בעת מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו. הדין בישראל קובע כי הורשה תהיה או על פי דין, או לפי צוואה. כלומר, אם אדם עורך צוואה, הרי שהוראות הצוואה הן שתחייבנה. מנגד, אם אדם לא עורך צוואה, ההורשה תיעשה לפי ברירת המחדל הקבועה בחוק. דהיינו, היורשים במקרה כזה יהיו ילדיו של המנוח במחצית, ובן או בת זוגו במחצית השנייה.

מכאן גם עולה השאלה, כיצד בעצם מממשים ירושה, שכן עצם מותו של אדם, עדיין לא מאפשר לקבל את כספו המצוי בחשבון הבנק, או להעביר את דירת המגורים על שם היורשים. התשובה לכך היא פשוטה: יש לחתור לקבלת צו שנקרא "צו ירושה".

במאמר שלהלן נסביר את העקרונות בדיני הירושה, כיצד לממש צוואה ומידע חשוב נוסף. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם מידע איכותי, אך המאמר איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

עקרונות בדיני ירושות בישראל:

בישראל, דיני הירושות והצוואות מעוגנים בחוק שנקרא "חוק הירושה, התשכ"ה – 1965". חוק הירושה קובע קודם כל את העקרונות הבסיסיים בדיני הירושה. כמו כן, הוא קובע את סמכויות השיפוט, שמוקנות לבית המשפט לענייני משפחה ולרשם הירושה. כמו כן, חוק הירושה קובע כללים לגבי צו ירושה וצו קיום צוואה, וכמובן תנאים להורשה ועריכת צוואה.

העיקרון הבסיסי בחוק הירושה, הוא כי בעת מותו של אדם, עיזבונו (כלומר כל רכושו של המנוח) עובר ליורשיו. עיקרון נוסף ונלווה הוא, כי הורשה תיעשה או לפי ירושה על פי דין, או לפי צוואה (על ההבדל – בחלק הבא). חוק הירושה גם קובע כלל בסיסי לפיו כולם כשירים לרשת ולהוריש, אלא אם כשרותם נשללה על ידי צו שיפוטי או עקב מעשים אסורים שמפורטים בחוק הירושה. לדוגמא: אדם שהתנקש באחר, כדי ליהנות מפרי הירושה שלו, לא יהיה כשיר לרשת אותו. חוק הירושה גם קובע עיקרון שנקרא עיקרון הסתלקות, כלומר – כל אדם שזכאי לרשת, רשאי להסתלק מן העיזבון בהודעה בכתב.

צוואה מול ירושה לפי דין:

כאמור, אם אדם הותיר צוואה, הרי שהוראת הצוואה היא זו אשר תחייב. מנגד, בהיעדר צוואה, חלה ברירת מחדל שמפורטת בסעיף 10 לחוק הירושה, שקובעת כי אדם שנפטר, יוריש את עיזבונו לילדיו במחצית, ולבן או בת זוגו במחצית. מנגד, צוואה גוברת על ברירת המחדל האמורה, שכן אם אדם עורך צוואה, הוא יכול לקבוע את זהות יורשיו ללא מגבלה.

צוואה יכולה להיערך בכתב, או בפני עדים – כלומר, בכתב אך בנוסף בפני שני עדים שמוסיפים את חתימתם. צוואה יכולה להיערך בפני רשות ציבורית (כלומר – המוריש מקריא את צוואתו לפרוטוקול של גורם שיפוטי). צוואה יכולה להיערך גם בעל פה, במקרים חריגים, כשאדם גוסס, וגם אז היא צריכה להימסר בפני שני אנשים, ושניהם צריכים לערוך זיכרון דברים ולהפקידו אצל רשם הירושה. אם המוריש בעל פה לא נפטר בתוך חודש, אזי הצוואה בטלה.

בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה:

כדי לממש ירושה, יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו ירושה, ומנגד אם מדובר בצוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה. הבקשות מוגשות בכתב, ולאחר הגשתן יש תקופת ביניים שבמסגרתה מפרסמים את דבר הבקשה, כדי לאפשר לצדדים שלישיים להתנגד. במידה ולא מוגשת התנגדות, הרי שניתן צו, ומאותו הרגע אפשר לממש את העיזבון.

התנגדויות:

לאחר שיורשים מגישים בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה לפי העניין, אזי יש להמתין תקופת ביניים, ולפרסם בעיתון יומי את דבר בקשת הצו. רק בחלוף תקופה, יעניק רשם הירושה את הצו הנדרש. מנגד, במידה ובתקופת הביניים האמורה, הוגשה על ידי צד שלישי התנגדות לצו ירושה או לצו קיום צוואה, הרי שאז הדיון בהתנגדות יועבר לבית המשפט לענייני משפחה. לא פעם, יש מתנגדים לצו ירושה או צו קיום צוואה, כי סבורים שצוואה נערכה שלא כדין, או שיש ויכוח בין יורשים על ירושה, והדוגמאות עוד רבות. במידה וההתנגדות שהוגשה נדחתה, הרי שאז יורה רשם הירושה על מתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בדיני הירושות והצוואות. הצגנו את העקרונות החשובים בדיני הירושה בישראל. כמו כן, הסברנו שכדי להוריש עיזבון, אפשר לערוך צוואה וכך לשלוט בזהות האנשים שיקבלו את העיזבון בירושה. אפשר להימנע מעריכת צוואה, כך שעיזבון המנוח יועבר לפי ברירת המחדל המפורטת בחוק הירושה. בנוסף, הסברנו כיצד אפשר לממש ירושה או צוואה, וזאת באמצעות צו ירושה או צו קיום צוואה. כמו כן, הסברנו מה הדין לגבי התנגדויות לצווים האמורים. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, והיא להתייעץ עם עורך דין משפחה בעת הצורך.