במהלך החיים אנו נקלעים לסיטואציות לא נעימות, כאלו שמעולם לא חשבנו שנעמוד בהן, כמו למשל במצבים של אלימות קשה, או במקרים שבהם אדם מסוים עוקב אחרינו ומסב לנו תחושת הטרדה, או במצבים שבהם אנו נסבול מאיומים או מפגיעה קשה בפרטיותנו או בשגרת חיינו. כמו שאותן סיטואציות שתיארנו הן חריגות, כך גם המושג צו הרחקה, שהינו מושג מוכר בעיקר במצבים של אלימות במשפחה. למעשה, צו הרחקה הינו שם כולל למספר צווים שקיימים מכוח הדין, אשר מטרתם היא: מתן ביטחון לחייו של אדם. צו הרחקה הינו צו הניתן על ידי בית המשפט, המורה על הרחקתו של אדם מסוים מאדם אחר. הצו יכול להינתן מכוח מספר חוקים שונים, שעליהם נרחיב בהמשך המאמר.

במאמר המובא לפניכם/ן, נענה לשאלות הרבות שעולות בכל הנוגע לצווי ההרחקה, כמו למשל, באילו מקרים ניתן לבקש צו ההרחקה מבית המשפט? האם צו הרחקה תקף רק במקרי אלימות, או שגם מקרה של הטרדה מספק את בית המשפט, על מנת להוציא את הצו? מהו תוקפו של הצו? מי יכול לעתור לקבלת צו? מה קורה במקרה של ניצול לרעה, של צו הרחקה?

על כל אלו, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לנוחיותכם/ן, הגולשים והגולשות, כדלקמן:

מהו צו הרחקה:

צו הרחקה, כשמו כן הוא: צו המורה על הרחקתו של אדם אחד מאדם אחר. כאמור, צו זה יינתן רק מכוחה של החלטת בית המשפט ותוכנו עשוי להטיל הגבלות על אותו אדם שנגדו הוצא הצו. הגבלות אלו עשויות להיות: הגבלה מלפנות למוטרד, להיות בקרבתו של המוטרד, ליצור עמו כל קשר, בין אם מדובר בקשר טלפוני או קשר באמצעות הרשת ועוד. נעיר, כי מאחר ומדובר בצו הניתן על ידי בית המשפט, אזי ברור שמדובר בצו משפטי לכל דבר ועניין, שהפרתו תהווה עבירה פלילית שעמה ייאלץ להתמודד מפר הצו.

סוגי צווי הרחקה:

כאמור, צו הרחקה הינו שם כולל למספר צווים שקיימים מכוח הדין, שאותם ניתן להוציא בהתאם להוראת בית המשפט. צו הרחקה יתכן שיינתן במספר מישורים שונים, בעוד מטרתו היא אחת וברורה: הבטחת שלומו של הקורבן, הן הפיזי והן הנפשי. למעשה, ניתן לראות בצווים השונים, מתן סעד זמני. לעיתים, סעד זה יהיה מהיר וקריטי ויוכל אף להציל את חיי הקורבן. מאחר והצווים שונים, ברור כי החוק העוסק בהם יהיה שונה גם הוא. בהמשך המאמר, נעמוד על אותם חוקים שמכוחם ניתן לקבל צו הרחקה.

החוקים המסדירים את האפשרות לקבל צו הרחקה:

החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "חוק למניעת אלימות במשפחה").

בעיות לא מטופלות, יכולות להפוך את חיינו לקשים ובלתי נסבלים, על אחת כמה וכמה אם מדובר בבעיות בחיי הנישואין. אחת מדרכי ההתמודדות עם אלימות במשפחה (שיכולה להיות אלימות מילולית ובוודאי שגם אלימות פיזית), הינה הוצאת צו הרחקה לאדם האלים. ניתן לומר כי זו דרך מוכרת ומקובלת, במקרים שבהם סובלים בני המשפחה מאלימות קשה. אך עולות השאלות: האם באמת נדרשת הוכחת הסבל הקשה לבני המשפחה, על מנת לגרום לבית המשפט להבין, כי ראוי להורות על הוצאת צו הרחקה? או שאולי ניתן לעזור לסובל, עוד לפני שהמתעלל יסב נזק או פגיעה בלתי הפיכה למבקש הצו?

מאחר וצו הרחקה, מקורו בדין האישי הקובע את זכותו של אדם לחיים שקטים ושלווים, החוק למניעת אלימות במשפחה, חוקק על מנת לתת סעד ותגובה לאותם מקרי אלימות במשפחה, שהם חלק מתופעה נרחבת וקשה, שבשנים האחרונות פשטה במדינה. תופעה זו מגונה על ידי החברה והיא זכתה לגל תקשורתי בעקבות מקרים נוספים של אלימות במשפחה, אשר מתגלים מדי יום.

החוק למניעת אלימות במשפחה, מקנה את האפשרות להוציא צו הרחקה, או בשמו הנוסף – צו הגנה כלפי בן משפחה. סעיף 1 לחוק מניעת אלימות במשפחה, מגדיר בן משפחה, כבן או בת זוג, לרבות ידועים בציבור, ילדים, אחים, סבים וסבתות, גיס וגיסה. סעיף 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה, הוא למעשה לב ליבו של החוק. בסעיף זה המחוקק מקנה לבית המשפט את הסמכות להוציא צו המטיל איסורים שונים על האדם המתעלל. איסורים אלו יכללו, בין היתר: איסור קרבה במרחק מסוים מהקורבן, איסור כניסה לביתו של הקרבן וכן איסור הטרדת בית המשפחה, גם אם למטריד יש זכות ובעלות על הכנס שבו נמצאת המשפחה. אחת הדרכים לאכוף ולהבטיח את קיום הצו, היא הטלת ערובה לחובת האדם שנגדו מבוקש הצו.

מתן צו הרחקה מכוח חוק מניעת אלימות במשפחה, על ידי בית המשפט, מותנה בקיומו של אחד מהתנאים הבאים:

• המתעלל נהג באלימות או ביצע עבירות מין בקורבן.
• התנהגותו של המתעלל מהווה בסיס סביר בעיני בית המשפט, כי חייו של הקורבן עלולים להימצא בסכנה.
• המתעלל התעלל בקורבן, הן נפשית והן פיזית והוא אינו מאפשר לו לנהל את חייו באורח תקין.

תוקפו של צו ההרחקה מכוח חוק מניעה לאלימות במשפחה, עומד על 3 חודשים, כאשר לבית המשפט יש סמכות להאריך את תוקפו של הצו עד לשנה וזאת תוך התחשבות בנסיבות. בית המשפט יכול גם להאריך את הצו לתקופה כוללת של שנתיים, אך זאת רק במקרים חריגים מאוד ומטעמים שיירשמו.

צו ההגנה הוא כלי חשוב בהתמודדות עם מקרי אלימות במשפחה. ניתן לראות כי קבלת הצו מהווה מעין "תקופת צינון", שבמהלכה ניתן גם לפעול בהליך פלילי כנגד המתעלל או לתת לו להמשיך בחייו הקודמים. כמו כן, קבלת הצו עשויה לסייע במאבק באלימות במשפחה, אך אינה יכולה לתת מענה וסעד בכל מצב, מאחר וסיטואציות של אלימות במשפחה, הן מטבען מורכבות ואינדיבידואליות.

החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "חוק למניעת הטרדה מאיימת").

להבדיל מהחוק למניעת אלימות במשפחה, החוק למניעת הטרדה מאיימת חל על כלל הציבור והוא אינו מותאם ספציפית לבני משפחה. כלומר, צו הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, יכול להינתן כנגד כל אדם המטריד אדם אחר, בכל דרך שהיא. לדוגמא, בשיחות טלפון, במעקבים, באיומים ובהפרעה להתנהלות חייו של אדם אחר. הטרדה מאיימת היא למעשה כל הטרדה של אדם מסוים על ידי אדם אחר, בכל דרך שהיא.

אנשים רבים סבורים כי שיחת טלפון אשר חוזרת שוב ושוב, היא אומנם עניין שמציק ומעיק, אך הם לא מעלים על דעתם כי מדובר בהטרדה מאיימת, אשר יש לה פתרון. המחוקק רואה כהטרדה מאיימת, כל סוג של פגיעה ולו הקטנה ביותר בפרטיותו של אדם, שהרי בעקבות פגיעה זו עלולה להישקף סכנה גדולה לחייו של האדם המוטרד. זאת ועוד, הטרדה מאיימת יכולה להיגרם לא רק במצבים רומנטיים בין בני זוג, אלא גם במצבים אחרים, כמו הטרדת בעל עסק, הטרדה של העסק או החברה עצמה ועוד. החוק למניעת הטרדה מאיימת, מאפשר להוציא צו הרחקה, או בשמו המוכר – צו למניעת הטרדה מאיימת, כנגד אדם זר וכן כנגד בן משפחה.

בכדי להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת כלפי המטריד, התנהגותו של המטריד צריכה להיכלל בין העבירות הבאות: פגיעה בפרטיות האדם וזאת לפי חוק הגנת הפרטיות – התשמ"א–1891. עבירות איומים, סחיטה באיומים והסגת גבול – עבירות לפי חוק העונשין – התשל"ז–1977, הטרדה חוזרת, איומים, אלימות, בילוש ועוד. זאת ועוד, את הבקשה להוצאת צו מניעה להטרדה מאיימת, ניתן להגיש לכל בית משפט שלום. לעיתים, הוצאת צו תעשה בסמוך להגשת תלונה במשטרה, אך גם אז, הפנייה תצטרך להיות לבית משפט השלום וזאת בשל סמכותו של בית המשפט להורות על הוצאת הצו.

סעיף 5 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, מגדיר את ההגבלות החלות על אותו אדם שכנגדו הוצא הצו:

להטריד את הנפגע בכל דרך או בכל מקום שבו הוא נמצא, לאיים, לבלוש, לארוב או להתחקות אחר הנפגע. ליצור עם הנפגע קשר, בכל דרך שהיא, לרבות בכתב, בעל פה ובטלפון. בית המשפט יכול להורות על שמירת מרחק מסוים בין האדם המטריד לקורבן.

עוד נעיר, כי הדין הוא כי תוקפו של הצו לא יעלה על 6 חודשים, אולם, במקרים מסוימים, בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו, עד לתקופה כוללת של שנה אחת ומטעמים חריגים, אף לתקופה של שנתיים.

צו למדור שקט:

צו זה עוסק בדין האישי בדיני המשפחה ומהווה חלק מזכויותיה של האישה ושל הילדים להבטחת ביטחונם. בעת הליך הגירושין שעמו מתמודדים כל בני המשפחה, לאשה והילדים קיימת הזכות להבטיח את ניהול חייהם באורח נורמטיבי וסביר וזאת ללא הפרעה מצד אף אדם, לרבות אב המשפחה. בסיטואציות כאלו ואחרות, שבהם הבעל אינו ממלא אחר חובתו לתשלום המזונות ואף מטריד את אשתו ואת ילדיו ומונע מהם להמשיך בשגרת חייהם הנורמטיבית, יכולה האישה לדרוש את מניעת כניסתו של הבעל לביתם המשותף וזאת על מנת להבטיח שקט ושלווה לבני המשפחה. הצו הניתן בדומה לצו ההרחקה, מונע מהגבר להיכנס אל ביתו, גם אם מדובר בנכס משותף של השניים. כמו כן, הצו מונע מהבעל ליצור קשר עם האישה או עם בני הבית וזאת בכל דרך אפשרית, לרבות טלפונים, מכתבים וכדומה.

צו זה ניתן כחלק מהסעד הנגזר מזכות האישה לקבלת מזונות. פנייתה של האישה בבקשה לקבלת צו למדור שקט, תעשה גם היא לבית המשפט לענייני משפחה, או לחלופין, לבית הדין הרבני וזאת מכוח התביעה למזונות אישה וילדים.

ניצול לרעה של צו הרחקה:

לאחר שהצגנו את סוגי הצווים הקיימים, נדון באחת הבעיות העולות בעקבות הוצאת צו הרחקה. כאמור, צו הרחקה הינו מענה מהיר וסעד ראוי במקרים קיצוניים, שבהם עולה החשש לביטחונו של אדם, הן הפיזי והן הנפשי. אך נראה, כי לעיתים (כך לצערנו מלמדת גם המציאות) השימוש בצו הרחקה נעשה שלא למטרותיו המתבקשות, אלא כפעולת נקם, או לשם שיבוש ועיוות הליכים. כאמור, צו הרחקה יתכן שיינתן במקרים של אלימות במשפחה ומכאן עולה השאלה: האם כל צו הרחקה שעליו מורה בית המשפט, אכן משמש למטרתו האמתית, או שאולי יש אנשים העושים בו שימוש למטרות אחרות?

החיים במסגרת התא המשפחתי, עשויים להיות לחוצים ולא פשוטים. לעיתים, משפחות יציבות ומאושרות מגיעות להחלטה על פירוק התא המשפחתי ונקלעות למשבר קשה שיכול להגיע למצבי קיצון של אלימות, הן מילולית והן פיזית. הליך הגירושין הינו הליך ארוך ומורכב, שעמו נאלצים להתמודד בני הזוג, לאחר זוגיות שבנו וטיפחו יחד עם השנים. כשההליך נעשה "מכוער" ורווי מחלוקות ו"מלחמות התשה" בין בני הזוג, ישנם אלו שיעשו הכל על מנת להרע לצד השני ולהתקדם בהליך המשפטי. כידוע, בני זוג רבים אינם מסכימים ביניהם לגבי המשמורת על הילדים, דמי המזונות וענייני חלוקת הרכוש. מכאן, שהוצאת צו ההרחקה, יכולה לעיתים לסייע לאדם במאבק בבן זוגו, או לחילופין, כנקמה על הסבל שאותו הוא עובר.

התרחבות השימוש בצו ההרחקה, הובילה לתופעה מעציבה זו, של הגשות בקשות סרק, במטרה להפעיל לחץ, לנקום ולהטריד את הצד השני. לכן, בתי המשפט לא אחת הבהירו את מטרתו של צו ההרחקה וקבעו כי צו הרחקה קבוע, יינתן רק במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, שייראו לנכון בעייני בית המשפט. אגב, לבית המשפט יש גם סמכות להטיל תשלום הוצאות משמעותיות, על אדם אשר הגיש בקשת סרק לצו הרחקה.

דחיית מתן צו הרחקה – האומנם?

כאמור, קבלת צו הרחקה תעשה בהוראת בית המשפט בלבד. לכן, בית המשפט יכול גם לדחות בקשה להטלת צו הרחקה. מכאן עולה השאלה, האם ניתן לערער על דחיית בית המשפט למתן הוצאת צו הרחקה? התשובה חיובית. בין אם מדובר בצו הגנה מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה ובין אם עסקינן בצו הרחקה מכוח חוק למניעת להטרדה מאיימת, קיימת אפשרות למבקש הצו, להגיש ערעור על החלטת בית המשפט שדחה את בקשתו להוצאת הצו. הערעור האמור יוגש לבית המשפט המחוזי, תוך פירוט והתייחסות לבקשה. בית המשפט המחוזי ידון בהוצאת צו ההרחקה וייתן את הדעת על עניין הדחייה של הצו.

תביעה אזרחית:

אדם שנפגע מהטרדה ואלימות, יכול לא רק לפנות למשטרה ולא רק לעתור לצו הרחקה, אלא גם להגיש תביעה כספית. דיני הנזיקין, נועדו לפצות אדם בגין עוולה שנעשתה כלפיו, כאשר המשפט הפלילי נועד להעניש. אי לכך, אדם שחווה הטרדה, אלימות, פגיעה בפרטיות ועוד, יכול להגיש תביעה אזרחית בגין ההתעללות שאותה עבר ולתבוע פיצויים מאותו אדם שהתעלל וזאת מכוח עוולת הרשלנות ועוולת התקיפה. לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לעסוק ולבחון את זכאות האדם שהגיש את התביעה בגין הנזקים שנגרמו בעקבות ההתעללות שאותה עבר, כאשר מדובר במחלוקות בין בני משפחה. במידה ומדובר באנשים זרים, יש להגיש תביעה זו לבית המשפט השלום.

לסיכומו של דבר:

צו הרחקה הינו כלי חשוב ומגונן במקרים שונים, בין אם מדובר במקרה אלימות במשפחה ובין אם מדובר במקרה של הטרדה מאיימת על חיי האדם. חשוב לזכור שלמרות שצו זה הינו סעד זמני ומענה מהיר לאנשים שחייהם לעיתים נמצאים בסכנה ממשית, עדיין, הצו אינו חף ממגרעות ובוודאי שאינו יכול לתת מענה תמידי. במאמר הצגנו את כל הצווים הניתנים להוצאה, בכל מקרה לגופו.

מקרי אלימות במשפחה הם מקרים קשים, שעימם משפחות רבות נאלצות להתמודד, מדי יום ביומו. אחד הסעדים המהירים, הוא כמובן הוצאת צו הגנה, אשר נותן שקט מהיר לאותו אדם או למשפחה שלמה שסובלת מאלימות במשפחה. עם זאת, הצו אינו גורם לחייהם של בני המשפחה להתנהל "על מי מנוחות" ולכן, מומלץ תחילה להוציא את הצו ובמקביל, לפעול על מנת למנוע את מקרה האלימות הבא. לפיכך, אם מצאתם עצמכם מתמודדים עם מקרה אלימות, תחילה מומלץ לפנות אל המשטרה בהגשת תלונה ובמקביל, לפנות לעורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה או בתחום הפלילי וזאת על מנת לקבל ייעוץ וליווי אישי בכל ההליך.