צוואות וירושות

סביר להניח כי אין במדינת ישראל אזרח שלא נתקל בענייני ירושות וצוואות, בין אם בשל מותו של אדם קרוב או בן משפחה מדרגה ראשונה. ללמדנו, שענייני ירושות וצוואות הם מהתחומים היחידים שקשורים לכל אדם, שהרי כולנו בשלב מסוים ניפרד מהחיים.

מכאן תעלה השאלה, מי יזכה לרשת את קרוב משפחתנו וכיצד תתבצע הלכה למעשה חלוקת הירושה. דהיינו, האם בהתאם להוראות הדין או שאולי בהתאם להוראות הצוואה. לאור חשיבות הנושא חיברנו את המאמר שלהלן, שתכליתו להקיף את עיקר הנושאים החשובים בתחום הירושות והצוואות. בין היתר נעסוק בשאלות: מהי ירושה על פי דין, מהי צוואה על פי דין, האם ניתן לחייב יורש בחובות של אדם שנפטר וכן כיצד ניתן לממש צוואה או ירושה. עוד נעסוק בשאלה, האם וכיצד ניתן לעתור לביטול צוואה (או במילים אחרות – להתנגד לקיום צוואה או צו ירושה).

נבקש להעיר כי המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחיות בלבד אבל מתייחס לשני המינים. בנוסף, מאמר זה הינו כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

מהו החוק העיקרי בתחום הירושות והצוואות?

החוק העיקרי בתחום הירושות והצוואות במדינת ישראל הוא חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע מהי ירושה ללא צוואה ומהי ירושה על פי צוואה. כמו כן, מונה חוק הירושה את התנאים שיש לקיים לצורך עריכת צוואה כדין וכן מהן סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה ומהן סמכויותיו של רשם הירושה. עוד עוסק חוק הירושה באופן שבו ניתן לממש צוואה או ירושה על פי חוק וכן מהם התנאים שלאורם ניתן לבטל צוואה או ירושה ועוד מגוון רב של נושאים מהותיים.

מהו עיזבון?

סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי עם מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו. עיזבון הוא כינוי "למסת הרכוש" (או אם נרצה – מסת הנכסים) של אדם שנפטר. עם מותו של אדם, אותה מסת הרכוש עוברת למי שזכאי לרשת אותו, בין אם על פי הוראות חוק הירושה ובין אם על פי צוואה. בהתאמה, קובע סעיף 2 לחוק הירושה, כי היורשים הם או יורשים על פי הדין, או הזוכים בהתאם לצוואה.

עוד נקודה שיש להתייחס אליה, המוגדרת בסעיף 3 לחוק הירושה, היא מי כשיר לרשת? התשובה פשוטה: כל אדם זכאי לרשם אדם אחר, לרבות אדם אשר נולד 300 ימים לאחר מותו של המוריש (לדוגמא, אם למוריש עתיד היה להיוולד ילד, אשר נולד לאחר מותו, הרי שגם במקרה כזה הוא יהיה זכאי לרשת את אביו). גם תאגיד כשיר לרשת אדם וזאת בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק הירושה.

מי פסול לרשת אדם?

כפי שניתן להניח, ברירת המחדל היא שכל אדם רשאי לרשת אדם אחר, לרבות תאגיד. עם זאת, חוק הירושה קובע מספר תנאים שלאורם יהיה אדם פסול מלרשת אדם אחר. כך קובע סעיף 5 לחוק הירושה. למשל, אדם אשר הורשע במותו של מוריש, יהיה פסול מלרשת את אותו מוריש, לרבות במקרה שבו אותו מוריש ניסה לגרום למותו בעבר, אך ניסיונו זה לא צלח. אין ספק שזהו תנאי מוסרי, שכן אין מקום לאפשר לכל אדם ליהנות מפרי עוולתו.

גם אדם אשר הורשע בכך שניסה להעלים או להשמיד צוואה של אדם אחר, יהיה פסול מלרשת את אותו אדם. גם בסיטואציה כזו, נקודת המוצא של חוק הירושה היא, כי מדובר באדם שניסה לפגוע בכשרות הצוואה משום שזו לא מצאה חן בעיניו, ולכן אין – מבחינה מוסרית – לאפשר לו ליהנות מפרי עוולתו.

מהו הדין לגבי חובות מן העיזבון?

לפני שנסביר מהו הדין לגבי עיזבון בהתאם לצוואה או ירושה על פי דין, נבקש להתייחס לנקודה שלגביה אנו נשאלים לעיתים תכופות בתור עורכי דין משפחה, הנוגעת לסילוק חובות מן העיזבון. הכלל הוא כי יורשים של עיזבון יהיו חייבים בחובותיו של המנוח עד לגובה זכאותם מכוח הירושה או הצוואה. במילים אחרות, סעיף 126 לחוק הירושה קובע כי במידה ולא חולק עיזבונו של מנוח, יהיו היורשים חבים רק בנכסי העיזבון. כלומר, לא ניתן לחייב יורש באופן אישי בגין חובותיו של המנוח, אלא רק בנכסים שלהם יהיה זכאי מכוח ירושה על פי דין או צוואה (כך קובע כהוראה משלימה, סעיף 127 לחוק הירושה). נדגיש שזהו הדין במקרה שטרם חולק העיזבון.

במידה וחולק העיזבון והוכח כי אחד היורשים ידע על קיומו של חוב, אזי יהיה חייב אותו יורש גם כן, עד גובהו של החוב, מכוח העיזבון. מאידך, במידה ויורש העלים כספים מנכסי העיזבון ו\או מנע באמצעות התנהגותו תשלום חובות מכוח העיזבון, אזי הוא יהיה אחראי באופן אישי לסילוק כל החובות מכוח העיזבון, עד שוויו של כל העיזבון בעת חלוקתו. כמו כן, במידה והעלים יורש את עובדת קיומו של חוב, או הכשיל באמצעים אחרים את סילוקו של החוב, אזי הוא יהיה אחראי לסילוק החוב, עד גובה העיזבון כולו.

בשולי הדברים נעיר, כי יורשים של עיזבון חייבים בהתאם לשיעור החלוקה שלהם בעיזבון, בין אם מדובר בשיעור חלוקה של ירושה על פי דין כפי שנסביר בהמשך ובין אם בהתאם לחלוקה על פי ירושה. לסיכום נקודה זו נעיר, כי חבות בחובות מכוח העיזבון תיעשה בהתאם לשיעור הזכאות של היורש ורק במקרים מיוחדים עד גובה כל העיזבון, כפי שפירטנו לעיל.

מהי ירושה לפי דין?

כאמור, נקודת המוצא בהתאם לחוק הירושה היא, כי ניתן לרשת אדם או בהתאם להוראותיה של צוואה או בהתאם להוראות הדין. כך קובע חוק הירושה. אי לכך קובע חוק הירושה ברירת מחדל, שלפיה בהיעדר צוואה כתובה שהותיר מנוח בחייו, ירשו את עזבונו היורשים על פי דין. היורשים על פי דין מוגדרים בחוק הירושה בתור מי שהיה או הייתה בן או בת זוגו במהלך חייו וגם ילדיו של המנוח יהיו זכאים לרשת אותו. במילים אחרות, הירושה בין שני הצדדים תחולק באופן שווה. יוער כי סעיף 10 לחוק הירושה קובע מי היורשים על פי דין.

במידה ולמנוח לא היו ילדים או בן\בת זוג, עיזבונו יועבר להוריו. בהיעדר הורים או ילדים או בן או בת זוג, יועבר העיזבון לטובת מדינת ישראל וזאת במידה ומנוח לא הותיר צוואה כדין לפני מותו.

כיצד ניתן לממש ירושה על פי דין?

במידה ואדם נפטר והותיר את עיזבונו בהתאם להוראות הדין, עדיין קיים שלב נוסף אשר על היורשים לחצות, לפני שניתן יהיה לממש את הירושה. כלומר – לפעול למימוש נכסיו של המנוח. בשלב זה יורשיו של המנוח פונים לרשם הירושה בבקשה למתן צו ירושה. בקשה לצו ירושה יש להגיש בכתב לרשם הירושה, שהוא אגף בתוך משרד המשפטים. נעיר, כי רשם הירושה הוא אדם אשר כשיר להתמנות לכהן כשופט בבית משפט השלום.

לאחר הגשת הבקשה לרשם הירושה, יש להמתין תקופת ביניים ובמסגרתה לפרסם בעיתון יומי את עצם הגשת הבקשה למתן צו ירושה. תכלית הפרסום – לאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם, במידה וישנה, להוצאת צו הירושה. לדוגמא, אם מתגלה כי למנוח יש ילד נוסף שכלל לא ידע על מותו של אביו, הרי שזה יהיה רשאי להתנגד לירושה במתכונת המבוקשת, משום שלכאורה גם הוא עשוי יהיה להיות זכאי למנה מן הירושה, מתוקף קרבתו המשפחתית (הדוגמא הזו מבוססת על מקרים אמתיים).

במידה ולא הוגשה התנגדות למתן צו הירושה, אזי יורה רשם הירושה על מתן צו ירושה. המשמעות היא, שמאותו הרגע ניתן יהיה לממש את הירושה על פי חוק. מאידך, במידה והוגשה התנגדות לקיום הצוואה, אזי על רשם הירושה יהיה להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לתת הוראות לגבי חלוקת הירושה ועוד. במידה וההתנגדות נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אזי העניין יוחזר לרשם הירושה אשר יורה על מתן צו ירושה כדין.

מהי צוואה?

ישנן שתי דרכים לערוך חלוקת עיזבון: האפשרות האחת היא חלוקה על פי ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה. הדרך השנייה היא באמצעות עריכת צוואה על ידי המצווה ועל כך נסביר להלן.

צוואה היא בעצם מסמך משפטי, המהווה סוג של חוזה במעמד צד אחד, אשר במסגרתו מצווה אדם במהלך חייו, מה ייעשה ברכושו ובגופו לאחר מותו. צוואה, מלשון המילה "ציווי", תכליתה לחייב את הנהנים ממנה לקיים את בקשתו האחרונה של המצווה, שניתנה עוד בחייו. צוואה יכולה להיערך בכתב, או בפני עדים, או בפני רשות ציבורית וכן גם בעל פה, בהתאם לסעיף 18 לחוק הירושה, כפי שגם נרחיב בהמשך.

צוואה היא מסמך אינטימי ואישי ולכן קיימות מספר הוראות חשובות הנוגעות לעצם עריכת הצוואה ולתנאים המקדימים שחייבים להתקיים על מנת שנוכל להכיר בקיומה של צוואה. למשל, בהתאם לסעיף 26 לחוק הירושה, צוואה לא יכולה להיערך על ידי קטין או פסול דין, במידה ואלו לא היו מודעים להשלכותיה של הצוואה בעת עריכתה. כלומר, הצוואה לא בהכרח תהיה בטלה, אלא שהיא תהיה בטלה במידה והוכח שפסול הדין או הקטין לא הבינו את המשמעות של עריכת הצוואה, בעת שערכו אותה.

התכלית העיקרית העומדת מאחורי עריכתה של צוואה היא, שמדובר במסמך שאמור לשקף באופן בלעדי את האוטונומיה של המצווה לקראת מותו. לכן קובע סעיף 27 לחוק הירושה, כי התחייבות של מצווה לערוך צוואה או התחייבות לערוך שינוי בצוואה, הן התחייבויות שאין להן שום תוקף. נמחיש: אדם אשר מתחייב כלפי אדם אחר לערוך שינוי בצוואה, בין אם בכתב ובין אם בעל פה, אך לא טורח לערוך את השינוי בצוואה, הרי שלהבטחה הזו לא יהיה כל תוקף ולא תהיה לצד השלישי עילה לעתור לביטול הצוואה בגין אותה התחייבות.

כהשלמה להוראת סעיף 27 לחוק הירושה, קובע סעיף 27(ב), כי כאשר מופיעה בצוואה הוראה בכתב שאוסרת על עריכת שינוי בצוואה, אזי ההוראה מבוטלת, אוטומטית. הסיבה להוראה זו היא החשש שהוספה של תנאי מעין זה נובע מרצון לכפות על המצווה לא לשנות צוואה, משום שהיא נערכה לטובת צד מסוים. לכן, זהו תנאי שדינו בטלות.

עוד הוראה חשובה הנוגעת לאופן עריכת הצוואה, באה לידי ביטוי בסעיף 28 לחוק הירושה, הקובע כי צוואה יכולה להיערך רק על ידי המצווה ולא על ידי אדם אחר. כלומר, צוואה שנערכת על ידי קרוב של המצווה, אפילו אם היא נערכת ברשותו, היא צוואה שאין לה כל תוקף. מכאן, שצוואה שלא נערכת ישירות על ידי המצווה – היא צוואה בטלה.

איך ניתן לערוך צוואה?

לאחר שהסברנו את התנאים הבסיסיים הנדרשים לשם עריכת צוואה, נסביר באילו דרכים ניתן לערוך צוואה, כדלקמן:

צוואה הנערכת בכתב: הצוואה המוכרת ביותר, משום שהיא הפשוטה והנוחה ביותר לכל אדם. צוואה בכתב, כשמה כן היא, צוואה שנערכת בכתב על ידי המצווה. עליה לכלול את חתימת המצווה וכן לכלול את תאריך עריכתה. בכל עת רשאי המצווה לשנות את הצוואה ובלבד שהשינוי ייערך בכתב. הסעיף המסדיר את האפשרות לערוך צוואה בכתב, הוא סעיף 19 לחוק הירושה.

צוואה הנערכת בפני עדים: צוואה בפני עדים גם היא צוואה שכיחה ופשוטה מאוד לעריכה. הסעיף המסדיר את האפשרות לערוך צוואה זו, הוא סעיף 20 לחוק הירושה. צוואה בפני עדים דומה בעיקרה לצוואה בכתב. גם צוואה זו נערכת בכתב על ידי המצווה, עליה לכלול את חתימת המצווה וכן את תאריך עריכת הצוואה. משום שזו צוואה בפני עדים, הרי שעליה להיערך בפני שני עדים ועל שני העדים לחתום על הצוואה. באמצעות חתימת העדים, הם מעידים כי מדובר בצוואה שנערכה כדין.

צוואה בפני רשות: צוואה הנערכת בפני רשות, מוסדרת בסעיף 22 לחוק הירושה. צוואה זו מוקראת או נמסרת בכתב, או לידי רשם הירושה או לידי בית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי. כלומר, אדם המבקש לערוך צוואה, יכול להקריא את צוואתו לפרוטוקול בפני אחד מהגורמים השיפוטיים, שעליהם לחתום על הפרוטוקול. החתימה והפרוטוקול הם ראייה לכך שהצוואה נערכה כדין. גם הפקדה של צוואה בפני אחד מאותם גורמים, מהווה ראייה לכך שהצוואה נערכה לכאורה כדין.

צוואה הנערכת בעל פה: צוואה הנערכת בעל פה מכונה גם בתור "צוואת שכיב מרע". זו צוואה שיכולה להיערך על ידי אדם שעתיד לסיים את חייו בזמן הקרוב. מדובר בצוואת ברירת מחדל, שניתן לערוך רק בנסיבות מיוחדות ובהתקיים מספר תנאים, כדלקמן:

תנאי ראשון – צוואה בעל פה תיערך על ידי אדם גוסס, או אדם שמאמין שהוא גוסס ועתיד לסיים את חייו. תנאי שני – על המצווה למסור את צוואתו בעל פה בפני שני עדים.

תנאי שלישי – בעת מסירת הצוואה, על שני העדים לערוך זיכרון דברים המשקף את דבריו של המצווה. כמו כן, עם סיום הקראת הצוואה, על שני העדים להגיע בהקדם האפשרי לרשם הירושה ולמסור לו את זיכרון הדברים שהם ערכו.

תנאי רביעי – במידה וכל התנאים התמלאו, הרי שהצוואה שנערכה בעל פה, נערכה לכאורה כדין, אך לא די בכך. במידה והמצווה לא נפטר בתוך כחודש מיום מסירת הצוואה בעל פה, אזי הצוואה שנמסרה תבוטל מאליה. אם המצווה אכן נפטר בתוך חודש מיום מסירת הצוואה, אז הצוואה תוכר בתור צוואה שנערכה כדין לכאורה, במידה ולא תוגש התנגדות לקיומה.

כיצד ניתן לממש צוואה?

במידה ואדם שהותיר אחריו צוואה – נפטר, הרי שאין די בעצם קיומה של הצוואה, אפילו אם היא נערכה כדין, כדי לממש אותה. לצורך מימוש צוואה, יש לפעול לקבלת צו קיום צוואה. הפרוצדורה לקבלת צו קיום צוואה, דומה יחסית להוצאת צו ירושה. כלומר, על הזוכים בהתאם לצוואה, לפנות לרשם הירושה ולהגיש בקשה בכתב להוצאת צו ירושה. לאחר מכן יש להמתין תקופת ביניים אשר במסגרתה יתפרסם דבר הבקשה בפומבי, לצורך מתן אפשרות לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם למתן הצו.

במידה ולא הוגשה התנגדות, יורה רשם הירושה על מתן צו קיום צוואה, על כל המשתמע מכך. כלומר, מאותו הרגע יוכלו הנהנים מהצוואה לממש את הצוואה כדין. מאידך, במידה והוגשה התנגדות לקיום הצוואה, אזי הדיון בהתנגדות יועבר לבית המשפט לענייני משפחה, אשר בסמכותו לבטל את הצוואה, לבטל את הצוואה רק בחלקה וכמובן להורות על דחיית ההתנגדות. במידה וההתנגדות נדחתה, אזי יוחזר העניין לידי רשם הירושה, אשר יורה על מתן צו ירושה כדין.

אילו עילות להתנגדות לקיום צוואה, קיימות?

מי שמבקש להתנגד לקיומה של צוואה יכול להתבסס על מגוון טענות, כאשר המוכרות שבהן:

אונס או כפייה – אין ספק שאדם אשר עורך צוואה תחת כפייה או איום, לא עורך צוואה שנערכת מרצונו החופשי. המשמעות היא פגיעה באחד העקרונות של דיני הצוואות והוא האוטונומיה האישית של המצווה. לכן, במידה ומוכח כי צוואה נערכה תחת כפייה, הרי שדינה בטלות, כך קובע בסעיף 30 לחוק הירושה.

צוואה לא חוקית – סעיף 34 לחוק הירושה קובע כי צוואה שסותרת את תקנת הציבור, היא צוואה לא חוקית ולא מוסרית ולכן היא בטלה מעיקרה. לדוגמא, צוואה שמחייבת ביצוע מעשה פלילי לצורך מימושה, היא צוואה שאין לקבלה ולממשה ולכן היא תבוטל.

צוואה עמומה – צוואה שכתובה בצורה עמומה, אשר לא ניתן ללמוד ממנה מהו רצונו האמתי של המצווה, גם היא צוואה שניתן לבטל. זאת בכפוף לכך שאכן לא ניתן לתת הוראות אשר יבטלו חלק מן הצוואה, לצורך מימוש הוראות אחרות, שכן נהירות. כמובן שרשימה זו שהצגנו, של עילות להתנגדות למתן צו קיום צוואה, אינה רשימה סגורה.

לסיכום:

במאמר זה ביקשנו להציג סקירה מקיפה ככל הניתן על דיני הירושה והצוואה במדינת ישראל. הסברנו מה ההבדל בין צוואה על פי דין, לבין צוואה על פי ירושה. כמו כן הסברנו את הבסיס המשפטי והתכלית המוסרית העומדות מאחורי האפשרות לערוך צוואה. הסברנו גם מהו הדין לגבי חובות מן העיזבון ומה יהיה שיעור החבות של נהנים מעיזבון, לחובותיו של המנוח. לאחר מכן סקרנו בהרחבה כיצד ניתן לממש ירושה על פי דין וכיצד ניתן לממש ירושה לפי צוואה. עוד סקרנו בהרחבה כיצד ניתן לערוך צוואה ובגין אילו עילות ניתן לעתור לביטול צוואה. בשולי הדברים נעיר, כי בכל הנוגע לענייני ירושות וצוואות, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון בתחום.

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין