המונח מזונות, בדרך כלל מתקשר אצל רוב האנשים למערכת היחסים בין אבות לילדיהם ובהתאמה לחובת האב לשאת במזונות ילדיו בכל חודש, כדי להבטיח את קיומם ההולם. עם זאת, מזונות הם אומנם חובה שחלה על אב לטובת ילדיו, אך לעיתים האב, שהוא גם בעל, עשוי להיות חייב גם במזונות אשתו וזאת מכוח הדין הדתי-אישי שחל עליו.

מכאן, נשאלת השאלה, מהם מזונות אישה ומתי יכולה האישה להיות זכאית להם? על כך נשיב במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות –

מהו מקור החיוב במזונות?

מקור החיוב במזונות נובע מהדין הדתי-אישי שחל על ישראלים, בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל, ייערכו על פי דין תורה. המשמעות היא שהדין הדתי חל על דיני האישות וגם על הנגזרים מהמונח נישואין וגירושין.

אותן נגזרות באות לידי ביטוי גם בענייני מזונות. אב יהודי בישראל, חייב במזונות ילדיו מכוח הדין הדתי, המטיל עליו חובה לכלכל את ילדיו ולהבטיח את קיומם ההולם. עם זאת, גם מכוח הדין הדתי-אישי, מוטלת על האב – הבעל – החובה לשאת גם במזונות אשתו. הכלל ההלכתי בנדון גורס כי האישה "עולה עמו ואינה יורדת", כלומר – על הבעל להבטיח לאשתו קיום כלכלי הולם הן במהלך חיי הנישואין והן לאחריהם, במידה והאישה אינה יכולה לדאוג לצרכיה לבדה ולהבטיח לעצמה קיום כלכלי הולם.

עד איזה גובה חייב הבעל במזונות אישה?

הדין הדתי מטיל על הבעל את החובה להבטיח את כלכלת המשפחה, לרבות כלכלת האישה. למעשה, הדין הדתי-אישי לא מחייב את האישה לעבוד ולפרנס את עצמה, אלא מטיל את החובה על הבעל. עם זאת, דין דתי לחוד ומציאות לחוד. בימינו, נשים רבות מרוויחות כמו גברים ואף יותר ומכאן נשאלת השאלה: האם גם במקרה שבו האישה עובדת, חייב הבעל במזונות?

התשובה לשאלה היא כן ולא. מצד אחד, במקרה שבו האישה עובדת, בית הדין יכול לקבוע כי מזונות האישה יבואו "תחת מעשי ידיה" (כלשון ההלכה). כלומר, היות והיא מתפרנסת, הרי שאין לחייב את הבעל בפרנסת האישה, שכן היא משתכרת לבדה. מצד שני, ישנם מקרים שבהם רמת החיים שאליה הורגלה האישה, לא עולה בקנה אחד בעת הגירושין, עם הרמה שאליה היא הורגלה, אפילו אם היא מתפרנסת. לכן, במקרים כאלו, עדיין עשוי הבעל להיות חייב במזונות, אך ניתן יהיה להפחית את גובה המזונות בהתאם לרמת החיים הנדרשת .

האם סירוב של האישה לעבוד, יכול לשלול ממנה מזונות?

מדובר בשאלה מורכבת מאוד שנבחנת בכל מקרה לפי נסיבותיו, אך באופן כללי נעיר כדלקמן – אכן ישנה פסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה וגם של בתי הדין הרבניים, שקבעו שבמקרים שבהם האישה משכילה ואין לה מניעה לעבוד, אך היא מסרבת לעשות כן, הרי שהיא נוהגת בחוסר תום לב ובמקרים כאלו יתכן שהבעל לא יחויב במזונות, אלא לתקופה קצרה שתכונה תקופת הסתגלות של האישה. מאידך, ישנם בוודאי מקרים רבים שבהם אישה לא עבדה לפני כן, או הפסיקה לעבוד כאשר נולדו ילדים. במקרים כאלו סביר להניח שלא יראו בהתנהגות האישה כחוסר תום לב, אשר יכול לשלול את זכותה למזונות.

מתי ניתן לשלול מהאישה מזונות?

אישה יכולה שלא להיות זכאית למזונותיה מסיבות רבות. נמנה את חלקן – אישה שבגדה בבעלה, מוגדרת לפי ההלכה בתור אישה שזנתה תחתיו ולכן היא לא תהיה זכאית למזונות. אישה מורדת, אשר בין היתר עוזבת את הבית ללא כל הצדקה ומביאה לפירוק הנישואין, עשויה שלא להיות זכאית למזונותיה. מנגד, במידה והאישה עזבת את ביתה, כלומר – את ביתה המשותף עם בעלה, אך מטעם סביר (או כלשון ההלכה – "טעם מבורר"), כמו התנהגות לא ראויה של הבעל, אלימות וכו', אזי זכותה למזונות לא תישלל.

עד מתי חייב הבעל במזונות אישה?

הדין קובע כי בעל חייב במזונות אישה כל עוד הוא נשוי לה, כלומר – גם כאשר הצדדים פרודים, יהיה הבעל חייב במזונות אשתו, על פי ההלכה. עם זאת, חובתו לשאת במזונות אשתו פוקעת עם סידור הגט. דהיינו – בעת הגירושין הרשמיים על ידי בית הדין הרבני.

איזו ערכאה אמונה על שפיטה בענייני מזונות אישה?

ענייני מזונות בכלל וענייני מזונות אישה בפרט נדונים או בבית הדין הרבני, או בבית המשפט לענייני משפחה. ככלל, ישנם הבדלים בפסיקות בין הערכאות, אך אלו משתנים בהתאם לנסיבות הספציפיות. עם זאת, בכל מקרה כדאי לבחון לגופו האם עדיפה הגשת תביעה לערכאה אחת או אחרת.

לסיכום

אישה עשויה להיות זכאית למזונותיה וזאת מכוח הדין הדתי-יהודי, אך זכותה זו פוקעת עם הגירושין לגופם. מעבר לכך, רצוי תמיד להיעזר בעורך דין גירושין, בכל הנוגע לבחינת האפשרות להגיש תביעה למזונות אישה.