בעבר, התפיסה המשפטית וגם החברתית, הייתה כי קטינים הם פשוט קטינים ומכוח גילם, כשרותם והבנתם את המציאות, עמדתם לא צריכה להוות שיקול וגם לא צריכה להישמע כלל. כיום, התפיסה החברתית והמשפטית השתנתה לחלוטין: כיום קטינים מחזיקים במגוון רב של זכויות משפטיות, שביניהן גם הזכות להביע עמדה בעניינם.

לכן, במאמר שלהלן, נדון במשמעות של "קטין" בתחום דיני המשפחה. נסביר מהן הזכויות של קטינים, להלכה ולמעשה, בעניינים הנוגעים לתחום דיני המשפחה וכל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:

נבקש רק להעיר בתחילה, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו בשום אופן כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך רצוי ומומלץ להיעזר בעורך דין דיני משפחה.

קטינים וזכויות:

כאמור, התפיסה הארכאית יותר, הייתה כי הקטין הוא בעצם דמות נסתרת, מעין גורם נעלם שלא מתייחסים לעמדתו. תהפוכות חברתיות רבות בתחום דיני המשפחה, גרמו לשינויים רבים ככלל ובתחום ההתייחסות לקטינים בפרט. ראשית, ראוי לציין כי בכל הנוגע לזכויות קטינים בהליך המשפטי, קיימת אמנה בדבר זכויות הילד, שאושררה בשנת 1989, שם נקבע כי "בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מנהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה".

מדינת ישראל היא חברה באמנה המוזכרת וכפועל יוצא, עליה ליישם והיא גם מיישמת, את התחייבותה לפעול לטובת רווחתם של ילדים, תוך התייחסות לזכויות שלהם. זו לשון האמנה בנקודה זו: "המדינות החברות מקבלות על עצמן להבטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו, תוך התייחסות לזכויות וחובות הוריו, אפוטרופסיים חוקיים או אישיים אחרים האחראיים משפטית לו או לה ולשם כך ינקטו צעדים מתאימים, תחיקתיים או מנהליים".

זאת ועוד: מתוקף היותה של מדינת ישראל חברה באמנה, עליה גם להבטיח כי כל מוסדות הציבור, לרבות בתי המשפט, יפעלו כדי לממש את רוח והוראות האמנה. כך גם לשון האמנה בנושא: "המדינות החברות יבטיחו כי מוסדות ושירותים האחראיים לטיפול או הגנה על ילדים וכיוצא באלה מיתקנים, יעמדו בתקנים הנקבעים בידי הרשויות המוסמכות, בפרט בתחום הבטיחות, מספר עובדיהם וכשירותם והפיקוח הנאות".

שינוי חשוב ונוסף שנעשה בכל הנוגע להתייחסות לקטינים, הוא האיסור הגורף כיום להרים ידיים על קטינים. אם בעבר התפיסה הרווחת הייתה כי אלימות כלפי קטין ובלבד שהיא סבירה, היא דרך נדרשת לצורך חינוך, הרי שכיום – הרמת יד, אפילו קלה, יכולה להוביל את ההורה או המחנך, למאסר מאחורי סורג ובריח. עוד שינוי חשוב בכל הנוגע ליחס לקטינים, נוגע לזכות שקבועה כיום במגוון רב של חוקים, שמחייבים את בית המשפט לשמוע את עמדתו של הקטין, עוד בטרם יחליט בעניינו – כפי שנסביר בחלק הבא של המאמר.

זכויות של קטינים בתחום דיני המשפחה – להלכה ולמעשה:

בחלק הקודם התייחסנו להיבטים העקרוניים הנוגעים לזכויותיהם של קטינים ככלל ובתחום דיני המשפחה בפרט. עתה, נבקש לציין ולהתייחס בקצרה לכמה זכויות ספציפיות שיש לקטינים, במדינת ישראל, בתחום דיני המשפחה. נעיר, כי אין הרשימה שלהלן, מהווה רשימה מלאה:

זכות להביע עמדה: כיום, לקטינים עומדת הזכות הבסיסית בתחום דיני המשפחה, להביע את עמדתם במסגרת הליכים משפטיים, בין אם מדובר בהליך אימוץ ובין אם מדובר בהליך של משמורת בין ההורים של הקטין. לקטינים יש זכות להביע את עמדתם, ישירות בפני בית המשפט או באמצעות יחידת סיוע.

זכות למזונות: קטין במדינת ישראל, שהוריו אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג, זכאי למזונותיו, שתכליתם להבטיח לקטין קיום כלכלי הולם. החובה לשאת במזונות ילדים, היא חובה מכוח הדין הדתי, אך היא גם חובה אזרחית שקבועה בחוק ספציפי וייעודי.

מינוי אפוטרופוס: הדין הוא: קטין זכאי שבית המשפט ימנה לו במקרים מסוימים אפוטרופוס לדין וזאת במסגרת הליכים משפטיים, כגון – משמורת ילדים, אימוץ, ענייני רכוש שנוגעים לקטין ועוד. הטעם לכך, הוא כדי להבטיח שלקטין יהיה אדם חיצוני אשר ישמור אך ורק על האינטרסים של הקטין. לצערנו, המציאות לעיתים מלמדת שגם ההורים, לא תמיד שומרים במאה אחוז על האינטרסים הישירים של הקטין, בין אם מכוח המציאות ובין אם מחוסר הבנה או רצון.

לסיכום:

לקטינים יש זכויות רבות כלל ולבטח בתחום דיני המשפחה. לכל קטין יש זכות להביע את עמדתו ולכל קטין יש זכות שאדם זר ישמור על האינטרסים שלו. כמו כן, שורת הזכויות השמורות לקטינים היא ארוכה. מעבר לכך, רצוי תמיד להיעזר בנושאים אלו, בעורך דין משפחה בעל ניסיון.