חלוקת רכוש – מה המשמעות?

חלוקת רכוש - מה המשמעות?

חלוקת רכוש בגירושין היא נושא כאוב, בעיקר כאשר לאחד מבני הזוג יש רכוש רב יותר, או כאשר אחד מבני הזוג הוא דומיננטי יותר מבחינת יכולתו הכלכלית. כמו כן, לעיתים, מתוך תחושת נקמה, בני הזוג יכולים למצוא את עצמם בסכסוך על נושאי הרכוש ואופן חלוקתו. לכן, חשוב מאוד לדעת מהן זכויותיך.

נבהיר למען הסר ספק, כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן קוראים/ות נכבדים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

חוק יחסי ממון והסדר איזון משאבים:

חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), הוא החוק הישראלי המסדיר את ענייני חלוקת הרכוש בעת פרידה של בני זוג נשואים (שנישאו אחרי שנת 1974). בהתאם לחוק זה, בעת פרידה של זוג נשוי וסיום הקשר הזוגי, יחולק רכושם של השניים, בהתאם להלכת איזון משאבים. על פי הלכת איזון משאבים, יש לחלק את הנכסים בחלוקה שוויונית והוגנת, התלויה במאמץ שהושקע בצבירת הנכס ו/או שימוש בנכס במהלך התקופה.

על פי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם". ההתייחסות לחלוקה, בהתאם להסדר איזון משאבים, תיעשה לגבי נכסים שנצברו במשותף בעוד הזוג היה ביחד וחי בשיתוף.

חזקת השיתוף:

בטרם חוקק חוק יחסי ממון, בשנת 1974, הייתה "חזקת השיתוף". על פי חזקת השיתוף, השניים יצרו ביניהם יחסים, תוך בחירה בשיתוף בחייהם, אחד של השני, בכל תחומי החיים, לרבות בעניינים הממוניים. לכן, בעת פרידה, יש לחלק את רכושם שווה בשווה (פרט לסייגים הנוגעים לרכוש מסוים אשר הגיע טרם הנישואים או מיסוד הקשר).

חזקה זו נתפסה כלא שוויונית, וזאת משום שמצבים רבים הביאו צד אחד, אשר הגיע עם רוב הנכסים, לעומת השני, לסיים את הקשר, תוך שהוא מעניק מחצית מרכושו לאחר, ללא כל הצדקה. ומכאן נוסד חוק יחסי ממון, אשר בא לתקן את חוסר השוויון. יש לציין כי חזקת השיתוף חלה גם היום, על זוגות שנישאו לפני שנת 1974 ועל זוגות המוכרים כ"ידועים בציבור".

המשמעות של הסכם ממון:

חוק יחסי ממון וחזקת השיתוף הינם ברירת המחדל הנוגעת לחלוקת רכוש. במידה ושניים מעוניינים לבצע הסדר ספציפי, עליהם לבצע הסכם ממון. מדובר בחוזה הנערך בין השניים ומסדיר את חלוקת הרכוש, במידה ויחליטו לפרק את מערכת היחסים. תוכנו של המסמך עוסק ברכוש בלבד ומימוש הסכם זה ייעשה בעת פירוד הקשר הזוגי בין השניים. יש לציין כי חוזה יוגדר כהסכם ממון, רק במידה ונעשה לפני הנישואין של השניים, או בעת יחסים טובים בין בני הזוג. הסיבה לכך היא בעיקר מחשש להטעיה ולפערי כוחות בכתיבתו.

סוג הרכוש שיחולק מכוח הדין הקיים:

מדובר ברכוש משותף שנצבר לבני הזוג במהלך חייהם המשותפים. לכאורה ניתן להניח, כי מדובר בנכסים, רכבים ורכוש פיזי, אך לא רק. גם מוניטין של אחד מהצדדים וקרנות כאלו ואחרות, יכולים להיחשב כחלק מהרכוש המחולק. על פי הגדרת חוק יחסי ממון, ההגדרה לחלוקת רכוש הינה: "כלל הרכוש המשותף לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות". הרכוש שיחולק במסגרת חלוקת הרכוש לאחר גירושין, הינו ככלל רכושם המשותף של בני הזוג.

עם זאת, ישנם נכסים שלא נלקחים בחשבון כחלק מהסדר איזון משאבים, לדוגמא: קצבת זקנה, קצבת אלמנות, רכוש שאחד מבני הזוג קיבל בירושה במהלך חיי הנישואין, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, קצבת נכות שמשולמת לאחד מבני הזוג וכדומה.

לסיכום:

קיימות השלכות מהותיות הנוגעות לחלוקת רכוש, בעיקר אם מדובר בנכסים אשר נצברו במהלך השנים או שאחד מבני הזוג הגיע לתוך מערכת היחסים עם נכסים רבים. אי לכך, בעת פרידה בין בני הזוג, חשוב להיוועץ עם איש מקצוע, הלוא הוא עורך דין לענייני משפחה, בעניין הליך חלוקת הרכוש, שכן הוא מהווה חלק משמעותי מהליך הפרידה כולו.

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן