בישראל, קיימת חובה חוקית (ולדעת רבים – גם מוסרית) לשרת בצבא הגנה לישראל, זאת מכוח חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן: "חוק השירות"). זהו החוק המסדיר את ההוראות בדבר גיוס לצה"ל.

החוק עוסק בחובתו של כל תושב או אזרח אשר מלאו לו 18 שנים, להתגייס לשירות צבאי, אלא אם קיבל פטור מכך. מלבד לסעיף האמור, ישנם סייגים המאפשרים את אי הגיוס, דבר שגם מעוגן בחוק. אי גיוס ללא היתר, יוגדר בתור ביצוע עבירת "היעדרות משירות" ובעגה – "השתמטות". עבירת היעדרות משירות תוכל להתבצע גם במהלך הגיוס. על כך – במאמר זה. בנוסף, במאמר נסקור: מהו חוק השיפוט הצבאי , מהי עריקות ומהן ההשלכות על מי שערק משירות צבאי.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עו"ד צבאי.

חוק השיפוט הצבאי:

החוק המקנה סמכות שפיטה בצבא ההגנה לישראל (צה"ל), הינו חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1962 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"). מערכת המשפט הצבאית שואבת ומתבססת על עקרונותיה של מערכת המשפט האזרחית הישראלית. במקביל, היא גם מותאמת לעקרונות הצבא ורוחו.

בנוסף, תחולתו של חוק השיפוט הצבאי מתוארת כדלקמן: על חייל בשירותו בצבאי, אם בסדיר ואם במילואים, מי שבהיותו חייל עבר עבירה (קיימים לכך סייגים), מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא, מי שנתון למשמורת הצבא – אסירים ועובדים בשירות הצבא (אזרח עובד צה"ל), שבוי מלחמה, מתנדב במילואים ואף איש מילואים שאינו בשירות (קיימים סייגים המתוארים בסעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי).

הליך השפיטה הצבאית מתחלק לשני חלקים עיקריים: הדין המשמעתי והדין הפלילי. בראשון, סמכות השפיטה היא בתוך היחידה אשר במסגרתה משובץ החייל. ככלל, הליכים משמעתיים מזוהים עם עבירות קלות משקל, המאפשרות ניהול מהיר של הליך "פנים יחידתי", כמו למשל – שפיטה מול קצין בכיר ביחידה. השני, הוא הדין הפלילי הצבאי, אשר שואב חלק מעקרונותיו גם מההליך הפלילי האזרחי. ההליך הפלילי הצבאי, מתחיל מהגשת תלונה למשטרת צבאית חוקרת (מקבילתה של משטרת ישראל במסגרת הצבא). במידה ותוצגנה ראיות לביצוע עבירה פלילית צבאית, לכאורה, יועבר התיק לפרקליטות הצבאית ושם ייקבע אם יוגש כתב אישום או לא. במידה ויוגש כתב אישום, יתנהל הליך משפטי בבתי הדין הצבאיים.

מהי עריקות:

עבירת העריקות הינה עבירה ששייכת לקטגוריה של עבירות "היעדרות משירות", עבירת העריקות, כפועל יוצא, ממוקמת במדרג הגבוה ביותר של עבירות היעדרות משירות. עבירת היעדרות משירות מתוארת בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי.

על פי הסעיף, חייל או מי שמוגדר לפי סעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי, צריכים להתייצב היכן שהוגדר על ידי גורם צבאי שאליו הם כפופים. ככלל, אי התייצבות תוגדר בתור היעדרות משירות. הזמן שיעבור מרגע אי ההתייצבות, ייקבע על פי המדרג החוקי. האם מדובר בעריקות או נפקדות – על כך להלן.

החוק מדרג, החל מנפקדות קצרת זמן, שהיא לתקופה של עד 24 שעות, שבה הטיפול יישאר במסגרת היחידה. נפקדות ארוכת טווח הינה אי התייצבות החל מיום ועד 21 ימים. גם כאן, הטיפול הוא דרך היחידה, אם כי הענישה תהיה חמורה יותר, עד כדי מאסר. האחרונה במדרג היא עבירת העריקות, שהיא רלוונטית החל מ–21 ימים ועד בכלל. הטיפול במקרה כזה יצא ממסגרת היחידה ויועבר לטיפול של המשטרה הצבאית, שם אפילו מוצב "מדור עריקים", במטרה ללכוד את אלו שלא חזרו.

השלכות:

צה"ל – בבדיקתו את הסיבות שבגינן בוחרים חיילים לערוק, זיהה סיבות רבות ומגוונות, אם כי מספר סיבות חוזרות על עצמן באופן משמעותי: השתמטות בשל אי מתן פטור, אי היטמעות במערכת הצבאית, משבר רגשי, בעיה כלכלית קשה ועוד. סיבת העריקות עשויה לעיתים להשפיע על הענישה בהליך. זאת ניתן ללמוד מהענישה המתוארת בסעיפי החוק. סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי מגדיר 10 שנות מאסר לעריק שערק במהלך פעילות קרבית. ישנה החמרה כאשר הוא עשה זאת בכוונה תחילה. לעומת זאת, הסעיף גם קובע כי חייל אשר לא הוכחה כוונתו "שלא לחזור לשירות", עונשו יעמוד על עד 3 שנות מאסר בלבד. כלומר – השוני הרב מלמד על חשיבותן של הנסיבות וכן על הכוונות הראשוניות של עובר העבירה. נסיבות נוספות שנלקחות בחשבון בבחירת הענישה, הן: עבירות קודמות, מה הוביל לביצוע העבירה, כוונתו ומשך הזמן.

סיכום:

עריקות, היא עבירה אשר העונש בגינה מביא להשלכות קצרות וגם ארוכות טווח, עד כדי השלכות מחוץ למסגרת הצבאית (רישום פלילי וכדומה). הן בהליך הפלילי המשפטי והן בלקיחת החלטות במעשה עריקות, חשוב להיוועץ בעורך דין צבאי. האחרון יוכל לסייע בהליך, בעזרת הכרתו את המערכת הצבאית וניסיונו, דבר שיוכל להטיב בענישה, בהתאם לנסיבות.