בדרך כלל אנו שומעים על המונח "כינוס נכסים", במקרים שבהם אנשים מן היישוב וגם אנשים שהם עתירי ממון, מוצאים את עצמם חייבים כספים רבים ולמעשה, מגיעים לסיטואציה שבה אין ביכולתם להחזיר כספים לאנשים שהם חייבים להם, כלומר – ל"נושים". במקרים כאלו, יתכן שיתמנה לאנשים בעלי חובות, כונס נכסים, שתפקידו לנהל את נכסיו של החייב וכך לסייע לו, לצאת מהחוב. עם זאת, גם בתחום דיני המשפחה, אנו יכולים לעיתים להיתקל בסיטואציה שבה אדם (בן או בת זוג, ביחד או לחוד) נזקק לכינוס נכסים. על כך, נדון במאמר שלהלן.

במסגרת המאמר, נפרט שתי סיטואציות, שבהן כינוס נכסים עשוי להיות רלוונטי בתחום דיני המשפחה. המקרה האחד, הוא מקרה של חובות. המקרה השני, הוא כאשר בני זוג לא מצליחים להגיע להסדר באשר לדירת המגורים המשותפת שלהם ואז אחד מהם יוכל לפנות לבית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף.

נעיר כי המאמר שלהלן אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין משפחה.

עניינים שמסדירים בעת גירושין:

במסגרת הליך גירושין, בני זוג עתידים להסדיר מספר נושאים. הנושא הראשון והעיקרי, הוא סוגיית הגירושין. אלו ייערכו בבית הדין הרבני, שכן בישראל, נישואין וגירושין בין יהודים, נערכים לפי דין תורה. שני נושאים נוספים שנגזרים אחד מהשני, הם סוגיית מזונות הילדים וכן סוגיית המשמורת. גם אלו נושאים שבני זוג יצטרכו להסדיר, כחלק מהפרידה הכוללת. הנושא האחרון שאותו בני הזוג יצטרכו להסדיר, הוא סוגיית חלוקת הרכוש המשותף שלהם.

חלוקת רכוש וחובות בין בני זוג:

בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, ישנה חקיקה ספציפית, הנקראת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק יחסי ממון קובע כי בעת גירושין או הפקעת נישואין, בני הזוג יחלקו את הרכוש המשותף שלהם, באופן שווה. להסדר זה, קוראים "הסדר איזון משאבים" והוא ברירת המחדל בחוק יחסי ממון. במסגרת הסדר איזון המשאבים, כוללים את כל הרכוש של בני הזוג, למעט סוגי הרכוש הבאים: קצבת נכות, קצבת זקנה, קצבת אלמנות ורכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או לפני הנישואין. כמו כן, במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון, הרי שהסכם הממון, על חלוקת הרכוש שנקבעה בו, הוא זה אשר יחייב את בני הזוג.

ניתן ללמוד מחוק יחסי ממון, כי בכל הנוגע לרכוש של בני הזוג, נוצרת שותפות ברכוש. כך שגם באשר לחובות של אחד מבני הזוג, גם אם הם שייכים לצד אחד לזוגיות, תיערך בדרך כלל חלוקה, אלא במקרים מיוחדים. אמור מעתה – חוב שהוא בעצם חוב משותף, יהיה חוב ששני בני הזוג ישותפו בו. מצד שני, במידה ומדובר ב"חוב רע", למשל – חוב שהמקור שלו הוא הימורים, או חוב שנובע מהחלטות שנוגעות בבירור רק לצד אחד לזוגיות וכאשר מוכח שהצד השני לא ידע או לא היה שותף לכך, אזי לרוב לא תהיה חלוקה בחוב.

האם אפשר לחייב בחובות את בן או בת הזוג?

ככלל, התשובה חיובית, אך לא בכל מקרה. נמחיש בדוגמאות – במידה ומדובר בחוב שהמקור שלו הוא תשלום לשוק אפור, בגלל הסתבכות של הבעל, הרי שלא ייעשה שיתוף בחובות. אך מנגד, במידה ומדובר בחוב משכנתא, אשר מגלם את החובה של שני בני זוג שהתגוררו בדירה, הרי שאז ייערך שיתוף. במידה וחלילה בני הזוג לא מצליחים לעמוד בחובותיהם, הרי שאז הם עשויים להיות מוכרזים כפושטי רגל וכפועל יוצא, עשוי להתמנות להם כונס נכסים.

כינוס נכסים במקרים של פירוק שיתוף:

בדרך כלל, דירת המגורים היא הנכס החשוב ביותר שיש לבני הזוג. אי לכך, בעת גירושין, המחלוקת העיקרית בין בני הזוג, בכל הנוגע לרכוש המשותף שלהם, תבוא לידי ביטוי במחלוקת על דירת המגורים. במידה ובן זוג אחד מעוניין למכור את הדירה והשני מסרב, הרי שאז יכול בן הזוג – המבקש, לפנות לבית המשפט, בתביעה לפירוק שיתוף. תביעה זו, כפופה כמובן לכך ששני בני הזוג רשומים כדין כבעלי הדירה. במקרים כאלו, בית המשפט, בנפרד מסכסוך הגירושין, יורה על מכירת הדירה ואף על מינוי כונס נכסים, אשר תפקידו למכור את הדירה ושכרו ייגזר משווי המכירה. כונס הנכסים ייתן דין וחשבון לבית המשפט.

לסיכום:

כינוס נכסים הוא נושא שבדרך כלל נוגע לנושאים מסחריים ולא בהכרח לדיני המשפחה. אך במאמר זה, הצגנו כיצד כינוס נכסים עשוי להיות רלוונטי גם לתחום המשפחה. מעבר לכך, אנו ממליצים להיוועץ בעת הצורך עם עורך דין משפחה באופן פרטני.