תביעת שלום בית היא תביעה ייחודית בנוף המשפטי, בעיקר משום שבניגוד לתביעה רגילה שבמסגרתה אדם עותר לסעד כספי או סעד אופרטיבי, אזי בתביעה לשלום בית – מי שמגיש את התביעה, עותר בעצם לאפשר לחיי הנישואין שלו הזדמנות נוספת. מכאן נשאלת השאלה: מהי תביעת שלום בית ומה משמעותה? על כך, במאמר הבא, שאותו חיברנו לנוחיותכן/ם הגולשים והגולשות:

מהי תביעת שלום בית?

תביעה לשלום בית היא תביעה שבמסגרתה פונה לבית הדין הרבני אחד הצדדים במסגרת הליך גירושין ומבקש מבית הדין להורות על "תקופת ביניים", אשר במסגרתה בני הזוג שנמצאים בהליך גירושין, יוכלו לעבוד על מערכת היחסים שלהם ולנסות לשקמה.

תביעה לשלום בית היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין ואופן הגשתה זהה לכל תביעה משפטית. במסגרת התביעה הזו יש לפרט את העובדות הרלוונטיות לתביעה, לשאת באגרה בסך 250 ש"ח וכן לפרט, בין היתר – אילו סיבות הביאו למשבר משפחתי ומהי העילה שלאורה מתבקש להשכין שלום בית.

לאיזו ערכאה יש סמכות לדון בתביעת שלום בית?

חוק בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) התש"ג-1953, קובע כי ענייני נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי הדין האישי–דתי אשר חל עליהם. ללמדנו, שמכאן הסמכות השמורה לבית הדין הרבני לדון בענייני גירושין. בהתאמה, תביעת שלום בית היא תביעה שמקורה הוא בדין הדתי-יהודי. כך שהסמכות לעסוק בתביעת שלום בית, מוקנית לבית הדין הרבני. במקביל, יש לציין שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל תביעה הנוגעת ל"ענייני משפחה", למעט תביעות הנוגעות לנישואין וגירושין בין יהודים (או בין מוסלמים או נוצרים). לכן, אין להגיש תביעת שלום בית לבית המשפט לענייני משפחה, אלא לבית הדין הרבני בלבד.

הסכם שלום בית – מהו?

בדומה לתביעת שלום בית, הסכם שלום בית נועד לשקם את מערכת היחסים בין בני הזוג. עם זאת, קיים הבדל עצום בין תביעת שלום בית לבין הסכם שלום בית. בעוד שהסכם שלום בית נעשה מתוך הסכמה מלאה בין שני הצדדים ורצון משותף של שניהם לשקם את חיי הנישואין ולתת הזדמנות נוספת לחיים המשותפים, הרי שתביעה לשלום בית היא מהלך חד צדדי, אשר נעשה בניסיון לשכנע את הצד השני, לפעול גם הוא לשיקום הקשר.

הסכם שלום בית מותאם באופן אישי לבני הזוג ומטרתו למפות ולהגדיר את המחלוקות הקיימות בין בני הזוג. ככלל, הסכם שלום בית מורכב משני חלקים. חלקו הראשון מסדיר את אופן ההתנהלות של בני הזוג לאחר חתימה על ההסכם, כלומר, פעולות שנועדו לשמר את הקשר. חלקו השני של ההסכם מסדיר את הסוגיות הקשורות לגירושין, בנסיבות שבהן הניסיון לקיים שלום הבית לא יצלח. נבהיר שכל מקרה נבחן לגופו וכל הסכם עשוי להיות שונה.

שלום בית ככלי טקטי

אין ספק שיש מקרים שבהם קיים רצון אמיתי של שני בני הזוג להביא לשיפור היחסים. עם זאת, לא מעט פעמים נעשה שימוש בתביעות לשלום בית כאסטרטגיה. כלומר, אחד הצדדים מגיש את התביעה לא מתוך רצון אמיתי להשיג שלום בית ולשקם את היחסים במשפחה, אלא מתוך רצון להשיג יתרונות אחרים על הצד השני בהליך הגירושין. כך שבמידה ומוגשת תביעה לשלום בית שאינה נובעת ממניעים כנים, אזי יכול הצד השני לטעון כך ולנסות לשכנע את בית הדין להימנע מלהורות על שלום בית.

במידה ובית הדין הורה על שלום בית – אך הצד השני מסרב?

חשוב לציין, שתביעה לשלום בית היא לרוב תביעה ללא כלים אופרטיביים. כלומר – אם בית הדין מורה על שלום בית והצד השני מסרב, אזי הוא מסוגל לא לקיים את ההחלטה. אומנם, בית הדין אולי יוכל להטיל עליו סנקציות כספיות, אך בדרך כלל בית הדין יורה על גירושין במקרים כאלו. עם זאת, גם במסגרת תביעה לשלום בית, בית הדין יכול להורות על צווים זמניים, כגון – הטלת עיקול, איסור שימוש בנכס מסוים ועוד.

סיכום

תביעה לשלום בית היא בעלת יתרון אחד גדול – והוא בא לידי ביטוי כאשר בני הזוג מבקשים בכנות וברצון אמיתי לשמר את מערכת היחסים שלהם. במקרה כזה, ניתנת להם האפשרות למנוע את הגירושין על ידי עוד הזדמנות במסגרת שלום הבית. עם זאת, חשוב להדגיש את חשיבות הרצון המשותף של הצדדים לשיקום הקשר. כלומר, אם אחד מבני הזוג לא מעוניין בכך, הרי שאז אולי עדיף להימנע מהגשת תביעה לשלום בית. בכל מקרה, תביעת שלום בית אינה עניין של מה בכך ולכן מומלץ להתייעץ באופן פרטני בנושא, עם עורך דין המומחה בתחום המשפחה.