סעד זמני, כשמו כן הוא – סעד שסופו קצוב מבחינת זמנים. כאשר אנו נוקטים במונח סעד זמני, אנו מתכוונים לתביעה או בקשה שמוגשת לבית המשפט, שתכליתה היא מתן צו זמני בנושא מסוים. צו זה יכול להיות צו עיקול, או צו הגנה, או צו מניעה והדוגמאות עוד רבות. בהליכים אזרחיים, ניתן לבקש מבית המשפט סעד זמני, כנלווה להגשת תביעה, או סעד זמני במהלכו של ניהול הליך משפטי עיקרי. כלומר, סעד זמני נלווה בדרך כלל להליך עיקרי. לדוגמא – בתביעה עיקרית מבקש התובע סעד כספי, אך במקביל, הוא עותר בפני בית המשפט למתן צו מניעה זמני, שיאסור על שימוש בנכס מסוים עד סיום ההליך המשפטי.

במאמר שלהלן, נדון בשאלה מהו סעד זמני. נסביר את הדין הרלוונטי אליו וכן נתייחס לסעדים זמניים בתחום דיני המשפחה. כל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:

איזה דין מסדיר את המונח – סעדים זמניים?

פרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), מסדיר את הדין באשר לסעדים זמניים. סעיף 362 לתקנות, קובע כי בית המשפט רשאי להורות על מתן סעד זמני, לפני הגשתה של תביעה או במהלכה. עם זאת, הסעיף הזה קובע כי במסגרת מתן סעד זמני, על בית המשפט לשקול את טיב הראיות העומדות לטובת המבקש וכן את הנזק שייגרם לצד שלישי. כמו כן, על בית המשפט לבחון האם הגשת הבקשה היא בתום לב והאם הסעד הזמני סביר וצודק בנסיבות העניין. בנוסף, תקנה 363 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי גם לפני הגשתה של תביעה, יכול בית המשפט להורות על סעד זמני, בהתאם לבקשה שהוגשה לו. עם זאת, הכלל במקרים כאלו הוא שתביעה עיקרית תוגש בתוך 7 ימים לאחר מתן הסעד הזמני.

סעד זמני יכול להינתן במעמד צד אחד, אך בית המשפט גם יכול לזמן את הצדדים לדיון בפניו, בין אם הבקשה מוגשת לפני הגשת תביעה, או במסגרת ניהולו של הליך משפטי. כמו כן, בית המשפט יכול לחייב את מבקש הסעד הזמני בהפקדת ערובה כספית, כדי להבטיח שבמידה והבקשה הוגשה שלא בתום לב ו\או גרמה לנזקים למושא הצו, אזי אלו יכוסו על ידי כספי העירבון.

מהו סעד זמני?

סעד זמני הוא סעד ביניים שניתן לבקשה של תובע או צד להליך משפטי, שתכליתו לשמור על מצב קיים, או לחלופין, להבטיח קיומו של פסק דין, בסוף ההליך המשפטי. במהלך ההליך המשפטי, צדדים יכולים להימלט מן הארץ, להעלים נכסים, או להעביר נכסים על שמם של אנשים אחרים. לכן, תכליתו של הסעד הזמני היא למנוע מקרים כאלו, לצורך בירור התובענה.

כך למשל, צד להליך משפטי יכול, כסעד זמני, לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, כלפי צד אחר להליך המשפטי. במקרה כזה, תכלית הסעד הזמני תהיה להבטיח את שמיעת ההליך המשפטי ומניעת בריחה מן הארץ של אדם, שאולי יהיה חייב במסגרת ההליך המשפטי. כמו כן, במהלך הליך משפטי, אדם יכול להבריח נכס כדי למנוע העברתו לצד אחר בהליך המשפטי. לכן, סעד זמני במקרים כאלו, יהיה צו מניעה, שיאסור על צד להליך משפטי, לבצע כל פעולה בנכס מסוים, כדי להבטיח שניתן יהיה לממש אותו בסיום ההליך המשפטי.

אילו סוגים של סעדים זמניים קיימים?

תקנות סדר הדין האזרחי מונות מגוון רב של סעדים זמניים. הבה נציג סקירה:

הפקדת עירבון – מדובר בסעד שבמסגרתו צד מתבקש להפקיד כספים בקופת בית המשפט, לשם הבטחת תשלומים במסגרת ההליך המשפטי.

עיכוב יציאה מן הארץ – זהו סעד שנועד להבטיח התייצבות של צד להליך משפטי, או למנוע את בריחתו מן ההליך המשפטי.

צו מניעה – צו מניעה הוא סעד זמני שנועד להבטיח שלא ייעשה שום שימוש בנכס מסוים, לרבות העברתו או מסירתו לצד שלישי.

עיקול – עיקול הוא סעד זמני שנועד "לשים את היד" על כספים של אדם, כדי להבטיח תשלום במסגרת ההליך המשפטי או מניעת העברה או העלמה של כספים.

מתי סעד זמני פוקע?

התשובה לשאלה קבועה בתקנה 370 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי עם סיום התובענה או ביצוע פסק הדין, יפקע הסעד הזמני. כך גם במקרה שבו הוגשה בקשה לסעד זמני לפני הגשת תביעה והתביעה לא הוגשה בתוך 7 ימים וכן אם הסעד הזמני לא הומצא בדואר לצד השני.

סעדים זמניים בתחום דיני המשפחה:

גם בתחום דיני המשפחה, רשאים בית המשפט וגם בית הדין הרבני, להורות על מתן צווים זמניים, כדוגמא: צווי עיקול, איסור על יציאה מן הארץ, צווי מניעה, איסור על שימוש בנכס והדוגמאות הן רבות. פרק כ' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, הוא זה אשר מסדיר את דיני הסעדים הזמניים במסגרת הליכי משפחה.