרקליט הצבאי הראשי ושני עורכי דין מטעם לשכת עורכי הדין.

מטרת וועדה זו, היא לבחון את יכולותיו של עורך הדין ובקיאותו בערכאה הצבאית, זאת לאחר שהנ"ל עבר סיווג ביטחוני על ידי גורמי הביטחון, כדי לוודא יכולת להיחשף לפרטים הקשורים בחייל הספציפי שאותו ייצג ועל הצבא בכלל. נושא האישורים הצבאיים לייצוג, קבוע בסעיף 317 לחוק השיפוט הצבאי. על מנת לדעת מיהו עורך דין צבאי ובעל אישור, ניתן לפנות לפרקליטות הצבאית, המחזיקה את רשימת עורכי הדין בעלי הרשאה לייצוג בבתי הדין הצבאיים.

זכאות לייצוג:

כאמור, בתי הדין הצבאיים מאפשרים ייצוג הנאשמים על ידי גורם מייצג, בדומה ליכולת הייצוג בערכאות האזרחיות. בשונה מערכאה האזרחית, מערכת המשפט הצבאית מאפשרת שלוש חלופות לייצוג, כאמור בסעיף 316 לחוק השיפוט הצבאי, כדלקמן:

ייצוג על ידי הסנגוריה הצבאית – ייצוג מסוג זה הינו ייצוג על ידי גוף הפועל תחת הצבא והוא הסנגוריה הצבאית. זכות ייצוג זאת ניתנת לכל חייל, על פי ההגדרה בסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי.

ייצוג על ידי סנגור מהמגזר הפרטי – עורך דין צבאי – זו הדרך המומלצת ביותר. האפשרות הזו, כלומר – הייצוג, ייעשה על ידי עורך דין צבאי, כמתואר לעיל. הדבר ימומן מכספו של הנאשם, בבחירתו, כפי שנעשה בשוק הפרטי בבית המשפט האזרחיים. הנאשם יבחר את עורך הדין הצבאי לפי רצונו האישי, לרוב בשיקול דעת לגבי ניסיונו ומומחיותו. כמו כן, יוכל להיעזר בו שלא רק בהליך המרכזי, אלא גם בהליכים מקדימים ומאוחרים להליך המרכזי.

חייל שישמש כסנגור – מדובר בחייל הפונה מטעמו של הנאשם. אפשרות זו הפכה ל"אות מתה", לאור מתן שירות חינמי על ידי הסנגוריה הצבאית.

סיכום:

ישנה חשיבות רבה לייצוג ראוי בהליכים הצבאיים, זאת לאור הענישה הקשה יותר הניתנת על עבירות המקבילות לעבירות אזרחיות (מה שמהווה נושא למאמר נפרד לכן לא הרחבנו על כך במאמר זה). ניתן לראות בפירוש, כי במערכת הצבאית ייתפסו עבירות כחמורות יותר וילוו בענישה קשה יותר (לדוגמא: עבירות הסמים, ללא כל הבחנה בין סוג הסמים, כמותם והנסיבות).

לשפיטה הצבאית יכולות להתלוות השלכות קצרות טווח, כמו: שינוי תפקיד, מאסר, הגבלת רישיון צבאי ועוד. עם זאת, יכולים להינתן עונשים שילוו את הנענש גם לטווח ארוך, כגון: רישום פלילי, הגבלת רישיון אזרחי, מניעה לעבוד בעבודות ביטחוניות וכו'. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין צבאי, בכל דילמה או שלב הנוגע לערכאה השפיטה הצבאית וביצוע עבירה במסגרת הצבא.