התרת נישואין

החוק בישראל מגדיר באילו מקרים יוכרו נישואין בישראל. בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין, ישנה תחולה של הדין האישי–הדתי. בהתאמה, כאשר מדובר באזרחים ישראלים–יהודים, הסמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין, שמורה אך ורק לבית הדין הרבני. עם זאת, קיימים זוגות רבים, אשר מסיבות אלו ואחרות, אינם נישאים מכוח הוראות הדין הדתי ובוחרים דרכים עקיפות לנישואין, כמו – נישואין במדינה זרה. אך נשאלת השאלה, מה הדין כאשר זוג שנישא במדינה זרה, מבקש להתגרש? על כך – במאמר שלהלן, אשר במסגרתו נעסוק בשאלה, איזו חקיקה קיימת לגבי התרת נישואין? כמו כן – נסביר על ההליך של התרת נישואין ועל הערכאות המשפטיות הדנות בנושא זה.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין לענייני משפחה.

חקיקה בדבר התרת נישואין:

התרת נישואין הינה מושג אשר מוגדר בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) התשכ"ט–1959 (להלן: "חוק התרת נישואין"). למעשה, התרת נישואין עוסקת בעניינים של בני זוג בני דתות מעורבות (למשל – נוצרי ויהודייה), או זוגות חסרי דת, או כאשר קיים חשש כי אחד מבני הזוג אינו יהודי באופן וודאי (לדוגמא – "ספק יהודי", הוא מי שהוריו עלו ארצה ויש ספק לגבי עברם היהודי). במקרים הללו, בטלה לכאורה סמכותו של בית הדין הרבני בענייני שפיטה בתחום הנישואין וגירושין (חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, התשי"ג–1953, מקנה לבית הדין את הסמכות לעסוק בשפיטה בתחום הנישואין והגירושין, באופן בלעדי).

מהו ההליך להתרת נישואין:

מבחינה פרוצדורלית, הליך התרת הנישואין נפתח כך: על בני הזוג לפנות לבית המשפט לענייני משפחה וזאת לפי סעיף 1 לחוק התרת נישואין. תוכנה של הבקשה יכלול את הפרטים הבאים: פרטיהם האישיים של בני הזוג, מקום מגוריהם, העדה הדתית שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג (במידה ויש ספק בדבר הערכאה הדנה – אם מדובר בזוג יהודים, אזי הערכאה הרלוונטית הינה בית הדין הדתי), תאריך הנישואים בין השניים והמקום שבו נישאו. כמו כן, על בני הזוג להסביר מהי הסיבה שבגינה הם מבקשים לקיים את ההתרה.

הערכאות הדנות בבקשות להתרת נישואין:

בית המשפט לענייני משפחה יבחן את המסמכים שהוגשו על ידי בני הזוג, במסגרת התביעה להתרת נישואין. לאחר מכן – שופט בית המשפט לענייני משפחה יעביר את המסמכים לראש בית הדין הרלוונטי (לפי כל עדה דתית) הדתי. בכל בית דין רלוונטי, יבחנו את השאלה – האם יש צורך בגירושין בהתאם לדת שלה, לכאורה, משויך כל אחד מבני הזוג, או לא. יש לציין כי פנייה לבית הדין לבחינת דבר הגירושין, תעשה רק על ידי בית המשפט לענייני משפחה ולא על ידי מי מהצדדים.

לאחר שבית הדין הדתי מסיים את בדיקתו, תוגש לבית המשפט לענייני משפחה, חוות דעת בעניין, על ידי ראש בית הדין הדתי, תוך שלושה חודשים מיום הפנייה (אלא אם ניתנה אורכה מוסכמת). זוהי חוות דעת מומלצת והיא אינה מחייבת.

במידה ונשיא בית המשפט לענייני משפחה יבחר לאמץ את חוות דעתו של ראש בית הדין, לפיה יש לערוך הליך גירושין לפי הדין הדתי, הרי שאז יעביר בית המשפט לענייני משפחה את ההליך לטיפולו של בית הדין הדתי. מנגד, אם אין צורך בגירושין ו/או לא נמסרה חוות דעתו של ראש בית הדין, אזי בית המשפט לענייני משפחה ידון בבקשה להתרת נישואין בהתאם לחוק. בניגוד להליכי גירושין בבתי דין דתיים, במקרים של התרת נישואין, בית המשפט יכבד את בקשת הצדדים ויורה על התרת נישואין, שמשמעותה היא פירוד וגירושין.

סיכום:

כשם שהליך הגירושין הוא הליך סבוך ומסורבל, כך גם תביעה להתרת נישואין. עם זאת, לתביעה ישנן הגבלות נוספות וייחודיות, כפי שהסברנו במאמר. לכן, יש צורך בהכרה המשפטית של התחום האמור ובהתאמה, גם נדרש ידע על הזכויות והחובות של זוגות מעורבים ואפשרותם לסיים נישואיהם, במידה וירצו בכך.

במקרים הללו מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה אשר יוכל לסייע בביצוע ההליך ובייצוג בפני הערכאות המתוארות, תוך מתן מענה מקצועי והכרה מקדימה של התשתית המשפטית הרלוונטית. חשוב לציין, כי פרידה של בני זוג אשר חברו בברית נישואים יחדיו, נושאת עמה השלכות נוספות, כמו: הסדרים הנוגעים לילדים משותפים ורכוש משותף. בכל אלו ועוד, יוכל לסייע עורך דין לענייני משפחה, אשר מלווה את תיק התרת הנישואין.

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן