שני שותפים חוברים להם יחדיו לשם הקמה של מיזם משותף. כל אחד מהם תרם את מרצו, כושרו, השכלתו ורגשותיו לשם הצלחת המיזם. המיזם מצליח, קורם עור וגידים לתקופה, אך בשלב מסוים השותפים לא מסתדרים בפן האישי. מצד אחד, לשני השותפים יש זכויות במיזם, אך מצד שני, עתה השותפים רוצים להיפרד. לכן, נשאלת השאלה – מה הדין במקרה כזה?

כמו כן, מה הדין במקרה שבו את המינוח "שותפים", נחליף למינוח "בני זוג" או "בעל ואישה"? במאמר זה נדון במונח פירוק שותפות ובמיוחד – בהקשר לבני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם לא, שהרי למעשה, מיזם, יכול לבוא גם לידי ביטוי בהקמת משפחה וצבירת רכוש משותף. אם כך, נשאלת השאלה: כיצד נפרק שותפות בין בני זוג, במסגרת גירושין, כאשר השותפות לצורך המאמר, תתמקד ברכוש המשותף ובמיוחד בדירת מגורים משותפת. כל זאת, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשות והגולשים, כדלקמן:

הערה – מאמר זה הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי, לשם כך יש לפנות לעורך דין גירושין לשם ייעוץ פרטני.

פירוק שותפות בין בני זוג:

בדרך כלל, המונח פירוק שותפות בהקשר לבני זוג, בא לידי ביטוי במקרים שבהם בני הזוג מבקשים להסדיר את דירת המגורים המשותפת שלהם. באופן טבעי, דירת המגורים של בני הזוג, היא גם הנכס היקר ביותר שיש להם. אך מה הדין במקרה שבו צד אחד בזוגיות רוצה להמשיך להתגורר בדירת המגורים, אך הצד השני מבקש למכור את דירת המגורים? במקרה כזה, לא ניתן למכור את הדירה, שכן יהיה קשה מבחינה פרקטית, למכור נכס שבו אדם עדיין מתגורר. עם זאת, חשוב להעיר כי הליך של פירוק שותפות, יהיה רלוונטי, כאשר שני בני הזוג – רשומים בתור הבעלים של דירת המגורים.

לכן, תביעה לפירוק שותפות, היא תביעה משפטית מיוחדת, שבן או בת הזוג יכולים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, כדי להורות לצד השני, למכור את דירת המגורים. למעשה, מדובר בהליך נפרד, הנלווה לשאר הליכי הגירושין.

כלומר, בני הזוג יכולים לנהל הליך גירושין ובמקביל הליך משמורת ובמקביל הליך של הסדרת הרכוש המשותף. אך כאשר אחד מבני הזוג מבקש למכור את דירת המגורים, אך האחר מסרב, ניתן להורות על פירוק שותפות. אגב, פירוק שותפות הוא הליך (או אם נרצה – תביעה משפטית) שרלוונטי לא רק לבני זוג, אלא גם לשותפים עסקיים.

הדין הכללי המתייחס לפירוק שותפות במקרקעין, לא קבוע בתחום דיני המשפחה, אלא בחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. חוק זה קובע כי שותף למקרקעין, יכול תמיד לפרק את השותפות. כלל זה – חל באופן טבעי, גם על בני זוג.

סמכות בית המשפט במסגרת תביעה לפירוק שותפות:

מאחר ותביעה לפירוק שותפות בין בני זוג, כשמה כן היא – בבחינת עניין משפחתי, הרי שהסמכות לדון בתביעות אלו, שמורה לבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת תביעה לפירוק שותפות, רשאי בית המשפט למנות לדירת המגורים כונס נכסים, אשר יהיה הגורם האמון על מכירת הדירה והעברת פירות המכירה לבני הזוג. אגב, שכר הטרחה של כונס הנכסים, ייפסק בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט ובדרך כלל ייגזר מהתשלום שיתקבל מדירת המגורים. כמו כן, חשוב להעיר שבמידה ולבני הזוג יש ילדים קטנים שמתגוררים בדירת המגורים, אזי יורה בית המשפט על מציאת מגורים חלופיים וכן לרוב ייפסק פרק זמן, שבו הצד הסרבן יצטרך להתאים את המשך חייו למצב החדש.

מתי כדאי להגיש תביעה לפירוק שותפות?

תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג, אינה עניין של מה בכך ולכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון. לרוב, כדאי לנהל משא ומתן עם הצד השני, כדי להימנע מהוצאות משפטיות הכרוכות בניהול הליך משפטי מול בן או בת הזוג לשעבר, על כל המשתמע מכך. מנגד, ישנם מקרים שבהם בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמה ואז, עולה באמת הצורך להגיש תביעה בהתאם.

לסיכום:

כפי שהסברנו במאמר זה, תביעה לפירוק שותפות, היא תביעה שמוגשת על ידי בן זוג או בת זוג, כלפי רעהו או רעותו, כאשר כל תכליתה של תביעה זו, היא להביא למכירת דירת המגורים המשותפת של בני הזוג. קיימת אפשרות לנהל הליך על פירוק שותפות, במנותק משאר הליכי הגירושין. מעבר לכך, אנו ממליצים תמיד לפנות לעורך דין גירושין, לשם קבלת ייעוץ פרטני בנושא.