הורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם ומכאן, שהם אחראיים לגידולם והתפתחותם. כאשר מבקשים ההורים "לפרק" את התא המשפחתי, עדיין מוטלת עליהם החובה לשמור על התפתחות הילדים וגידולם בצורה מיטבית. לשם כך, נדרשים – בין היתר – דמי מזונות. הדרישה לדמי מזונות, נועדה להבטיח את גידולם וקיומם הכלכלי של הילדים. במאמר שלפניכם/ן נסקור: מהם מזונות ילדים, על מי מוטלת החובה לשאת במזונות, מהן הסנקציות בגין אי תשלום מזונות וכן אילו ערכאות משפטיות רשאיות לדון בענייני מזונות.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף ליעוץ של עורך דין לענייני משפחה.

מזונות ילדים – על פי ההלכה היהודית ועד היום:

המשפט הישראלי מחיל את הדין העברי על מזונות ילדים. מזונות אלו ישולמו על ידי האב לטובת האם, עבור הטיפול בילדיהם המשותפים, כל זאת – מנקודת הנחה שהאם היא זו שתגדל את הילדים ברוב המקרים. מזונות ילדים כוללים תשלומים בגין כלכלה, לינה ומדור והם מחולקים לפי גילאים:

ילדים עד גיל 6 – מוגדרים על פי הדין העברי "קטני קטנים". לכן – על האב מוטלת החובה לכלכל אותם. הדבר מותאם לדין בישראל וזאת מכיוון שעד גיל 6 חלה על קטינים "חזקת הגיל הרך", שלפיה, ילד מתחת לגיל 6 יועבר אוטומטית לחזקת אמו, אלא אם בנסיבות העניין יפסוק בית המשפט אחרת. יודגש כי עד גיל 6, מזונות ילדים הם מזונות מדין חובה והם מוטלים באופן מוחלט על האב.

ילדים מגיל 6 ועד גיל 15 – בגילאים הללו, חובת האב לשאת במזונות, היא חובה מדין צדקה, בכל הנוגע להוצאות הלא בסיסיות. כלומר – מזונות מדין צדקה ישולמו בהתאם ליכולת ההכנסה של האב. עם זאת, האב עדיין יהיה חייב במזונות מדין חובה, בכל הנוגע להוצאות הבסיסיות של הילדים.

ילדים מגיל 15 ועד גיל 18 – גם בגילאים הללו, חייב האב במזונות, אך מדובר במזונות מדין צדקה. דהיינו – בהתאם ליכולת הכנסתו בלבד.

ילדים בגירים מגילאי 18 – כעיקרון, גם לאחר השירות הצבאי ובגילאים הללו, יהיה חייב אב במזונות מדין צדקה. אך בשלב זה, ישנה הפחתה במזונות, במיוחד בתקופת השירות הצבאי. אין חובה בדין העברי לשאת במזונות בגילאים הללו, אך לאור אופי החיים בישראל והוא גיוס לצבא, ייפסקו מזונות, כאשר הנוהג הוא שהמזונות יעמדו על שליש מהסכום מגיל 18 ועד תום השירות. נעיר כי במקרים כאלו, פסיקת המזונות תיעשה על פי בית המשפט ובהתאם לנסיבות.

סנקציות בגין אי תשלום:

כאשר האב אינו משלם מזונות לטובת ילדיו, שמורה לאם הזכות לפנות לביטוח הלאומי, לשם קבלת השלמת מזונות. האפשרות הזו נועדה כדי לא לפגוע בצרכיו של הקטין. כמו כן, במקרה שבו האב אינו נושא במזונות והאם מקבלת השלמת מזונות מהביטוח הלאומי, עשוי האב להיות חייב במזונות לביטוח הלאומי. האחרון יוכל להגיש תביעה נגד האב, בגין כל תשלום מזונות שמשולם מטעמו לאם.

חשוב להעיר, כי אב שלא נושא במזונות ילדיו, עשוי להיפגע ברבדים נוספים. למשל, האם תוכל להגיש בקשה לבית המשפט בשל אי קיום החלטתו ואז, הפרה של צו של בית המשפט, יכולה לגרור לסנקציות כלפי האב, לא רק כספיות אלא גם פגיעה בהסדרי ראיה ועוד. לכן, אנו תמיד ממליצים לקיים פסק דין של בית המשפט ולשאת במזונות ילדים כדין.

ערכאות משפטיות הנוגעות למזונות ילדים:

בכל הנוגע לענייני מזונות ילדים ובכלל זה בענייני משמורת ילדים, ניתן לדון בבית המשפט לענייני משפחה אשר בתחום סמכותו עניינים וסכסוכים משפחתיים. ערכאה נוספת שבסמכותה לשפוט בענייני מזונות, היא בתי הדין הרבניים.

באופן עקרוני, סמכותם של בתי הדין הרבניים, היא בענייני נישואין וגירושין בלבד, בהתאם לחוק בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג–1953, אך אם מדובר בנושא הנוגע מטבעו לעניינים הללו, ניתן לכרוך אותו יחד עם תביעת הגירושין. בענייני מזונות, הדין הוא כי הם חלק נגזר מענייני גירושין ונישואין, לכן גם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בענייני מזונות וגם לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות מקבילה לכך.

לסיכום:

מזונות ילדים הם נושא לא פשוט, הן מבחינה אישית, הן מבחינה כלכלית ובוודאי שמבחינה משפטית. הכלל הוא כי האב חייב במזונות ילדיו, כדי להבטיח להם קיום כלכלי הולם. מזונות ילדים גם משתנים בהתאם לגיל, כפי שהסברנו במאמר. כך או אחרת, אנו ממליצים בכל פעם להיעזר בעורך דין משפחה, כאשר יש מחלוקות בענייני מזונות ובכלל בענייני גירושין.