במסגרת הליך גירושין קיימים מספר קשיים, אשר המהותיים ביותר הם: העלות הכספית הנלווית לניהול הליכי גירושין וכן העומס הנפשי. את הקשיים האלו ניתן לחסוך באמצעות ניהול הליך גישור, שבסופו בני הזוג עשויים להגיע לידי הסכם פשרה.

במאמר שלהלן נדון בהרחבה בהליך הנקרא "גישור" ובפרט בגישור גירושין. נעמוד על התנהלותו של הליך הגירושין, על הקשיים הנלווים להליך גירושין וכן על היתרונות והחסרונות במסגרת הליך הגישור. בנוסף, נדון בשאלות, מהו גישור ואיך מתנהל הליך גישור. לקראת סיום המאמר, נציג מספר עצות לבני זוג המבקשים לבחון את קיומו של הליך גישור. כל זאת – לנוחיות הגולשים והגולשות.

מה כולל הליך גירושין?

בניגוד לסברה הרווחת, הליך גירושין הוא הליך הכולל בתוכו מספר הליכים נפרדים, שיכולים להתנהל כמקשה אחת (כפי שנסביר בהמשך), אבל עדיין מדובר בארבעה הליכים עיקריים, אשר כל אחד מהם נוגע לתחום מוגדר. ההליכים הללו הם: תביעת הגירושין לגופה, שבמסגרתה עותרים אחד מבני הזוג או שניהם למתן גט (כלומר: לסיום הנישואין). הליך נוסף הכלול במסגרת "הליך הגירושין", הוא נושא הסדרת משמורת הילדים והסדרי הראיה. במסגרת הגירושין, במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שעליהם להסדיר מי יהיה ההורה המשמורן ומי ייהנה מהסדרי ראיה. הליך נוסף הקשור לסוגיית המשמורת, הוא נושא מזונות הילדים. ההליך האחרון הוא הרכוש המשותף של בני הזוג, שאותו יש לחלק ביניהם במקרה של גירושין. הבה ונסביר בהרחבה על כל אחד מאותם הליכים:

הליך הגירושין: בישראל, גירושין ונישואין נערכים בהתאם לדין הדתי אשר חל על בני הזוג. כלומר, במדינת ישראל, יהודים יכולים להינשא על פי הדין העברי-דתי. הוראה זו קבועה בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג- 1953, הקובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל ייערכו על פי "דין תורה". לכן, בני זוג המבקשים להתגרש, צריכים לפנות לבית הדין הרבני בתביעת גירושין. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. היא כוללת כתב תביעה, כתב הגנה, הצגת ראיות ועוד. על מבקש הגירושין להוכיח כי קיימת בעניינו עילת גירושין, בהתאם לעילות הנקובות בדין הדתי-עברי. לדוגמא: בגידה, מום גופני, "עוברת על דת יהודית" ועוד. אם בית הדין מצא כי הוכחה עילת הגירושין (לאחר ניהול משפט), אזי הוא יורה על מתן גט.

אגב, גירושין לא חייבים להתנהל בדרך של ניהול הליך משפטי בבית הדין הרבני, אלא הם יכולים להתנהל בהסכמה כאשר נערך הסכם גירושין בין בני הזוג. לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין, אך סמכות זו כוללת גם תביעות מזונות, תביעות שלום בית וכן תביעות כתובה. אם הוגשה לבית הדין הרבני תביעה הכורכת את ענייני הרכוש והמשמורת, אזי בית הדין הרבני "קונה" סמכות לדון גם בתביעות אלו (אשר באופן "רגיל" אין לו סמכות לדון בהן).

תביעת מזונות: דמי מזונות משולמים ע"י האב, אשר מוטלת עליו החובה המוחלטת לכך. תכליתם של דמי המזונות היא לשמור על רמת חייהם של הילדים המשותפים ועל רווחתם. החובה המוטלת על האב היא חובה על פי הדין הדתי-אישי יהודי (חובה זו מוטלת גם על ידי שאר הדתות המוכרות בישראל). ככלל, עד השירות הצבאי ואף במהלכו, מוטלת על האב חובה לשאת במזונות ילדיו, כאשר גובה המזונות משתנה מגיל לגיל. כמו כן, במסגרת קביעת המזונות נוטלים בחשבון את הכנסת האב, הכנסת האישה וכן את רמת החיים שאליה רגילים הילדים. תביעת מזונות ניתן להגיש לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, ההורים יכולים להגיע לידי הסכמה באשר לגובה המזונות (אך הסכמה זו צריכה לקבל תוקף ע"י ערכאה משפטית).

תביעת משמורת והסדרי ראיה: אם לבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שחובתם ההורית לא נפסקת בעת גירושין. לכן, עולה השאלה, מי מההורים ישמש בתור הורה משמורן, כלומר: ההורה אשר יישא באחריות לגידולם השוטף של הילדים. במקביל עולה השאלה, מה יהיו הסדרי הראיה שיוענקו להורה השני, כלומר: ההורה אשר לא ניתנה לו משמורת בלעדית, ייהנה מימים קבועים במהלך השבוע ולרוב בכל סוף שבוע שני מבילוי בחיק ילדיו ובנשיאת האחריות לטיפול בהם בימי ההסדר.

אפשרות נוספת בענייני משמורת, היא קביעה של משמורת משותפת, כלומר: משמורת שמוטלת באופן שווה על שני ההורים. את סוגיית המשמורת אפשר להסדיר בהסכם בין ההורים (גם הסכם זה צריך להיות מאושר ע"י ערכאה שיפוטית). לחלופין, ההורים יכולים לנהל הליך משפטי, אשר יכריע מי יקבל את המשמורת הבלעדית.

חלוקת רכוש בין בני הזוג: במקרה של גירושין, עולה הצורך לערוך חלוקה של הרכוש המשותף של בני הזוג. במהלך חיי הנישואין, קרוב לוודאי שבני הזוג צברו ממון ורכוש. כל הרכוש שהתווסף לתא המשפחתי במהלך חיי הנישואין, הוא "רכוש משותף".

לכן, במידה ובני הזוג לא ערכו הסכם ממון ביניהם (כלומר: הסכם שקובע את אופן חלוקת הרכוש במקרה של גירושין), עולה הצורך להסדיר את עניין הרכוש המשותף. חשוב להעיר, כי "רכוש משותף" כולל כמעט כל סוג של רכוש, למשל: חסכונות, קופות גמל, דירת מגורים, רכבים, תכשיטים, קרן פנסיה, מוניטין עסקי, תגמולים בגין קניין רוחני ועוד. החוק העוסק בענייני חלוקת רכוש בין בני זוג הוא חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973. חוק זה קובע, כי בעת גירושין ייערך "איזון משאבים" לגבי כל הרכוש המשותף. במילים אחרות: הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן שווה. עם זאת, במסגרת הסדר איזון משאבים, לא כוללים את הרכוש הבא: רכוש שקיבל אחד מבני הזוג בירושה, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, קצבת זקנה, קצבת אלמנות וקצבה המשולמת כתוצאה מאירוע תאונתי.

לבית המשפט יש גם סמכות לסטות מהסדר איזון המשאבים. כלומר: בנסיבות חריגות (במידה והוגשה בקשה ע"י אחד מבני הזוג), בית המשפט יכול להורות על חלוקת רכוש שונה מהחלוקה ה"שווה" שבחוק יחסי ממון. בדומה להליכים נוספים הנוגעים להליך הגירושין, גם סוגיית חלוקת הרכוש יכולה להתקיים באמצעות הסכם בין בני הזוג או באמצעות ניהול הליך משפטי.

הקשיים הקיימים במסגרת הליך גירושין:

אין ספק כי הליך גירושין הוא הליך מורכב מאוד, לא רק בגלל ההיבטים המשפטיים הסבוכים הנלווים לו, אלא גם בגלל הקושי הנפשי. עם זאת, אנו סבורים כי במסגרת הליך גישור, אפשר יהיה להקל במעט את הקשיים הללו. כדי להציג תמונה שלמה בכל הנוגע להליכי גישור גירושין, נמחיש עתה את הקשיים השכיחים בהליכי גירושין. בהמשך, כאשר נדון בהרחבה בהליכי גישור במסגרת גירושין, נראה כיצד הגישור עשוי להקל על הקשיים שנציג להלן:

הקושי שבבדידות: במסגרת הליך גירושין, לפתע מגלים בני הזוג את הבדידות. פתאום אין יותר בית חם ומגונן, אין יותר בן או בת זוג שעימם אפשר לשוחח על קשיי היום. פתאום, אלו רק אתם לבדכם ולעיתים רק אתם והילדים המשותפים. כלומר, במסגרת הליך גירושין, הקושי הראשוני הוא הבדידות. לעיתים לוקח זמן רב עד שאפשר להתגבר על אותו קושי. עם זאת, בשלב מסוים מצליחים להתרומם.

עלויות כספיות: כאמור, הליך גירושין נושא בחובו מגוון רחב של עלויות משפטיות. העלויות המשפטיות לא נגזרות רק משכר הטרחה שמשולם לעורכי דין (שלרוב אינו נמוך כלל), אלא גם מאגרות, הוצאות משפטיות, מהעובדה שבני הזוג כבר אינם נהנים מתא משפחתי עם שתי משכורות ומרכיבים רבים ונוספים. זאת ועוד: הליכים משפטיים ארוכים הם גם מתישים. הם פוגעים ביכולת הריכוז של בני הזוג וביכולתם להתמקד בעבודתם ובפרנסתם. כך שכל השיקולים הללו מביאים בדרך כלל לפגיעה כלכלית קשה, שממנה סובלים שני בני הזוג במסגרת הליך גירושין.

הפגיעה בילדים: אין ספק כי הסובלים העיקריים מהליך גישור, הם הילדים המשותפים. כאן ישנה פגיעה כפולה. הילדים סובלים בשל פירוק התא המשפחתי. הפגיעה הזו גורמת גם לנזקים עתידיים המתבטאים בחוסר אמון, בחשדנות יתר ועוד. כמו כן, הפגיעה קשה גם להורים, במיוחד כלפי ההורה שלא משמש בתור הורה משמורן, אשר לפתע פוגש את ילדיו רק בימים קבועים ולא בכל יום. גם ההורה המשמורן נפגע, משום שלפתע נטל גידול הילדים מוטל בעיקר עליו. כך שהפגיעה בילדים היא אחד הקשיים המהותיים ביותר במסגרת הליך גירושין, הן לילדים והן לבני הזוג.

הליך גישור – הלכה למעשה:

נראה כי המשפט שאולי מתאר היטב את ההבדל בין גישור שסופו הוא בפשרה, לבין הליך משפטי שבמסגרתו מוכרע הדין על פי ראיות, הוא המשפט הבא, אשר מצוטט מפסק דין של בית המשפט העליון: "לדין פנים זועפות, לפשרה פנים שוחקות. הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה את אשר המחלוקת שביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות העלולות להציתה מחדש. לעומתה, ההכרעה השיפוטית מזעיפה בדרך כלל את פניה למי מן המתדיינים. היא סופה המשפטי של המחלוקת, אולם לא בהכרח מכבה את גחליה" (ע"א 97\1639 אגיאפוליס נ' טרה סנטה, (פורסם בנבו)).

הליך גירושין יכול להתנהל בשתי דרכים: או באמצעות ניהול הליך משפטי ארוך ומורכב, או באמצעות ניהול הליך גישור שעשוי להסתיים בפשרה מוסכמת בין בני הזוג. גישור הוא הליך שבמסגרתו בני הזוג מתנהלים בפני מגשר גירושין מוסמך (שהוא בדרך כלל גם עו"ד גירושין במקצועו). במסגרת ההליך, תפקידו של מגשר המשפחה הוא להביא את בני הזוג לידי פשרה. הפשרה יכולה לכלול את כל היבטי הגירושין. לעומת זאת, הפשרה עשויה לכלול רק חלק מהיבטי הגירושין. אך גם פשרה חלקית יכולה לתרום רבות לבני הזוג.

נדגיש כי הליך גישור הוא וולונטרי – בני הזוג פונים להליך גישור מרצונם. בניגוד לכך, הליך משפטי הוא הליך שמחייב את הצדדים (לכל הפחות את הצד הנתבע). גישור חותר לפשרה מוסכמת שתהיה לטובת הצדדים. בבית המשפט, ההכרעה המשפטית נגזרת בסופו של דבר מהראיות שמוגשות לבית המשפט וכן על סמך התרשמותו מעדים שהעידו בפניו. כמו כן, מגשר, בניגוד לשופט, לא מחזיק בסמכות "הכרעה". דהיינו, אין למגשר גירושין סמכות לקבוע, מי מהצדדים-הניצים צודק בטענותיו וזאת להבדיל משופט בבית המשפט. למגשר יש סמכות אחת והיא: להביא את בני הזוג לידי פשרה מוסכמת.

יצוין שהליכי גישור תופסים בשנים האחרונות נפח משמעותי מכל הסכסוכים שהחלו בבתי המשפט. כיום בתי משפט אזרחיים (כלומר: לא בהכרח בתי משפט לענייני משפחה) מפנים סכסוכים רבים להליכי גישור. כמו כן, הליכי גישור הם הליכים שגם נעשה בהם שימוש במסגרת משפטים פליליים. במסגרת הליכי משפחה וגירושין בפרט, הליכי גישור תופסים כיום נפח משמעותי ובני זוג רבים מתנהלים באמצעות גישור, לצורך הגעה להסדר.

ניהול הליך גישור:

הליך גישור מתנהל בדרך של הידברות בין הצדדים כל זאת בעזרת מגשר. ככלל, הליך גישור כולל מספר שלבים, מרגע ההחלטה לפנות להליך גישור ועד לרגע שבו מוגש הסכם גישור לאישור ערכאה משפטית. הבה נסקור את האופן שבו מתנהל הליך גישור, להלן:

השלב הראשון במסגרת ניהול הליך גישור, הוא שלב ההחלטה. כלומר, זהו השלב שבו שני בני הזוג פונים יחדיו לאיתור מגשר וזאת לאחר ששניהם קיבלו החלטה מושכלת. לאחר מכן, על בני הזוג לאתר מגשר. זהו השלב השני. איתור של מגשר משפחה מיומן ובעל ניסיון, אינו עניין של מה בכך. יש לחפש אחר מגשר שאיתו לשני בני הזוג יש כימיה ועמו שניהם חשים בנוח. לעומת זאת, חשוב מאוד לבחור מגשר איכותי, אשר יידע לזהות בהקדם את האינטרסים של בני הזוג, את רצונותיהם וגם את האופי של כל אחד מהם. הבנה מוקדמת וזיהוי צרכים מוקדם ע"י מגשר, עשויים להקל ולייעל מאוד את הליך הגישור.

לאחר בחירת מגשר הגירושין, יפנו הצדדים לפגישה ראשונה. במסגרת הפגישה הראשונה, יקיימו בני הזוג שיחה מקדימה עם המגשר, אשר במסגרתה יפרט כל אחד את רצונותיו ואת השתלשלות הנסיבות אשר הובילה לגירושין. המגשר רשאי לשוחח עם כל אחד מהצדדים בנפרד ולרוב הפגישה הראשונה תנוצל גם לפגישה נפרדת לאחר ההיכרות. לאחר מכן יקבעו בני הזוג עם המגשר עוד מפגש או אף מספר מפגשים לשם קיום ההליך לגופו ובהרחבה. כמו כן, במסגרת המפגש הראשוני עשויים הצדדים להחליט כיצד הם מבקשים לקיים את הליך הגישור. לדוגמא: עלול להיות שבני הזוג יבקשו לדון תחילה בהיבטי הרכוש הקשורים לגירושין. לחלופין, ייתכן שיבקשו לדון תחילה בענייני המשמורת ועוד.

במידה ובני הזוג החלו לקיים הליך גישור, הרי שאינם מוגבלים למפגש אחד או שניים (בניגוד לניהול הליך בבית המשפט, אשר תחום בזמן). הליך גישור הוא הליך אותו ניתן להפסיק, לחזור ולשוב אליו וכן לקיים במסגרתו מגוון של מפגשים. עם זאת, במידה ובני הזוג הגיעו לידי הסכם הפשרה המתבקש, הרי שאז יש לאשר את ההסכם בפני ערכאה משפטית מוסמכת. נעיר שבמידה ובני הזוג לא מצליחים להגיע לידי פשרה במסגרת הליך הגישור, תמיד שמורה להם הדרך לנהל הליך משפטי.

היתרונות בהליך הגישור:

להליך גישור יתרונות רבים, כפי שנסקור להלן:

חיסכון כספי: הליך גישור הוא הליך זול בהרבה מאשר הליך משפטי. לרוב, עלותו של הליך גישור נעה בין 4,000 ₪ ל- 15,000. הליך משפטי הכולל גם את שכר טרחתם של עורכי הדין, עשוי להגיע לעלויות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. הליך גישור הוא גם מהיר בהרבה מאשר הליך משפטי והוא חוסך בבזבוז ימי עבודה ופריון עבודה.

שמירה על מערכת היחסים: במסגרת הליכי גירושין, מערכת היחסים בין בני הזוג מתערערת. אך היא מתערערת יותר, כאשר בני הזוג מנהלים הליך משפטי הדורש לא פעם העלאת טענות רבות והכפשות בין בני הזוג. לעומת זאת, הליך גישור הוא הליך אינטימי שבמסגרתו בני הזוג מקיימים דו שיח. דרך הפשרה והשיג ושיח, תמיד תורמות ומסייעות לשמירה על קשר תקין יותר בין בני הזוג. אגב, שמירה על קשר תקין בין בני זוג לאחר גירושין, חשובה מאוד במקרים שבהם יש לבני הזוג ילדים משותפים.

שליטה על ההליך ויעילות: הליך משפטי המתנהל בבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, תוחם את זמן ההתדיינות וכן מונע את השליטה בהליך מבני הזוג. במקרה כזה, השופט או הדיינים הם אשר מחליטים אילו סוגיות יידונו והם מחליטים מתי יתקיים דיון בעניינם של בני הזוג. לא כך במסגרת הליך גישור. במקרה כזה, בני הזוג שולטים בהליך, מחליטים מתי יקיימו ישיבת גישור ומחליטים אילו סוגיות ידונו במסגרת כל ישיבה וישיבה. לכן, אחד היתרונות המהותיים במסגרת הליך גישור, הוא העובדה שבני הזוג הם השולטים בתהליך. יתרון נוסף, הוא היעילות. הליך גישור מתנהל בהקדם, ובמהירות רבה בהרבה מאשר הליכים בבתי המשפט או בתי הדין הרבניים. שם נקבעים דיונים בפערים של חודשים ארוכים ולעיתים שנים. במסגרת הליך גישור, ניתן לקיים ישיבות יומיות או לכל היותר שבועיות.

מהם החסרונות במסגרת הליך גישור?

הליך גישור נושא בחובו גם מספר חסרונות. כך שכדי שנוכל להשלים את התמונה ולמען ההגינות, נסקור גם מספר חסרונות:

אי הכרעה – לא בהכרח דבר חיובי: הליך גישור נועד להביא צדדים לידי הסכמות. מצד שני, לעיתים, היעדר הכרעה פוזיטיבית בסוגיות הנוגעות למחלוקת בין בני הזוג, עשויה דווקא לפגוע בבני הזוג. כך לדוגמא, במקרה שאחד מבני הזוג אכן צודק בטענותיו ובן הזוג השני טועה. כמו כן, לעיתים, אחד מבני הזוג נוהג בצורה לא ראויה, בחוסר תום לב ואף מנצל את הליך הגישור או את כוחו. לכן, ישנם דווקא מקרים שרצוי אולי כן לנהל הליך משפטי ולזכות "בכל הקופה". בהליך גישור, אפשרות זו לא קיימת.

לא תמיד פשרה משקפת את האינטרסים: על אף סגולותיו של הליך הגישור, עדיין ישנם מקרים שבהם פשרה המושגת באמצעות גישור גירושין, אינה משקפת את המציאות. לעיתים יש צד אחד חלש בזוגיות ולעיתים יש צד שנמצא בסיטואציה שמחייבת אותו להתגרש בהקדם (מה שמסייע לצד השני להשיג הטבות רבות יותר). לכן, למרות שפשרה צריכה להיות מוסכמת, לא תמיד פשרות משקפות את המציאות ולא תמיד משקפות את הסיכונים והסיכויים של שני הצדדים.

לסיכום:

הליך גישור גירושין נושא בחובו יתרונות רבים, לצד מספר חסרונות. עם זאת, אין ספק שהליך גישור במסגרת גירושין הוא הליך שחשוב ורצוי מאוד לשקול אותו. אנו סבורים כי גם בהליך גישור, כדאי מאוד לפנות לקבלת ייעוץ מעו"ד משפחה מיומן ובעל ניסיון.