צו הרחקה משטרתי

צו הרחקה משטרתי

תדמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם גרים בבית משותף, ויש לכם שכן שזורק לכם אשפה למרפסת, אולי סתם מטורף ואולי בגלל סכסוך קודם ביניכם. לחלופין, הבה ניטול לדוגמא סיטואציה אחרת – אתם גרים בבית עם אח או בן זוג או בת זוג, ואלו נוהגים כלפיכם באלימות ואף נוקטים כלפיכם באיומים לעיתים תכופות. מה תוכלו לעשות במקרים כאלו? בפשטות, נבהיר כי תוכלו להוציא צו הרחקה, בין אם על פי חוק ייעודי העוסק באלימות במשפחה, ובין אם מכוח חוק אחר, העוסק בעניינים שבין אנשים פרטיים. במקביל, תוכלו לפנות למשטרה, כאשר במקרים כאלו, יתכן שגם קצין משטרה, יוכל לתת לכם צו הרחקה משטרתי.

על כל אלו, נסביר במאמר שלהלן. נדגיש כי מטרתנו להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך אין בתוכן המוצג כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.

חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"):

החוק הזה מאפשר לכל אזרח שסובל מהטרדה, בילוש, איומים, אלימות, לעתור לבית משפט השלום, בבקשה לצו הרחקה. יש להראות בראיות בסיסיות, כי אכן נעשית הטרדה, ולבית משפט השלום (שהוא המוסמך לדון במקרים אלו) יש סמכות להורות על צו לתקופה של חצי שנה עד שנתיים, במקרים חריגים.

חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות):

החוק למניעת אלימות, עוסק בצווי הרחקה במסגרת משפחתית. נסביר: אם החוק למניעת הטרדה מאיימת, עוסק בסיטואציה של צווי הרחקה בין פרטים, הרי שהחוק למניעת אלימות במשפחה, עוסק במסגרת משפחתית, ולכן הוא גם מותאם לסכסוכים משפחתיים (למשל – יש הוראות שמחייבות מעורבות של עו"ס, מציאת בית חלופי לקטינים ועוד). בדומה לחוק למניעת אלימות, יש להוכיח סיטואציות של הטרדה, כגון – אלימות, בילוש, איומים וכיו"ב, וצו הרחקה יכול להינתן לתקופה כוללת של עד שנתיים במקרים חריגים. הסמכות לעסוק בצווי הרחקה לפי החוק זה, היא של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי.

סמכויות שיטור:

במקרה של הפרת צו הרחקה, בין אם על פי החוק למניעת אלימות ובין אם על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, שני החוקים מקנים למשטרה סמכות לעצור אדם, מיידית. כמו כן, שני החוקים קובעים בפירוש, שהפרת צו הרחקה בהסכמת מבקש הצו – לא מהווה הגנה במשפט פלילי. אף יותר מכך: בחוק העונשין, התשל"ז–1977, ישנה עבירה מפורשת העוסקת בהפרה של צו שיפוטי, שהעונש בגינה עומד על שנה עד שלוש שנים, בהתאם לנסיבות והחומרה.

צו הרחקה משטרתי:

גם לקצין משטרה, יש סמכות להטיל צו הרחקה במסגרת שחרור ממעצר. כלומר – בעת שחרור ממעצר, לקצין משטרה יש סמכות להטיל הגבלות על חשוד. כמובן שאלו הגבלות קלות יותר מההגבלות ששופט יכול להטיל במסגרת הליכי מעצר (נרחיב על כך בחלק הבא). יחד עם זאת, כאשר אדם מתלונן במשטרה על עבירה פלילית, בין היתר בגין אלימות, איומים וכיו"ב, במסגרת הליכי החקירה החשוד יובא לעיתים למתן עדות תחת אזהרה. בנקודה הזו המשטרה יכולה לעצור את החשוד ולהביאו בפני שופט, או לשחררו בתנאים מגבילים או לא מגבילים. הכל נבחן לגופו של עניין, בהתאם לחומרת העבירה ולראיות שהוצגו.

זאת בנוסף למקרים שבהם המשטרה נקראת לעצור אדם שמפר צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות, או מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת. כפי שציינו, במקרים אלו ישנה סמכות לעצור אדם לאלתר, ולהעמידו לדין בגין עבירה של הפרת צו שיפוטי.

צו הרחקה במסגרת הליך מעצר:

נקודה נוספת שחשוב להכיר, היא כי במסגרת הליכי מעצר, לבית המשפט (לרוב בית משפט השלום) יש סמכות להורות על צו הרחקה. זו סמכות שמצוינת בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996. בין אם מדובר במעצר ימים (כלומר – מעצר במסגרת חקירה, לפני הגשת כתב אישום), ובין אם מדובר במעצר עד תום ההליכים, לבית המשפט יש סמכות לשחרר חשוד בביצוע עבירה, או נאשם בביצוע עבירה, תוך הטלת תנאים מגבילים, כגון – הפקדת ערובה, מעצר בית וכן הרחקה מעדים או מתלונן, או אנשים שקשורים למשפט. זהו צו הרחקה במסגרת מעצר. הגורמים המוסמכים לבקשו הם המשטרה או הפרקליטות או התביעה המשטרתית.

לסיכום:

במאמר זה הסברנו מהו צו הרחקה בכלל ומהו צו הרחקה משטרתי בפרט. הסברנו כי ישנם שני חוקים העוסקים בצווי הרחקה במסגרת משפחתית ובמסגרת פרטית (כלומר – בין אזרחים שאינם קרובי משפחה). הסברנו מהו צו הרחקה משטרתי, שבסמכות של קצין משטרה, במסגרת תנאי שחרור מגביל, וכן על סמכותו של בית משפט, להטיל צווי הרחקה כחלק מהגבלות של שחרור ממעצר. נסיים את המאמר בכך שנמליץ: בעת הצורך, יש להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום.

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן