בדיקת אבהות הינה בדיקה רפואית, המאפשרת לבית המשפט לחתור לחקר האמת הנחוצה וההכרחית כל כך, כאשר מדובר בדיני נפשות – ובפרט בגורלם ועתידם של ילדים. ללמדנו, כי בדיקת אבהות היא סוגיה שהכרעה בה, עשויה להוביל לפגיעה בזכויותיו של אחד הצדדים. לכן, כל הליך משפטי בנושא, הוא מורכב וארוך. במאמר שלהלן נעסוק בשאלות הבאות: מהי בדיקת אבהות, כיצד מתבצעת בדיקת אבהות, באילו מקרים יפנו לבצע את הבדיקה הנ"ל ומה תוקפה המשפטי של בדיקה זו, אם בכלל.

נבהיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

מהי בדיקת אבהות:

בדיקת אבהות הינה בדיקת רקמות (DNA): היא נערכת על ידי אמצעים טכנולוגיים, שבעזרתם ניתן לזהות קשר גנטי בדיוק של 99%. בדיקה זו נעשית כאשר יש צורך להוכיח קשר משפחתי – שהוא לרוב, "קשר אבהות", קשר בין אחים ואף קשר אימהות במקרים חריגים בלבד, כאשר לידתו של הילד אינה מתועדת בכתובים או ברישומים רשמיים של מדינת ישראל.

זאת ועוד, בדיקת האבהות מוסדרת ומתוארת בחוק מידע גנטי, תשס"א-2000 (להלן: "חוק הגנטיקה"). תכליתו של חוק הגנטיקה, היא איזון בין פגיעה בפרטיות הנבדק – מול זכותו של הילד (הקטין) – להכיר באביו וכן ליהנות מזכויות אשר לעיתים נלוות מכוחה של אותה הכרה. כמו למשל – זכאות למזונות ילדים ועוד. במקביל נעיר, כי חוק הגנטיקה נחשב חדש יחסית וכי בעבר, לא היה חיוב בביצוע הבדיקה.

כיצד מתבצעת הבדיקה:

היות ומדובר בבדיקה גנטית, הדרך לביצועה היא על ידי דגימת תאים מהילד והאב וזאת באמצעות בדיקת דם, רוק או שיער. במקרים שבהם יש לבצע את הבדיקה עוד בתקופת ההיריון, תילקח דגימת דנ"א של העובר ממי שפיר. כמו כן נעיר, כי לשם עריכת בדיקה בקטין מתחת לגיל 16, יידרש גם אישור האפוטרופוס הממונה עליו, דהיינו – האדם האחראי על הקטין (הורים הינם האפוטרופסיים הטבעיים, אך במקרים מסוימים ימונה אפוטרופוס על ידי בית המשפט). הבדיקה תתבצע במרפאה אשר קיבלה רישיון לביצועה על ידי משרד הבריאות ומבצע הבדיקה הינו אחד מהבאים: גנטיקאי קליני, יועץ קליני או רופא מומחה אשר מאושר על פי חוק.

אימתי תיערך בדיקת אבהות – ומה יהיה תוקפה המשפטי?

לרוב, בדיקה אבהות תתבצע כאשר קיימת אי וודאות ביחסיהם של בני זוג, אם בכלל. למשל, במקרים שבהם אמינות האם מוטלת בספק, לרוב בפרידת זוג, או לחילופין, במקרים שבהם האב מעוניין "לברוח" מאחריותו על הקטין, על כל המשמעויות, או במקרים שבהם לא מדובר בזוג ולאם אין ידיעה ממשית מי האב אלא רק חשד סביר לכך – למשל, במקרים של קיום יחסי מין עם מספר גברים, בתקופה קצרה יחסית.

ככלל, בית המשפט יכול להורות על קיום בדיקת אבהות, במקרים שבהם קיים חשד ממשי לגבי זהות האב וזאת כדי לצמצם פגיעה בפרטיות האב, מול "טובת הילד" שהוא עקרון העל בדיני המשפחה. עם זאת, ההלכה היהודית, אשר תקפה בישראל בענייני אישות, נמנעת מביצוע בדיקת אבהות כאשר יש חשש לממזרות. כלומר: כאשר אם נשואה מולידה ילד לגבר אחר, כלומר – נואפת בבעלה. לאור הקלון הרב בסיווג הילד כממזר, יעדיפו בבתי הדין הרבניים לצמצם מתן צווים לביצוע בדיקת אבהות.

עוד יוער, כי תוצאותיה של בדיקת אבהות קבילות בבית משפט לענייני משפחה. עם זאת, הבדיקות שתיתפסנה כתקינות, הן אלו שתבוצענה בהתאם לצו בית משפט, שהרי הדין קובע שביצוע בדיקה בצורה דיסקרטית, על ידי חברות פרטיות וללא צו, הינו הפרה של חוק העונשין, התשל"ז-1977 ודינו עד 5 שנות מאסר בפועל וקנס.

סיכום:

מדובר בנושא אשר מחייב התמודדות משפטית רבה, בנוסף על הפן הרגשי בהליך. ההשלכות של ההליך הנוגע לבדיקת אבהות, הן נושא עקרוני כאשר מדובר בחייו של הילד וגם כמובן חייו של האב.

אגב, סוגיות של בדיקת אבהות, עולות לא פעם כחלק מהליך נרחב יותר, כמו למשל – הליך גירושין שבמסגרתו תוצג טענת האבהות בצורה קנטרנית וכ"קלף מיקוח" של אחד מהצדדים. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל לסייע בכל הרבדים הנוגעים לבדיקות אבהות וכן בהליכי משפחה רחבים ומורכבים יותר.