כל הורה אשר מגדל את ילדו, משפיע מהותית על עיצוב הילד והתפתחותו. משימה חשובה זו, של גידול הילדים, לרוב מוטלת על שני הוריו של הילד, החיים כתא משפחתי אחד וגם אז – זו אינה משימה קלה לביצוע. אך כאשר כל הנטל של גידול הילדים מוטל על הורה אחד בלבד – בשל נסיבות כאלו ואחרות – יש צורך לספק סיוע להורה המתמודד עם הקושי לגדל את ילדיו לבדו. מכאן ובשל חשיבותו הרבה של הנושא, נדון במאמר שלפניכם, בחקיקה בכל הנוגע לזכויות המוקנות למשפחות חד הוריות וכן נדון בהבדל בין "חד הורות" ל"הורות עצמאית". בנוסף, נסביר מתי תוגדר אם כ"חד הורית" ובהתאמה, מהן הזכויות המוענקות לאם חד הורית מכוח הדין.

נעיר למען הסר ספק, שמאמר זה מובא לנוחיותכם/ן קוראים/ות ובוודאי שאין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.

חקיקה:

החוק המסדיר מהי משפחה חד הורית אשר גם מקנה זכויות למשפחה חד הורית, הינו חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב–1992 (להלן: "החוק"). החוק תוקן בשנת 2014, בתיקון 4, בו הוחלף המונח "חד הורי" ל"הורה עצמאי". עם זאת, נעיר כי זכויות יתר המוקנות להורה עצמאי או חד הורי, מוענקות גם מכוח חוקים אחרים (למשל – מכוח דיני הביטוח הלאומי, דיני המיסים ועוד).

משפחה חד הורית מול משפחה שבראשה הורה עצמאי:

נראה, כי שני המושגים הללו עורבבו במהלך השנים, למרות השוני המהותי בין השניים. משפחה חד הורית מוגדרת (גם באופן אינטואיטיבי) כמשפחה שיש בה הורה אחד, בשל פטירתו של ההורה השני או שמלכתחילה הובא הילד למשפחה שכזו (פונדקאות או תרומת זרע). במקביל, עם השנים השתמשו במושג "חד הורות" גם כאשר מדובר היה בגירושין או פירוק התא המשפחתי בין שני ההורים, כאשר ההורה הנוסף מעורב ונוכח בחייו של הילד, בין אם במשמורת משותפת ובין אם במסגרת הסדרי ראייה. לאור ההבדלים בין שתי הסיטואציות, שונתה לשון החוק ל"הורות עצמאית". נוסיף שישנם מקרים שבהם הורה מגדל את ילדו בגפו, אך אביו נוכח בחייו ותומך תמיכה רחבה בהורה ובילד. לכן, במקרים כאלו, אין לראות במשפחה כמשפחה חד הורית, אלא משפחה ש"ההורים בה גרושים" ותו לאו.

ההגדרה למושג "אם חד הורית":

כאמור, המינוח של אם המגדלת את ילדיה ללא אב, הוא "אם עצמאית". החוק מגדיר בצורה פורמאלית, ללא הבדל אם מדובר באב או אם, מהו הורה עצמאי. סעיף 1 לחוק מציג את התנאים לשם הכרה בהורות עצמאית, כדלקמן: תושבות ישראלית וגידול של ילדים או ילדים. בהמשך הסעיף מובאת רשימה של מקרים, אשר התקיימות אחד מהם, נוסף על התנאים המחייבים שהובאו בתחילה, מקיימים הגדרת "הורות עצמאית". הרשימה היא: כאשר ההורה אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, או כאשר ההורה נשוי אך חי בנפרד מבן זוגו תקופה של מעל שנתיים ו\או נמצא בהליך גירושין. גם אישה עגונה ואישה אשר שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות וגם עולה חדש שבן זוגו לא עלה יחד עמו ארצה, בתקופה העולה על שנתיים, יוכרו בתור הורים עצמאים. כל זאת, בתנאי שאין לאחד מהם בן זוג אחר, הידוע בציבור.

זכויות המוענקות לאם חד הורית:

כפי שציינו, החוק מסדיר כמה נושאים המיטיבים עם הורה עצמאי. נוסף על החוק הנ"ל, ישנם חוקים נוספים המזכים הורה עצמאי בשלל הטבות והקלות. גם חלק מהמועצות המקומיות, דואגות לאוכלוסייה של הורים עצמאים במגוון תחומי החיים. הטבות אלו יוענקו בהתאם לתנאיה של המועצה המקומית.

זכויות בהתאם לחוק המוזכר לעיל – הענקת קדימות בהכשרה מקצועית, קדימות בקבלת ילדיו של הורה עצמאי למעונות יום, סיוע בהלוואה מוגדלת מטעם המדינה לטובת שיכון, מענקי הבטחת הכנסה ועוד.

זכויות בהתאם לחוקים נוספים – נקודות זיכוי ממס, הנחות בארנונה ובחשמל (באשר לארנונה, זו הטבה שניתנת על ידי רשויות מקומיות), מתן קדימות בדיור ציבורי, סיוע בתשלום שכר דירה, שילוב בתעסוקה על ידי פרויקטים ייחודיים, סדנאות ומענקי עבודה, תוספת ימי מחלה לילד ועוד.

סיכום:

נסיים את המאמר בהמלצה זו: חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל לסקור לפניכם את כל ההטבות והזכויות המגיעות באופן ספציפי הנוגע למצבכם. כל אלה, על מנת להשיג נקודת זינוק שוויונית לכם ולילדכם ולהקל על האתגרים הניצבים בחייכם.