בתור עורכת דין גירושין בבת ים, יש באמתחתי שנות ניסיון רבות בייצוג בני זוג במסגרת הליכי גירושין, מכל הצדדים ומכל הסוגים. הליך גירושין הוא מאוד מורכב במדינת ישראל, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה אישית ורגשית. ברמה המשפטית, בישראל הליך הגירושין שונה ממדינות רבות אחרות, שכן הוא מתנהל לפי הכללים של ההלכה העברית. מדובר למעשה בהליך משפטי שמנוהל מכוח הדין הדתי שמעמדו המשפטי שונה. במסגרתו על בני הזוג להציג עילת גירושין מתוך עילות ארכאיות שקבועות בהלכה (בגידה, מעשה כיעור ועוד), ורק אם זו מוכחת, יורה בית הדין על גירושין. חשוב להעיר כי ההלכה רואה בערך הנישואין, ערך עליון וחשוב, ולכן בית הדין הרבני שם דגש על שמירת השלום בין בני הזוג, גם אם הם פונים בבקשה לגירושין.

נעיר כי במאמר שלהלן נעמיק בהליך הגירושין בישראל, ונבחן את הפרוצדורה של פתיחת תיק גירושין וניהולו. לצד זאת, נבקש להבהיר כי המידע שניתן במאמר שלהלן, אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עם עורכת דין גירושין בבת ים, הבקיאה בתחום דיני משפחה ובפרט בגירושין.

מהו הליך גירושין?

הליך גירושין הוא בעצם כותרת למספר עניינים שבני זוג צריכים להסדיר בעת פרידה, כלומר – בעת גירושין. למעשה גירושין כוללים את עצם הגירושין בבית הדין הרבני, אך הם גם כוללים עניינים נוספים שהם חלק בלתי נפרד מחייהם של בני הזוג, כמו למשל: הסדרי השהות והאחריות ההורית כלפי ילדיהם של בני הזוג (כלומר מי ההורה שאמון על הטיפול והגידול השוטף בילדים).

בנוסף, הליך הגירושין כולל גם הסדרה של ענייני המזונות, דהיינו – התשלום המשולם לרוב על ידי האב לטובת האם, כדי להבטיח את הקיום הכלכלי של הילדים המשותפים. זאת ועוד, הליך הגירושין כולל עניינים הנוגעים לחלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג. אגב, לא פעם הליכים הנוגעים לחלוקת הרכוש, עוסקים בדיוק בשאלה האם רכוש מסוים הוא רכוש משותף שהוא בר חלוקה שווה בין בני הזוג, דבר שלא פעם יוצר מריבות גירושין קשות הנוגעות לרכוש ועוד.

סיכום ביניים: הליך הגירושין הוא בעצם הליך כולל, שבעצם מתאר סיטואציה שבני הזוג מבקשים לפרק את התא המשפחתי. כאשר לפירוק יש מספר נושאים שיש להסדיר, כפי שתיארנו בחלק זה.

ערכאות השיפוט בתחום דיני המשפחה במדינת ישראל:

בתחום דיני המשפחה, יש למעשה שתי ערכאות שיפוט. האחת היא בית הדין הרבני, והשנייה היא בית המשפט לענייני משפחה. לראשון יש סמכות בלעדית, כפי שנסביר להלן, לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין בין יהודים. כך מסמיכו החוק הקיים. לצד זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל תחום הנוגע לדיני המשפחה (למעט תביעות לגירושין ונישואין). הבה נפרט על כל אחת מהערכאות האמורות:

בית הדין הרבני – הסמכות לעסוק ולשפוט בענייני נישואין וגירושין, ניתנה לבית הדין הרבני, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג – 1953. דהיינו, לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לדון ולשפוט בנושאים הנוגעים לגירושין בין יהודים במדינת ישראל.

כאשר בני הזוג פונים לבית הדין, הם יכולים לכלול בתביעתם תביעות נוספות כמו מזונות או חלוקת רכוש. במקרים כאלו, למעשה בית הדין הרבני יכול לקנות סמכות לעסוק בנושאים נוספים לעצם הגירושין, שאין לו סמכות באופן רגיל לעסוק בהם (למעט מזונות, שם יש לבית הדין סמכות מקבילה, אבל לא בלעדית).

שאר הנושאים הנוגעים לגירושין, יכולים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, מה שלא פעם יוצר "מרוץ" סמכויות בין הערכאות, וגם הליכים כפולים.

בית המשפט לענייני משפחה – כאמור, לצד בית הדין הרבני, ישנו גם בית המשפט לענייני משפחה, אשר עוסק במגוון רחב של נושאים הנוגעים לחיי המשפחה, בין אם מדובר במזונות, אפוטרופסות, צוואות וירושות, סוגיות של אימוץ, הסכמים בתחום המשפחה ועוד.

כאמור, לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לעסוק בכל תחום הנוגע לדיני המשפחה, למעט תביעות לגירושין, כאשר אז, כפי שתיארנו, הסמכות היא של בית הדין הרבני.

לסיכום – גירושין במבט כולל:

החלטה להתגרש איננה עוסקת רק בגירושין עצמם. בתהליך הגירושין יש לטפל גם בנושאים נוספים, כמו מזונות ילדים, הסדרי שהות, חלוקת הרכוש המשותף. כל אחד מההיבטים הללו דורש התייחסות מקצועית ופתרון הולם, ולעיתים הפתרונות מחייבים סיוע משפטי כדי להבטיח את האינטרסים של כל הצדדים. לאור מורכבותו של התהליך, חשוב מאוד לבחור עורכת דין גירושין בעלת ניסיון וידע בתחום, כדי לוודא שההליך יתנהל בצורה מקצועית ואפקטיבית, תוך שמירה על הזכויות המשפטיות של כל צד, ובפרט על האינטרסים של הלקוח המבקש להתגרש.