כל אחד מאתנו נתקל בעקיפין או במישרין, בעניינים הנוגעים לצוואות וירושות, בין אם ההיתקלות נבעה מנסיבות שבהן קרוב משפחה נפטר, ובין אם שמע על מחלוקות הנוגעות לירושה או צוואה ממכרים. מכאן, ובהתאמה – החוק המסדיר את דיני הירושות והצוואות במדינת ישראל, הוא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה").

חוק זה קובע מה הדין במקרה שאדם הותיר אחריו צוואה לפני מותו, מה הדין בהיעדר צוואה, כיצד ניתן לקבל צו ירושה וכיצד ניתן לקבל צו קיום צוואה. כמו כן, החוק מראה מהן סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לירושות וצוואות, וכן מהן סמכויותיו של הרשם לענייני ירושה. עוד מסדיר חוק הירושה, כיצד ניתן לערוך צוואה, כיצד אפשר לבטל צוואה ומתי, ועוד מגוון של נושאים.

רבים מאתנו מאמינים וסוברים, כי לירושה יש מעמד מכובד משלה, וזאת בשל העובדה כי בירושה מקבל האדם 'רק טוב', ולרוב מדובר בכסף ורכוש. אך עולה השאלה המעניינת – מה בנוגע לחובות האדם? על שאלה מעניינת זו, נעסוק במאמר זה.

ירושה או צוואה?

בטרם נענה על השאלה, עליה מבוסס מאמר זה – האם יורשים, יורשים חובות, או רק זכויות והטבות, עלינו תחילה להבחין בין ירושה לצוואה ולהבין את משמעותן המשפטיות של כל אחת מהן.

ישנן שתי אפשרויות להוריש את מסת רכושו של מנוח. האחת, באמצעות צוואה שנערכה על ידו במהלך חייו. השנייה, בהיעדר צוואה, וזאת בהתאם להוראות חוק הירושה. כאשר אדם לא עורך צוואה בחייו, אשר במסגרתה הוא "מצווה" מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, אזי קובע חוק הירושה "ברירת מחדל".

אותה ברירת מחדל מגדירה, מי יהיו היורשים על פי דין. נסביר: מצד אחד, במסגרת צוואה, רשאי המצווה לקבוע מי בעצם יירש אותו, בהתאם לרצונו. אך בהיעדר צוואה, חוק הירושה הוא אשר קובע לטובת המנוח, מי יירש אותו. סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי היורשים של אדם, בהיעדר צוואה, יהיו בן או בת זוגו, וכן ילדיו באופן שווה. הם בעצם מוכרים בחוק הירושה בתור "יורשים על פי דין".

צוואה לעומת זאת, היא כינוי למסמך הנערך ע"י אדם בעודו בחיים, אשר במסגרתו הוא מצווה על צדדים שלישיים, כיצד תיערך חלוקת רכושו לאחר מותו. אין ספק כי צוואה היא בעצם אחד המסמכים המשפטיים המהותיים ביותר הקיימים, משום שזהו מסמך המבטא בצורה האינטימית והאישית ביותר, את רצונו של אדם בעודו בחיים, מה ייעשה לאחר מותו.

חובות כחלק מהירושה:

כאמור, חוק הירושה מסדיר מספר נושאים הקשורים לנושא צוואות וירושות. כפי שהוצג לעיל, ירושה יכולה לעבור הן באמצעות צוואה והן באמצעות צו ירושה ליורשים הטבעיים. רבים סבורים כי הירושה טומנת בחובה היבט כלכלי טוב, כלומר – קבלת נכסים, כספים, וזכויות של האדם הנפטר. אך עולה התהייה, מה בנוגע לחובות הנפטר? האם חובותיו עוברים בירושה, או שאולי הירושה כוללת רק נכסים וכספים המועברים לטובת היורש?

הדין הוא, על פי חוק הירושה, שכאשר אדם מוסר נשמתו לבורא, ומותיר עם לכתו כמה וכמה חובות לגורמים שונים, התחייבויות כספיות כאלו ואחרות, הרי שהחובות אינם נעלמים כלא היו, אלא עוברים אל עזבונו של המנוח. כלומר, החובות אותם מותיר המנוח לאחר לכתו, אינם נעלמים או נמחקים, ואף גוף לו חייב המנוח כספים, אינו 'מוחק' או מוותר על החובות האמורים. מכאן, כי חובותיו עוברים אל עזבונו, וזאת רק לאחר שמעיזבונו מנכים סכומים קבועים, המשמשים לדוגמא לכיסוי הוצאות הלוויה, עלויות משפטיות כאלו ואחרות, קיום צו הירושה, חובות המוריש על פי כתובה, וזאת בהנחה כמובן שהמנוח היה נשוי כדת וכדין לאשתו. רוצה לומר, כלל חובותיו הקיימים של המנוח, עוברים עם הירושה הכוללת נכסים וכספים, אל היורשים. אלא שהחובות מנוכים מהעיזבון.

סוף דבר:

במאמר זה דנו בקצרה על ירושה, צוואה וחובות העוברים בירושה ליורשים. בכל הנושא הקשור לצוואות וירושות, יש להבין דבר חשוב מאוד: רצונו של המנוח הוא המוביל והקובע בסופו של דבר. מכאן, שגם במקרים שבהם הצוואה אינה נראית למי מהצדדים, או נראית תמוהה ולא שוויונית, בית המשפט אינו ממהר לבטל צוואה ולערוך חלוקה מחדש, וזאת מחשש מהותי לפגוע ברצונו של המנוח, שחיבר צוואה על פי ראות עיניו. העברת חובות בירושה הינה נושא מורכב, שרבים אף אינם מודעים לו. ישנם הסבורים כי ירושה היא תמיד דבר חיובי וטוב, המוריש רק את הזכויות הכלכליות של אותו אדם. מכאן, שבכל נושא הקשור לירושה או צוואה, חובות המנוח והליך משפטי, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה.