יהודים בישראל כפופים לסמכותה של ערכאה משפטית–דתית, בעניינים הנוגעים לנישואין וגירושין וכן בנושאים הקשורים מטבעם לנושאים שבסמכות זו. ערכאה זו הינה בית הדין הרבני, הפרוס בשתיים עשרה ערים שונות ברחבי הארץ, כאשר ערכאת הערעור היא בית הדין הרבני הגדול ומקום מושבו בירושלים.

את סמכותם, שואבים בתי הדין הרבניים מחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים"), אשר מסמיכם לעסוק בדין האישי ואף מקנה סמכות בלעדית לכך. מאחר ומדובר בערכאה ייחודית, נוצר תת מקצוע התואם להתנהלותה של ערכאה זו ופסיקתה התואמת את ההלכה. אלו הם הטוענים הרבניים, שעליהם נדון במאמר זה, אשר במסגרתו נסקור ונסביר: מי הם טוענים רבניים, מהי האתיקה של טוענים רבניים וכן נסביר על חידוש בתחום והוא שימוש בטוענות רבניות. כל זאת נעשה לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם הגולשות והגולשים, :

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

טוענים רבניים:

טוענים רבניים, או בשמם הנוסף, "טועני בית הדין", הם תת מקצוע, כמקביליהם של עורכי דין בערכאות השונות, אשר מייצגים בבתי הדין הרבניים בלבד ובנושאים העוסקים בדיני אישיות ומשפחה. סמכות מוקנית מכוח תקנות הטוענים הרבניים, התשס"א–2001 (להלן:" תקנות הטוענים").

הטוען הרבני הינו בעל רישיון לעשות כן והוא בעל הכשרה משפטית ודתית יחדיו. התנאים לרישיונו, הינם: על המועמד להיות תושב ישראל, ללמוד מעל 4 שנים בישיבה גבוהה (מעל גיל 18) או במשך 3 שנים במוסד חינוכי שבו קיבל תעודת גמר המוכרת בבית הדין הרבני הגדול (דבר שפתח את אפשרותן של נשים למקצוע, נושא שעליו נרחיב בהמשך) ולעמוד בבחינה הסמכה מטעם וועדת בחינה. חשוב לציין, כי הדת היהודית ובתי הדין הרבניים מקבלים את המקצוע, לאור ההלימה עם הדת, שלפיה, אדם רשאי לייצג את עצמו ואף יכול שחברו ייצג אותו.

טוענים רבניים – האתיקה שחלה עליהם:

היות ותחום עיסוקם של טוענים רבניים דומה מאוד לעבודתם של עורכי דין, חלים על טוענים רבניים כללי אתיקה שדומים מאוד לדיני האתיקה שחלים על ציבור עורכי הדין, בעת שאלו מייצגים לקוחות בערכאת בית הדין הרבני.

כללי האתיקה של הטוענים הרבניים, מחייבים שמירה על סודיות בנוגע למידע הניתן על ידי הלקוח. שמירת הסודיות מאפשרת ללקוח להיות גלוי עם המייצג, טוען רבני, כדי שהאחרון יוכל לפעול לטובתו ולמצות את הטיפול בתיק בהתאם לנסיבות המובאות. המיוצג יכול לעשות זאת, ללא חשש שדבריו ישמשו כנגדו בבוא העת. כמו כן, על טוענים רבניים חלים דיני החיסיון, בדומה לעריכת דין. כמו כן, טוענים רבניים לא רשאים לשדל לקוחות, בדומה לדין האתי שחל על עורכי דין. כמו כן, על טוען רבני לנהוג בדרך ארץ בבית הדין וכן כלפי הצד שכנגד. עליו לשמור על שפה ראויה ולא לטעון טענות עובדתיות או משפטיות שהוא יודע שאינן נכונות. כמו כן, על טוען רבני לנהוג בנאמנות כלפי לקוחותיו. בדומה לעורכי דין, ניתן להגיש נגד טוען רבני תלונה אתית. לאחר הגשת תלונה, תפתח נגדו ועדת משמעת ייחודית בהליכים משמעתיים, במידה ואכן יש ממש בתלונה.

טוענות רבניות – פרי העת האחרונה:

כאמור, אחד מתנאי ההסמכה של טוענים רבניים, היה לימודים בישיבה גבוהה, ללא כל תחליף. הדבר מנע לחלוטין את אפשרותן של נשים לשמש כטוענות רבניות, משום שהן לא לומדות בישיבה.

עם זאת, בסוף שנות ה–80, אפשרו תחליף לתנאי זה, שהוא קבלת תעודת המוכרת על ידי בית הדין. הדבר הביא לפיתוח תחום הטוענים. נשים, במיוחד דתיות, העדיפו להסתייע בטוענות רבניות נשים. תפיסת בית הדין הרבני על ידי החברה, היא כערכאה שאינה שוויונית כלפי נשים. טוענות רבניות, בידיעתן ובמקצועיותן, אפשרו ייצוג הולם של נשים, זכאות בזכויותיהן וסיוע בהעלאת מעמדן בניהול התיק. נעיר כי האמור, נעשה לאחר פסק דין מכונן של בית המשפט העליון.

סיכום:

המקצוע טוענים רבניים, הוא מקצוע לכל דבר. אין ספק כי ידיעתם בדין העברי, בנוסף להכרה המשפטית, מקנה יתרון רב בניהול תיקים בבית הדין הרבני. חשוב לזכור כי ניהול תיק בבית הדין הרבני, לרוב יגרור הליכים הנגזרים להליך המרכזי. לדוגמא: בתיק גירושין יהיה צורך בניהול חלוקת רכוש, משמורת והסדרי ראייה (במידה ויש ילדים), תביעת כתובה במידת הצורך ועוד. עם זאת, לפני שאתם נעזרים בטוען רבני, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. האחרון יוכל לנהל את ההליך באופן כולל, על כלל הערכאות הרלוונטיות.