כאשר לבני זוג המבקשים להתגרש יש ילדים משותפים, עליהם להסדיר את אופן חלוקת המשמורת ביניהם. כלומר, עליהם להחליט מי "ייהנה" מהסדרי ראיה ומי יהיה ההורה המשמורן, כלומר, ההורה הנושא בנטל הגידול השוטף של הילדים.

במציאות, השאלה מי יקבל את משמורת הילדים, אינה פשוטה כלל. לא פעם, היא גוררת הורים להליכים משפטיים מורכבים וארוכים. במאמר שלהלן, נסקור מה הדין לגבי משמורת, הסדרי ראיה ומשמורת משותפת.

מהי משמורת?

משמורת היא כינוי לנושא העוסק בהסדרת הטיפול בילדים המשותפים של ההורים, בעת גירושין. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע, כי ההורים הם ה"אפוטרופוסים" הטבעיים של ילדיהם ומוטלת עליהם חובה לדאוג לילדיהם הקטינים. חובה זו כוללת חינוך, לימודים, הכשרה לעבודה ולעצמאות, ניהול נכסיו של הילד או הילדים המשותפים וכן סמכות לייצג את הילדים המשותפים. כאשר בני הזוג חיים יחדיו ומגדלים ביחד את ילדיהם המשותפים, אזי ברור שמוטלת עליהם חובה זהה, לטפל ולגדל את הילדים.

חובה זו הופכת להיות מסובכת בהרבה, כאשר ההורים מתגרשים. בדרך כלל אחד ההורים הופך להיות ה"הורה המשמורן". כלומר, ההורה הנושא בנטל הגידול השוטף של הילדים. מצד שני, ההורה השני נשאר עדיין אפוטרופוס וחלה עליו חובה זהה לדאוג לצרכי ילדיו ולהשתתף בחייהם.

לכן, במסגרת הליך הגירושין, על ההורים להסדיר את סוגיית המשמורת, כאשר שניהם עדיין נותרים האפוטרופוסים של הילדים. על כך, נרחיב בהמשך.

איזו ערכאה דנה בענייני משמורת ילדים?

ענייני נישואין וגירושין, מצויים בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, השופט בהתאם להלכה היהודית. לבית הדין הרבני יש גם סמכות לדון בענייני מזונות, אך סמכות זו היא סמכות מקבילה. בענייני רכוש ובענייני משמורת, לבית הדין הרבני אין סמכות לדון, אלא בהסכמת בני הזוג, או במקרים שבהם תביעת הגירושין כורכת את תביעת המשמורת.

על כן, הסמכות הטבעית לדון בענייני משמורת ילדים, מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה, כאשר דיוניו נערכים בדלתיים סגורות. בבית משפט זה, יושבים שופטים המתמחים בתחום המשפחה, לרבות בתחום משמורת הילדים.

אילו שיקולים שוקל בית המשפט, במסגרת הליך משמורת?

במסגרת הליך משמורת המתנהל בפני בית המשפט, בית המשפט יצטרך להכריע, מי מההורים ישמש כהורה משמורן (ההורה אשר יישא בנטל הגידול השוטף של הילדים). לרוב, בית המשפט יקבל סקירה מטעם פקיד סעד, אשר יבחן את כשירותם של ההורים, התנהגותם ויכולתם לשמש כהורים משמורנים.

עם זאת, המלצתו של פקיד סעד אינה מחייבת את בית המשפט, אלא מהווה אינדיקטור לנושא העיקרי שבית המשפט ישקול בעת הכרעה בעניין המשמורת, הנקרא "טובת הילד". כדי להכריע על מי יוטל נטל המשמורת, בית המשפט יבחן אך ורק את טובת הילדים, לאחר שיתחשב במצבו הנפשי של ההורה, יכולתו לגדל את הילד, להעניק לו בית חם ועוד.

מהם הסדרי ראיה?

הסדר ראיה הוא כינוי לתקופה, שבה ההורה הלא משמורן יישא בנטל גידול הילדים. כאשר בית המשפט מטיל את נטל המשמורת הקבועה על הורה אחד, ההורה השני ייהנה מהסדר ראיה. כלומר: ימים קבועים וסופי שבוע שבהם הוא זה שיטפל בילדיו ויהיה אחראי עליהם.

מהי משמורת משותפת?

כיום, יותר ויותר הורים פונים לאפיק של משמורת משותפת. בניגוד להסדרי ראיה, שבהם הורה אחד מבלה עם ילדיו בתקופות מוגדרות וקבועות, במשמורת משותפת נטל הגידול המוטל על ההורים הוא משותף. כלומר, ההורים מבלים עם ילדיהם בפרקי זמן שווים. בהסדר משמורת, ההורה ה"נהנה" מההסדר, אחראי לגידול ילדיו באופן שוטף, רק בימים הקבועים בהם האחריות מוטלת עליו. לעומת זאת, בהסדר של משמורת משותפת, שני ההורים נושאים בנטל משותף, על כל ההשלכות ועל כל המשתמע מכך.

האם כדאי לחתום על הסכם משמורת?

התשובה חיובית. בכל הנוגע להסדרת משמורת הילדים, תמיד עדיפה דרך הפשרה, שתטיב גם עם בני הזוג וגם עם ילדיהם. לכן, במהלך הליך הגירושין, כדאי להיעזר בעורך דין מתחום דיני המשפחה, שיסייע לכם להגיע להסכם משמורת, שיהיה לטובת כל הצדדים.

לסיכום:

סוגיית משמורת הילדים המשותפים, במסגרת הליך גירושין, היא סוגיה סבוכה, המצריכה ידע משפטי רחב וניסיון בניהול הליכים מסוג זה. במידה ואתם נמצאים במחלוקת עם בן או בת הזוג בסוגיית המשמורת, אנו ממליצים לכם לפנות בהקדם לקבל ייעוץ משפטי, מעורך דין בתחום דיני המשפחה.