צו הרחקה הוא בעצם צו למניעת הטרדה מאיימת או צו למניעת אלימות במשפחה. צו הרחקה, כשמו כן הוא: צו שנועד להרחיק אדם שמטריד או פוגע בשגרת חייו של אדם אחר. צו הרחקה ניתן כאשר צד מסוים מבקש אותו כלפי אדם אחר. צו הרחקה יכול להינתן על ידי בית המשפט, לרבות בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, צו הרחקה יכול להינתן על ידי בית משפט שדן בהליכי מעצר או קצין משטרה במסגרת חקירה פלילית. במאמר זה נסביר מה הדין לגבי צו הרחקה והפרתו. כל זאת, נעשה למענכם וידיעתכם, הקוראים והגולשים. נעיר כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין מוסמך.

צו הרחקה – החוקים הרלוונטיים:

בישראל ישנם שני חוקים הנוגעים לצווי הרחקה. החוק הראשון עוסק במערכת יחסים בין אנשים זרים, הנקרא החוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). החוק השני נוגע לצווי הרחקה במסגרת משפחתית והוא מותאם להתנהלות החיים של בני משפחה.

זהו החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות"). שני החוקים מאפשרים הגשת בקשה לצו הרחקה לבית המשפט לענייני משפחה או בית משפט השלום. בחלק הבא נסביר על כל אחד מהחוקים.

חוק למניעת הטרדה מאיימת:

כאמור, החוק הזה עוסק בעיקר במקרים שבהם מתבקש צו הרחקה בין אנשים זרים. החוק מאפשר לכל אדם להגיש בקשה לצו הרחקה, נגד אדם אחר. כדי לקבל צו הרחקה, על מבקש הבקשה להוכיח כי אדם אחר מטריד אותו, בולש אחריו, מאיים עליו (או על בני ביתו) ופועל נגדו באלימות.

הבקשה שמוגשת לבית המשפט, נדונה לאחר שהצד השני מוזמן לדיון. לאחר שמיעת ראיות, בית המשפט יכול להורות על הרחקה. הרחקה תהיה לרוב לתקופה של עד חצי שנה, כאשר ניתן להאריך אותה לתקופה נוספת, במקרים חריגים מאוד. כך, בית המשפט יכול להורות על הרחקה, הפקדה כספית, חיוב בהוצאות וגם על תפיסת נשק.

חוק למניעת אלימות:

לפי החוק למניעת אלימות, אדם יכול להגיש בקשה לצו הרחקה. גם לפי החוק למניעת אלימות, יש להוכיח התנהגות אלימה, או הטרדה או פגיעה בפרטיות. גם פה ייערך דיון במעמד הצדדים, שלאחריו יינתן צו הרחקה, אם אכן הוכחה התנהגות אלימה או מטרידה. גם לפי החוק הזה, ניתן לתת צו הרחקה לתקופה של עד חצי שנה, שניתן להאריכה במקרים מאוד חריגים.

חשוב להעיר – לגבי שני החוקים, כי צו הרחקה הוא סעד זמני, שאינו תחליף לתביעה אזרחית, או מיצוי הליך פלילי נגד אדם שנוהג באלימות או מטריד. כמו כן, החוק למניעת אלימות, הוא חוק שנוגע ליחסים בין בני משפחה.

הפרת צו הרחקה:

הפרה של צו הרחקה יכולה להוביל לכמה דברים: קודם כל, להליך פלילי, שכן מדובר בהפרה של צו שיפוטי וביצוע עבירה שמפורטת בדין הפלילי. אפשרות נוספת היא הטלת הוצאות משמעותיות על אדם שהפר צו הרחקה. אגב, חשוב להעיר כי הסכמה של מתלונן, אינה מהווה הגנה לאדם שהוצא נגדו צו הרחקה, שהפר את הצו.

צו הרחקה בהליך פלילי:

לקראת סיום, אנו רוצים גם לפרט את הדין לגבי צו הרחקה בהליך פלילי. גם קצין משטרה רשאי להורות על הרחקה, במסגרת תנאי שחרור מתחנת משטרה. לרוב, המטרה של הרחקה כזו היא שמירה על עדים, ומניעה של שיבוש הליכי חקירה. גם בית משפט שדן בהליך מעצר ימים או מעצר עד לתום ההליכים, יכול לתת הוראה להרחיק אדם מאזור מסוים ומעדים פוטנציאלים. גם כאן, המטרה היא להגן על עדים, וכן למנוע שיבוש הליכי חקירה או משפט. הפרה של צו הרחקה במסגרת הליך פלילי, עשויה להחזיר את החשוד למעצר, ובמקרים חמורים אף להגשת כתב אישום נפרד.

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בצווי הרחקה. הסברנו כי בישראל ישנם שני חוקים עיקריים: האחד הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת שלרוב חל על אנשים זרים. השני הוא החוק למניעת אלימות שעוסק ביחסים משפחתיים, ולכן החוק הזה מותאם ליחסים משפחתיים. בנוסף, הסברנו בקצרה מה הדין לגבי צווי הרחקה בהליך פלילי. במאמר גם סקרנו מה הדין לגבי הפרת צו הרחקה. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, להיעזר בעורך דין לצורך ייצוג בהליך של צו הרחקה.