התופעה של נשים עגונות, היא תופעה שבוודאי מוכרת לרובנו, מהרשת או מהתקשורת. מדובר בנשים שבעלן סירב לתת להן גט וכתוצאה מכך, הן למעשה כלואות במערכת יחסים זוגית (דהיינו – עדיין נשואות כדת וכדין), למרות שהן כבר לא חיות עם בעלן. בנוסף, משמעותה של העגינות, היא מהותית, מבחינת הדין הדתי–אישי ואף הדין האזרחי.

לכן, לאור חשיבות הנושא, מצאנו לנכון לחבר מאמר שיעסוק במונח "עגינות" ובפרט בדין לגבי נשים עגונות. על כל זאת נפרט להלן, לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם הגולשות והגולשים:

נבקש רק להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן ומומלץ לפנות למשרדנו.

מהי ההגדרה לאישה "עגונה"?

לרוב, אישה עגונה יכולה להיות מוכרת ככזו, בשלוש סיטואציות. נסביר:

הסיטואציה הראשונה והמוכרת יותר, באה לידי ביטוי במקרים שבהם הבעל מסרב להעניק לאשתו גט. כלומר – במקרה שבית הדין הורה כי בני הזוג יתגרשו, אך הבעל מסרב לקיים את האקט החוקי – לפי ההלכה היהודית ולהעניק לאישה את גטה ובכך להפוך אותה לאישה לא נשואה באופן רשמי.

הסיטואציה השנייה, באה לידי ביטוי במקרים שבהם בעלה של האישה נעלם, כמו למשל בסיפור עם הצוללת אח"י דקר: במשך שנים רבות, צוללנים של חיל הים נעלמו במים ונשותיהם היו עגונות במשך מספר שנים, משום שהרבנות התקשתה להכיר בבעלים בתור חללים שנפטרו.

הסיטואציה השלישית, היא במקרה שבו הבעל שרוי במחלה, שאינה מאפשרת לו להעניק לאשתו גט, כמו למשל – במקרה של צמח. גם במקרים כאלו, מצאה ההלכה היהודית פתרון שלפיו הגט יימסר על ידי שליח, כלומר – אדם שישרת את האינטרס של הבעל, אשר רואים בהסכמתו כהסכמת הבעל.

נעיר שנישואין וגירושין במדינת ישראל, מוסדרים לפי הדין הדתי–אישי. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו לפי דין תורה. המשמעות היא שבני זוג יהודים נישאים לפי הדין העברי וגם מתגרשים בהתאם. כאשר בני זוג מתגרשים, על הבעל להעניק לאישה את גטה. מנגד, על האישה לקבל את הגט מהבעל, מה שמוביל אותנו לחלק הבא של המאמר.

סרבנות גט – במסגרת הדין הדתי–עברי

בארץ יש נשים עגונות רבות, שבעלן מסרב לתת להן גט. כאמור, המשמעות של סרבנות גט היא שבית הדין הורה על גירושין בין בני הזוג, אך הבעל מסרב לתת גט לאישה. במקרה כזה, האישה נותרת אישה עגונה, כלומר – אישה שעדיין נחשבת בתור אשת איש (אשת בעלה). לסרבנות גט ובפרט לעגינות, יש משמעות כבירה. קודם כל, אישה עגונה אינה יכולה להינשא לגבר אחר. אף יותר מכך: במידה והיא תוליד ילדים לגבר אחר, אזי ילדיה ייחשבו בתור ממזרים, דהיינו – פסולי חיתון לפי ההלכה היהודית. לכן, לסרבנות גט ועגינות, יש משמעות קשה לפי ההלכה היהודית.

כפיית גט – במקרה של סרבנות גט:

במקרה של סרבנות גט, לבית הדין יש סמכות להורות על כפיית גט, למרות שההלכה היהודית אינה תומכת בכפיית גט, משום שאז הגט שיימסר לאישה יוכר בתור גט מעושה, דהיינו – גט שלא ניתן ברצון. עם זאת, בתי הדין הרבניים כופים גט, באופן הבא – איסור על החזקת רישיון נהיגה, איסור על אחזקת פנקסי שיקים, איסור על יציאה מן הארץ, איסור על אחזקת חשבון בנק, הטלת מזונות מדין מעוכבת (כלומר – מזונות אישה שמשולמים כל עוד היא מסורבת גט בשל התנהלות הבעל ובשל חוסר רצונו להעניק לה גט). אף יותר מכך: לבית הדין הרבני יש גם סמכות להורות על מאסר מאחורי סורג ובריח בגין סרבנות גט.

סרבנות גט – מצד נשים:

חשוב לציין, למען הגילוי הנאות והשלמת התמונה, כי סרבנות גט לא באה לידי ביטוי רק בהתנהלות של גברים, אלא גם של נשים. כפי שגבר יכול לסרב להעניק גט לאשתו, כך גם האישה רשאית לסרב לקבל גט מבעלה. במקרה כזה, גם הבעל עשוי להיות מוכר בתור מסורב גט. כאשר מדובר במסורב גט – גבר, הרי שאז הוא יכול מצד אחד לקבל היתר נישואין (באופן מאוד חריג) וכן הוא גם עשוי למצוא את עצמו נשוי לאישה שהוא כבר לא מקיים עמה כל מגע ויחסי אישות ולא מתגורר עמה. כך שכפיית גט על ידי בית הדין, יכולה גם לבוא לידי ביטוי כלפי נשים.

לסיכום:

סרבנות גט ובכלל זה עגינות של נשים במשפט העברי, עדיין נוגעת לחיינו כיום, בשל הכפפת הדין הדתי–עברי על דיני הנישואין והגירושין בישראל. לכן, במידה ועולה קושי בנדון, חשוב לפנות לעורך דין גירושין בעל ניסיון בתחום.