"דרך המלך" בהליך הפלילי, היא שהמשטרה עורכת חקירה פלילית כאשר מתגלה חשד לביצוע עבירה פלילית. במידה וישנן די ראיות המוכיחות את אשמתו של חשוד מסוים, אזי מוגש נגדו כתב אישום פלילי. במסגרת המשפט הפלילי, מתבררת שאלת אשמתו הפלילית. לבסוף יקבע בית המשפט, האם אותו חשוד (שלימים הפך לנאשם) אכן ביצע את העבירה. עם זאת, ישנם מקרים שבהם, כאשר כתב אישום יוגש נגד חשוד, ההליך הפלילי יעוכב, על ידי היועץ המשפטי לממשלה. מתי?

במאמר שלהלן יובא לידיעתכם/ן, גולשים/ות יקרים/ות, הסבר על המונח "עיכוב בהליך הפלילי". כמו כן, נסביר מתי ניתן להורות על עיכוב בהליך הפלילי, כיצד ניתן להגיש בקשה כזו ואיך מחדשים הליך שעוכב.

חשוב לציין כי מטרת המאמר לסקור ולהציג את הנושא לנוחיותכם/ן והוא אינו תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין המתמחה בדין הפלילי.

מהו עיכוב בהליך הפלילי:

עיכוב הליך פלילי, הוא פעולה המאפשרת מעין "הקפאת הליך משפטי", לאחר הגשת כתב אישום. מדובר בפעולה שיפוטית, שהיא בסמכות היועץ המשפטי לממשלה. הסמכות להורות על עיכוב הליכים, קבועה בסעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"). סעיף זה קובע כי לאחר הגשת כתב אישום ועד למתן הכרעת דין, יכול היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליך הפלילי (כלומר – הפסקתו במועדים הקבועים בחוק).

גם מצד הנאשם, עורך דינו יוכל להגיש בקשה למתן עיכוב הליך וזאת בהתחשב בנסיבות המקרה, רקעו של הנאשם והצורך בעיכוב ההליך לטובת ניהול תיק הנאשם. פעולת עיכוב ההליך גורמת להפסקת ההליך וזאת עד שייקבע על חידוש ההליך, אם בכלל. על כך – נדון בהמשך.

באלו מקרים יורו על עיכוב הליך?

על מנת שהיועץ המשפטי לממשלה יורה על עיכוב הליכים, יש צורך להציג טעמים כבדי משקל. השיקולים המרכזיים המשמשים את היועץ לשם מתן החלטה בנושא, הם כדלקמן:

שיקולים הנוגעים לעבירה עצמה – חומרת העבירה, מעורבות הנאשם, היקף הנזק בגין העבירה וכדומה. שיקולים הנוגעים לנאשם בפן האישי – כמו מצבו הרפואי, עבודתו של הנאשם, הבעת חרטה מצדו, דפוס חוזר ועוד.

שיקולים פרוצדורליים וניהול ההליך בבית המשפט – עומס בבתי המשפט, קושי באיסוף ראיות, ההשלכות במתן החלטה בדבר עבירה מסוימת וכדומה.

מדובר במגוון שיקולים, בהתאם למקרה הספציפי. כמובן שהרשימה המוצגת, אינה רשימה מלאה. בקשות לעיכוב הליכים מוגשות בדרך כלל במקרים אישיים מטעם הנאשם, כגון מצב בריאותי קשה, או כאשר הראיות להוכחת האישום חלשות, או בנסיבות ביצוע עבירה.

חידוש הליך פלילי שעוכב על ידי היועץ המשפטי לממשלה:

כאמור, בעת עיכוב הליכים, מוקפא ההליך הפלילי. עם זאת, בסעיף 232 לחוק סדר הדין הפלילי, מעוגן הדין באשר לחידוש ההליך. הסעיף מגדיר רשימת טווחי זמנים, אשר תואמת לחומרת העבירה שבוצעה. נסביר:

בעבירות מסוג פשע (עבירות שהעונש בגינן עולה על 3 שנות מאסר), טווח הזמנים לחידוש הליך, עומד על 5 שנים בהוראת היועץ המשפטי לממשלה. מנגד, בעבירות מסוג עוון (המוגדרות כעבירות שהעונש עליהן עומד על מאסר לתקופה של בין 3 חודשים לתקופה של 3 שנים), חידוש ההליך מתאפשר בטווח של שנה. סיווגן של העבירות לפי אומדן חומרתן (כלומר עוון או פשע), מוגדר בחוק העונשין התשל"ז–1977.

עם זאת, סעיף 232 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי לאחר חידוש הליך פלילי שעוכב וחודש, בפעם השנייה, לא יוכל היועץ המשפטי לממשלה לחדשו שוב. כלומר, אם תיק פלילי עוכב פעם אחת, היועץ המשפטי יוכל להורות לחדשו, בטווח הזמנים המוגדר לעיל. בעת שהתיק חודש, תמשיך ההתנהלות במקום שבו נעצרה לפי הוראת העיכוב. אך במקרה כזה, אם יחליט היועץ המשפטי לממשלה, בפעם השנייה, להורות על עיכוב, אזי לא ניתן יהיה לחדש את התיק הפלילי שוב. במילים אחרות, התיק ייסגר ללא הכרעה.

סיכום:

לעיתים, עיכוב הליך פלילי יכול להיות ההבדל בין הרשעה בעבירה פלילית, לבין סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה. הזכות להורות על עיכוב הליכים, נמצאת בסמכות בלעדית של היועץ המשפטי לממשלה. לסיום נעיר, כי חשוב להיוועץ בתחום זה בעורך דין פלילי, במקרה שבו הוגש נגדכם כתב אישום, שכן עורך דין בעל ניסיון יוכל לסייע לכם במסגרת הגשת בקשה לעיכוב הליכים ובייצוג הולם במסגרת ההליך.