פטור מהצבא

במדינתנו, שירות בצבא הוא "מצווה", אך לצד זאת, הוא גם חובה חוקית – מכוח חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו–1986 (להלן: "חוק שירות ביטחון"). חוק שירות ביטחון, קובע כי כל אזרח ישראלי, כברירת מחדל, יהיה חייב בשירות צבאי חובה בצבא הגנה לישראל (צה"ל). עם זאת, לצד ברירת המחדל המחייבת בגיוס, ישנם חריגים. חלקם חריגים פרטניים וחלקם חריגים כלליים, המקנים לאנשים מסוימים או מגזרים מסוימים, פטור משירות צבאי.

בשים לב לאמור, במאמר שלהלן נסביר מהו פטור מהצבא, מה הוא כולל, על מי הוא חל ובאילו מקרים אפשר לפטור מיועדים לשירות ביטחון (כלומר – "מלשבי"ם") משירות צבאי. כל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:

נעיר – כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

פטור כללי משירות צבאי:

כאמור, ישנם שני סוגים של פטורים מהצבא: פטורים כללים ופטורים ספציפיים. באשר לפטורים כלליים, חוק שירות ביטחון, מקנה לשר הביטחון סמכות לפטור אנשים מסוימים משירות צבאי, אך במקביל, הוא מגדיר כי ישנן אוכלוסיות שפטורות משירות צבאי.

כך לדוגמא, כיום בני הדת המוסלמית פטורים משירות צבאי, אך כמובן, כל אזרח ישראלי, מכל דת, גזע ומין, רשאי להתנדב לשירות צבאי. כך גם נשים בנות העדה הדרוזית, אשר פטורות באופן אוטומטי משירות צבאי. בעבר, ניתן פטור גורף ליהודים חרדים – תלמידי ישיבות. אך לימים, הפטור הגורף בוטל על ידי בית המשפט העליון. כיום, קיימת מחלוקת קשה בנושא זה, בהתחשב בעובדה שחוק שירות ביטחון תוקן כבר מספר פעמים, בנקודה זו (לא נרחיב על כך, בשל מורכבות הנושא).

פטורים ספציפיים משירות צבאי:

חוק שירות ביטחון, מקנה מספר אפשרויות, לקבלת פטור ספציפי משירות צבאי. כאמור, ברירת המחדל החוקית היא, שאזרח ישראלי, המגיע לגיל 18, יחויב בצו שירות חובה בצה"ל. עם זאת, החריגים לכך קבועים בחוק שירות ביטחון. הבה נמנה חלק מהפטורים הקבועים בחוק שירות ביטחון:

פטור בגין היריון או נישואין: חוק שירות ביטחון, בסעיף 39, מאפשר לאישה אשר הרתה, או אישה נשואה, או אישה שהיא כבר אם, לקבל פטור משירות צבאי. נראה כי התכלית של ההוראה הזו, היא להימנע מגיוס לצבא, של אנשים שמבחינה אופרטיבית, יתקשו לשרת בצבא. נוסיף כי הפטור הזה חל על נשים בלבד ולא על גברים. גבר נשוי לא יזכה לפטור, אלא בנסיבות ספציפיות וייחודיות.

פטור בשל בעיות בריאותיות: חוק שירות ביטחון מאפשר לאדם לקבל פטור משירות צבאי, בגין מצב בריאותי. סעיף 5 לחוק שירות ביטחון, קובע כי במסגרת בדיקת מועמדות של מיועד לשירות ביטחון, ייבדק גם מצבו הבריאותי.

במקרים מסוימים, וועדה רפואית תוכל לקבוע כי פלוני ייהנה מפטור, בשל מצב בריאות שיקשה עליו לשרת בצבא. במקרה של פטור מטעמים בריאותיים, ייקבע פרופיל רפואי של 21, למיועד לשירות ביטחון. אגב, פטור מטעמים בריאותיים יכול להינתן, כאשר ישנן כמה ליקויים בריאותיים, שכולם יחדיו – יובילו את המיועד לשירות ביטחון, לפרופיל 21, שמקנה פטור.

פטור בשל עזיבת הארץ: אדם שעזב את הארץ עוד לפני שהגיע לגיל 16, יהיה פטור משירות ביטחון. נדגיש כי ההגדרה למונח "מיועד לשירות ביטחון", היא אדם אשר הגיע לגיל 16 והוא אזרח מדינת ישראל.

פטור מטעמי דת: פטור זה שונה מהפטור שעליו כתבנו בחלק הקודם – בעניין תלמידי ישיבות. פטור מטעמי דת, הקבוע גם כן בסעיף 39 לחוק שירות ביטחון, מתייחס לפטור לנשים, מטעמים דתיים. אישה אשר מצהירה כי מטעמי דת, לא תוכל לשרת בצבא, תזכה לפטור. אך חשוב לציין כי הצבא עורך מעקבים אחר מי שמצהירה כן, כדי לאמת שאכן כך הדברים ואין בהצהרה זו ניסיון להתחמק משירות צבאי שלא כדין.

פטור בשל טעמי מצפון: פטור מטעמי מצפון ניתן על ידי וועדה מיוחדת וייעודית, אשר מכריעה בכל מקרה ומקרה על סמך הנסיבות הספציפיות, האם פלוני הוא אכן סרבן מטעמי מצפון. ישנם מיועדים לשירות ביטחון שמטעמים מצפוניים מסרבים לשאת נשק וכן ישנם סרבני מצפון שמטעמים מדיניים, בהתחשב במצב הפוליטי שחל בישראל, מסרבים לשרת בצבא. רק וועדת המצפון יכולה לפטור אדם משירות, מטעמי מצפון.

נעיר כי השתמטות מהצבא, ללא פטור חוקי, היא עבירה צבאית, שהעונש בגינה יכול להגיע לעונש מאסר בכלא צבאי, מאחורי סורג ובריח.

לסיכום:

פטור מהצבא עשוי להיות מוצדק מאוד וחוק שירות ביטחון קובע הסדרים בנושא. עם זאת, השתמטות מהצבא שלא כדין או תוך מרמה, היא עבירה צבאית. כך או אחרת, רצוי תמיד להיעזר בעורך דין צבאי, לייעוץ פרטני בנושאים אלו.

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן