מהו בית המשפט לענייני משפחה?

השפיטה בתחום דיני המשפחה שמורה לשתי ערכאות משפטיות: הערכאה האחת היא בית הדין הרבני (וכן בתי דין של דתות אחרות) והשנייה היא בית המשפט לענייני משפחה. למעשה, בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה העיקרית, המוסמכת לעסוק בשפיטה בכל תחום דיני המשפחה, למעט בענייני נישואין וגירושין. על סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, נפרט בהרחבה במאמר שלהלן, לנוחיות הגולשים\ות, כדלקמן:

מתי הוקם בית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה הוקם בשנת 1995, במסגרת חקיקת חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה"). הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה, הייתה למעשה יישום של המלצות וועדת שיינבויים, שהוקמה על מנת לבחון דרכים לייעל את השפיטה בתחום המשפחה. בין המלצותיה היו להקים ערכאה משפטית ייחודית, ששופטיה יהיו בקיאים בתחום דיני המשפחה, על כל רבדיו. כמו כן, הוועדה המליצה, כי הערכאה המשפטית שתוקם, תקיים את דיוניה בדלתיים סגורות. נוסיף, שבית המשפט לענייני משפחה מקיים סדרי דין ייחודיים, התואמים את אופי הדיונים המתקיימים בפניו.

בית המשפט לענייני משפחה מקביל בדרגתו לבית משפט השלום ושופטיו הם שופטים של בית משפט השלום לכל דבר ועניין. הם מתמנים ע"י הוועדה לבחירת שופטים, שבראשותה עומדת שרת המשפטים.

מהן סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה הוא ערכאה משפטית, אשר אמונה על השפיטה בתחום דיני המשפחה. מכאן גם סמכותה. חוק בתי המשפט לענייני משפחה קובע, כי לבית משפט זה תהיינה סמכויות לשפוט בעניינים אזרחיים ובסכסוכים בין בני משפחה. אך לפני שנסקור את התחומים שבהם עוסק בית המשפט לענייני משפחה, נגדיר מהי ההגדרה ל"בן משפחה", בהתאם לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.

"בן משפחה", בהתאם לחוק זה: בעל ואישה, ידועים בציבור, הורים וילדים, אחים, הורים וילדים מאמצים ומאומצים, סבים וסבתות ועוד. נדגיש, כי כאשר מדובר בסכסוך בין בני זוג לשעבר, לרבות בני זוג נשואים, על הסכסוך להיות קשור לנושא אשר נובע מהקשר הזוגי ביניהם. כלומר: והיה ובין בני זוג ידועים בציבור לשעבר יש סכסוך על רכוש שהיה משותף להם, אזי הם יישפטו בפני בית המשפט לענייני משפחה. אך במידה ומדובר בסכסוך עסקי שנוצר לאחר הנישואין, אזי הסכסוך יוכל להישפט רק בבית המשפט האזרחי הרגיל.

עתה נסקור את תחומי העיסוק של בית המשפט לענייני משפחה. כאמור, מדובר בבית משפט אשר סמכויות השפיטה שלו נוגעות לתחום דיני המשפחה. מכאן שסמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה הן: לדון בענייני אימוץ ילדים, פונדקאות, סכסוכי משמורת ילדים, ענייני צוואות וירושות, ענייני התרת נישואין, עניינים הנוגעים לשינוי שם, נישואין מוקדמים, ענייני קביעת גיל, סכסוכים עסקיים בין בני משפחה, ענייני מזונות ילדים ועוד.

מהו אופי הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה?

כפי שציינו, עניינים הנידונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, נידונים בדלתיים סגורות, שכן בית משפט זה עוסק בתחומים הנוגעים לצנעת הפרט ודיני האישות. עם זאת, פסקי הדין של בית המשפט מתפרסמים, אך ללא אזכור שמם של בעלי הדין. החריג לכלל הקובע כי עניינים בבית המשפט לענייני משפחה יידונו בדלתיים סגורות, הוא: כאשר מדובר בסכסוך ירושה שלא עוסק בסכסוך משפחתי.

עוד נציין, כי בניגוד לסדרי הדין בבתי המשפט האזרחיים הרגילים, חוק בית המשפט לענייני משפחה, קובע בסעיף 8, כי בית משפט זה אינו כפוף לסדרי הדין וכן הוא רשאי לסטות מדיני הראיות, מטעמים של צדק. יש בכך שוני, לעומת שאר הערכאות המשפטיות בישראל. מדובר בתכלית ראויה, התואמת את אופי בעלי הדין והסכסוכים הנידונים בבית משפט זה, אשר לעיתים מצריכה סטייה מסדרי הדין הפורמאליים והנוקשים ומדיני הראיות.

כיצד מערערים על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה?

כמו בכל ערכאה משפטית, קיימת זכות ערעור גם על פסקי דין והחלטות של בית המשפט לענייני משפחה. על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, קיימת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. גם על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין המצוי בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, ניתן לערער לבית המשפט העליון.

לסיכום:

בית המשפט לענייני משפחה, מהווה ערכאה ייחודית העוסקת בשפיטה בתחום ייחודי, שהוא תחום דיני המשפחה. לבית המשפט זה יש סמכות לעסוק בכל תחום משפחתי. נציין, כי ייצוג בהליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, מצריך ידע וניסיון רב. לכן, במקרים אלו מומלץ לפנות לעורך דין משפחה.