הסכם חלוקת עיזבון

להבדיל מרוב ענפי המשפט, קיים ענף משפטי אחד שלעולם לא יפסח על אף אחד והוא ענף הירושות והצוואות. תחום זה נועד להסדיר את כל ענייני הירושות והצוואות, החל מהשאלה כיצד עורכים צוואה ועד השאלה מה הדין בהיעדרה של צוואה. כמו כן, במסגרת חלוקת עיזבון (דהיינו – מסת נכסים שמוריש אדם שנפטר), היורשים לעיתים עורכים הסכם חלוקת עיזבון. על כן, במאמר שלהלן, נדון בקצרה בדיני הירושות והצוואות. בין היתר – נסביר מהי צוואה, מהי ירושה על פי דין וכן נסביר מהו הסכם חלוקת עיזבון, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשות והגולשים, כדלקמן:

ירושות וצוואות – רקע כללי:

דיני הירושות והצוואות קבועים בחוק הנקרא חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע כיצד עורכים צוואה, מה הדין בהיעדרה של צוואה, מי רשאי לרשת מנוח ומי פסול מלרשת, מי פסול לערוך צוואה וכן מה הדין באשר למימושה של ירושה לפי דין או צוואה שנערכה כדין.

חוק הירושה קובע גם מהי צוואה הדדית, מה דינו של הסכם חלוקת עיזבון וכן מהן הסמכויות של מנהל עיזבון – במקרה שזה מתמנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. עוד קובע חוק הירושה מהן הסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושות וצוואות וכן מהי סמכותו של רשם הירושה.

כיצד יחולק עיזבון בעת מותו של אדם?

כפי שתיארנו בחלק הקודם, עיזבון הוא כינוי למסת הרכוש שאותה מותיר אדם שנפטר. חוק הירושה קובע כי ירושה של עיזבון תיעשה בשתי דרכים: הדרך האחת, היא דרך ברירת המחדל, כלומר – באמצעות ירושה לפי דין. הדרך השנייה, היא באמצעות עריכת צוואה.

ירושה לפי דין:

בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה, אדם שלא הותיר אחריו צוואה בחייו, עיזבונו יועבר לילדיו (שיהיו זכאים למחצית מן העיזבון) וכן למי שהיה או הייתה בן או בת זוגו בחייו (שתהיה או יהיה זכאי למחצית השנייה של העיזבון). אדם שנפטר, אך אין לו קרובי משפחה כאמור, עיזבונו יועבר למדינת ישראל. למעשה, סעיף 10 לחוק הירושה מסדיר ברירת מחדל, אך על ברירת המחדל הזו, אפשר להתנות, באמצעות עריכת צוואה, כפי שנסביר להלן.

צוואה:

צוואה היא מסמך שנערך על ידי המצווה (המנוח), אשר במסגרתו הוא מפרט כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. חוק הירושה מתווה ארבע דרכים לעריכת צוואה: הדרך האחת היא באמצעות צוואה בכתב, שצריכה להיערך על ידי המצווה עצמו ולשאת גם תאריך וחתימה. הדרך השנייה, היא בפני עדים. זו צוואה זהה לצוואה בכתב, אך היא כוללת חתימה של שני עדים שראו את מעמד עריכת הצוואה. דרך שלישית היא צוואה בפני רשות. כלומר – כאשר המצווה מציג את צוואתו או מקריא אותה בפני בית משפט, רשם ירושה או בית דין דתי. הדרך הרביעית היא בעל פה, אך אפשרות זו שמורה רק למקרים שבהם אדם גוסס ואז עליו למסור את צוואתו לשני עדים שיתעדו זאת, יפנו בהקדם לרשם הירושה ויפקידו את זיכרון הדברים שערכו.

מימוש של ירושה או צוואה:

אם אדם ערך צוואה או הותיר אחריו ירושה ללא צוואה – אזי לאחר מותו, על היורשים לפנות לרשם הירושה בבקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. רשם הירושה יעניק צו לאחר שדבר הבקשה פורסם ולא הוגשו התנגדויות או במידה ואין נסיבות חריגות (כמו סתירות בצוואה או שצוואה נמסרה בעל פה). לאחר מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, אפשר לממש את הירושה. במידה והוגשה התנגדות לצו, אזי ייערך דיון בפני בית המשפט לענייני משפחה.

הסכם חלוקת עיזבון:

במידה ואדם נפטר והותיר אחריו עיזבון באמצעות ירושה או צוואה, אזי היורשים יכולים לערוך חלוקה אחרת, בינם לבין עצמם וזאת באמצעות הסכם חלוקת עיזבון. לא פעם, עורכים הסכם חלוקת עיזבון מטעמי מס, או מטעמים של סיוע לצד אחד לירושה.

חשוב להדגיש כי הסכם חלוקת עיזבון, בעצם מאפשר חלוקה שונה של העיזבון. לכן, הצדדים להסכם חלוקת עיזבון יהיו תמיד היורשים הכשרים. זאת ועוד, הסכם חלוקת עיזבון יכול להתייחס לחלק מן העיזבון ולא לכולו (כלומר – שני יורשים מבין ארבעה יכולים להגיע להסכמה שונה). ניתן לאשר הסכם חלוקת עיזבון בפני רשם הירושה או בית המשפט לענייני משפחה, למרות שאין חובה לעשות כן.

לסיכום

חלוקת עיזבון אינה עניין של מה בכך. עריכת ירושה וכל ענייני הירושות והצוואות, הם נושאים מורכבים, שמצריכים ידע וניסיון משפטי. לכן, רצוי להיעזר בנושאים אלו בעורך דין משפחה בעל ניסיון.

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן