עורך דין גירושין – לשון הרע בין בני זוג

בשנים האחרונות, אנו עדים ליותר ויותר לתביעות לשון הרע בין בני זוג, אשר מוגשות, ברוב המקרים, במסגרת הליכי גירושין. למעשה, מדובר בתחום התמחות חדש לעו"ד גירושין. באשר לתביעות עצמן, לא פעם מדובר בתביעות שמוגשות כדי להפעיל לחץ על אחד הצדדים וגם כדי "לעשות דווקא" איש לרעהו, במסגרת הליך הגירושין.

עם זאת, ישנן תביעות לשון הרע בין בני זוג שהן מוצדקות. לאור ייחודיותו של הנושא, חיברנו את המאמר הבא, שתכליתו לעשות סדר בשאלות: מהו "לשון הרע"? מה חשוב לדעת על תביעות לשון הרע ובפרט על תביעות לשון הרע בין בני זוג?

מהי לשון הרע?

החוק הקובע מהו לשון הרע, הוא חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). סעיף 1 לחוק קובע, כי לשון הרע הוא "דבר" שפרסומו עשוי להשפיל אדם בעיני אנשים אחרים, לגרום לאנשים אחרים לזלזל/לתעב אותו (לדוגמא: אמירה שמבזה אדם בשל נכות פיזית שלו).

בנוסף, לשון הרע הוא "דבר" שפרסומו עשוי לבזות אדם, בשל מעשה או התנהגות או תכונה המיוחסת לו (לדוגמא: פרסום של כתבה, שהתוכן שלה עשוי להשפיל אדם/לבזותו בשל אופיו).

בנוסף, לשון הרע עשוי להיות אמירה או דבר מה, שפרסומו עשוי לפגוע בעבודתו של אדם, במשרתו או בכל סוג של משלח יד (לדוגמא: פרסום של עובדות לא נכונות שמוביל לפגיעה בפרנסתו של אדם). כמו כן, לשון הרע עשוי להיות אמירה או פרסום של דבר מה, שיש בו כדי לפגוע באדם אחר בשל נטייה מינית, גזע, דת, לאום, גיל ועוד (לדוגמא: פרסום של אמירה גזענית).

חשוב לציין כי לשון הרע כלפי אדם אחר, אינו לשון הרע אם הוא נאמר כלפי אדם פרטי בשיחה אישית עמו. כלומר: אם פלוני משוחח עם אלמוני בלבד, הרי שלא יהיה בכך לשון הרע, משום שהאמירה לא פורסמה בפומבי. על כך נרחיב בחלק הבא, שדן ב"פרסום לשון הרע".

מה מוגדר "כפרסום לשון הרע"?

פרסום של לשון הרע, הוא פרסום שכולל לא רק את האדם שלגביו נאמר "לשון הרע", אלא כלפי אדם נוסף אחד לפחות. סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע קובע, כי פרסום עשוי להתבצע בעל פה (למשל, רכילות בין מספר אנשים כלפי אדם נוסף, עשויה להוות "פרסום" לצורך תחולת חוק איסור לשון הרע). בנוסף, פרסום לפי חוק איסור לשון הרע עשוי להתבצע בדפוס, בכתב ואפילו בציור ובפיסול (לדוגמא: פיסול של אדם מסוים, עשוי להוות "פרסום לשון הרע", במידה והפסל יבחר לבזות, להשפיל או לשים את מושא הפסל ללעג ולבוז, בהתאם להגדרת "לשון הרע" בחוק).

בנוסף, חשוב לציין כי חוק איסור לשון הרע קובע, כי לשון הרע אינו חייב להיות "שלם". למשל, העובדה שיש בכתבה מסוימת אמירות נכונות, אין בה בכדי לגרוע מכך, שדי במשפט אחד שאינו נכון, כדי להקים עילת תביעה. כמו כן, לשון הרע עשוי להיות משתמע. נחזור לדוגמא שעסקה ב"פסל". כאמור, פסל או ציור עשויים להוות לשון הרע. אין הכרח שלשון הרע יהיה מפורש – אלא גם משתמע או נלמד מהנסיבות.

האם יש דבר כמו "לשון הרע כלפי חברה או ציבור"?

חוק איסור לשון הרע חד וברור בסוגיה זו. הכלל הוא, כי לשון הרע יכול להתבצע או להיאמר נגד "ציבור". עם זאת, החוק גם קובע באותה הנשימה, כי במקרים שבהם בוצע לשון הרע כלפי ציבור, לא יהיה בכך כדי להוות "עילת תביעה". כלומר, במקרים כאלו, ה"ציבור" אינו יכול להגיש תביעה בגין אמירת לשון הרע. יחד עם זאת, גם על חברות מסחריות חל חוק איסור לשון הרע, שכן ההגדרה למונח "אדם", בחוק איסור לשון הרע, כוללת גם המונח "תאגיד". כך שאדם שמפרסם "דברי בלע" על חברה מסחרית, עשוי להיתבע בנזיקין, בגין אמירתו.

אגב, גם בתחום תביעות לשון הרע המוגשות בין בני זוג, מידי פעם מוגשות תביעות בגין אמירות לשון הרע, שפורסמו ע"י חברה המצויה בבעלות אחד מבני הזוג, במטרה להכפיש את בן הזוג ובכך לפגוע, כלכלית.

מהן האפשרויות המשפטיות, כלפי מי שהוציא "לשון הרע"?

רבים חושבים, כי "לשון הרע" אינו רק "עוולה אזרחית". טעות קשה לחשוב כך, משום שחוק איסור לשון הרע הוא גם חוק פלילי. כלומר: אפשר להגיש נגד אדם אחר כתב אישום פלילי בגין אמירת לשון הרע. עם זאת, כבר שנים שהמדיניות אינה דוגלת בהגשת כתבי אישום נגד אנשים בגין אמירות לשון הרע. זאת, הן בשל מחסור בכוח אדם והן בשל סיבות מוסריות, שכן לשון הרע הוא עניין שבין אדם וחברו. אין אינטרס ציבורי להגיש כתבי אישום בגין תביעות כאלו.

אף על פי כן, חוק איסור לשון הרע, הוא מהחוקים שבגינם אפשר להגיש "קובלנה פלילית". מדובר בהליך פלילי שאינו מתנהל ע"י המדינה, אלא ע"י אנשים פרטיים. חוק סדר פלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, קובע, כי ישנן עבירות פליליות, שבגינן כל אדם יכול להגיש כתב אישום פרטי. המשמעות היא, שכל אדם פרטי יכול לנהל משפט פלילי נגד אדם אחר ומדובר במשפט פלילי לכל דבר ועניין.

בין העבירות שבגינן אפשר להגיש קובלנה פלילית, ניתן למנות עבירות איכות סביבה, עבירות אלימות קלות, גרימת נזק לרכוש וכן פגיעה בפרטיות ולשון הרע. חשוב להבהיר, כי קובלנה פלילית מתנהלת בדומה להליך פלילי רגיל: כתב אישום מוגש, סדרי הדין הרלוונטיים הם סדרי הדין הפליליים וכן – במידה ובית המשפט מרשיע אדם בקובלנה פלילית, הוא עשוי לגזור עליו עונש מאסר, בהתאם לנסיבות.

עם זאת, ברוב המקרים, עו"ד לענייני גירושין אינם ממליצים לפנות לאפיק של קובלנה פלילית, במיוחד לא בהליכי גירושין. זאת, מכיוון שמדובר בהליך דרקוני, במיוחד כאשר ההליך הוא בין בני זוג, שהם גם הורים לילדים משותפים.

עוד הליך שאפשר לנקוט במקרים של "לשון הרע", הוא תביעה אזרחית. לכאורה, תביעה אזרחית מכוח חוק איסור לשון הרע, היא יחסית פשוטה, משום שאינה מחייבת הוכחת נזק. סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע קובע, כי במסגרת תביעה אזרחית לפי חוק זה, בית המשפט עשוי לפסוק לטובת הנפגע פיצויים עד 50,000₪, בגין לשון הרע, ללא צורך בהוכחת נזק.

למרות זאת, ישנם מקרים שבהם פרסום לשון הרע, עשוי לגרום נזק רב לאדם שנגדו הוצא לשון הרע. לכן, לכל אדם שנפגע מלשון הרע, עומדת הזכות להוכיח את נזקיו ובכך לזכות בפיצויים. כפי שציינו, כדי ליהנות מפיצויים גבוהים יותר, יש צורך להוכיח שאכן נגרם "נזק".

לסיכום – אדם שנפגע מלשון הרע (גם כאשר מדובר בלשון הרע בין בני הזוג), יכול להגיש קובלנה פלילית או תביעה אזרחית. במסגרת תביעה אזרחית, אין חובה להוכיח נזק, אך במקרה כזה, הפיצוי לא יעלה על 50,000 ₪. במידה והוכח נזק, בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים גבוהים יותר.

מהן טענות ההגנה הנפוצות, במסגרת תביעות לשון הרע?

העובדה שאדם מסוים פרסם לשון הרע (בין אם כלפי אדם אחר ובין אם מדובר בבני זוג), אינה מחייבת הטלת פיצוי או הטלת אחריות על האדם שפרסם לשון הרע. זאת, מכיוון שחוק איסור לשון הרע קובע מספר רב של "טענות הגנה משפטיות". במידה והאדם שנתבע בגין לשון הרע, מצליח להוכיחן, הוא יהיה פטור מאחריות. להלן, נציג את עיקר טענות ההגנה הקבועות בחוק איסור לשון הרע:

פרסומים מותרים:

חוק איסור לשון הרע מונה רשימת פרסומים, שאין בהם כדי להוות לשון הרע. מדובר בפרסומים ציבוריים, שבאופן טבעי לא יהיה ראוי להטיל בגינם אחריות. לדוגמא: פרסומים ממשלתיים, פרסומים ע"י מבקר המדינה מתוקף תפקידו, פרסום ע"י חבר כנסת מתוקף תפקידו, פסקי דין והחלטות של בית המשפט (לרבות בוררים), פרסומים של וועדות חקירה שמונו כחוק, דין וחשבון של וועדות בינלאומיות, העתקים של מסמכים חוקיים (כמו רשם המקרקעין, מרשם פלילי ועוד).

לדוגמא, אם בית המשפט מפרסם פסק דין כלפי אדם מסוים ופסק הדין כולל אמירות קשות, שיש בהן כדי להכפיש את אותו אדם, הרי שלא יהיה בכך כדי להטיל אחריות אישית על השופט או על מערכת המשפט, שכן חוק איסור לשון הרע מגן על פרסומים כאלו.

אמת בפרסום:

טענת "אמת בפרסום", היא טענת ההגנה הנפוצה ביותר במסגרת תביעות לשון הרע, לרבות תביעות שמוגשות בין בני זוג. ייתכן ואדם יפרסם אמירות קשות מאוד נגד אדם אחר וממבט ראשון אותן אמירות תהוונה לשון הרע. עם זאת, במידה ומדובר בפרסום אמירה "נכונה", הרי שלא מדובר בלשון הרע.

פרסום שנעשה בתום לב:

טענת הגנה נוספת שקבועה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, מתבטאת במקרים שבהם נעשה פרסום שעשוי להוות "לשון הרע" כהגדרתה בחוק, אך הפרסום עצמו נעשה בתום לב. אותו "תום לב" נבחן בהתאם לרשימה המפורטת בחוק איסור לשון הרע. בין המקרים שמוגדרים בתור "פרסום בתום לב", ניתן למנות פרסום שנעשה, כאשר המפרסם לא ידע שאדם מסוים עשוי להיפגע מהפרסום, כאשר בין המפרסם לאדם שנפגע יש מערכת יחסים שמחייבת גילוי נאות (לדוגמא: עיתונאי שמבצע תחקיר), כאשר הפרסום הוא הבעת דעה אישית של אדם מסוים, כאשר הפרסום הוא יצירה אומנותית (כגון: ספר, פסל, ציור וכו') ועוד.

חשוב לציין, כי הנטל להוכיח שהאמירות שנאמרו ומהוות לשון הרע, הן אכן אמת או שנאמרו בתום לב, מוטלת על מי שהוגשה נגדו תביעה (קרי: הנתבע) ולא על התובע.

האם פרסום ברשת החברתית יכול להיחשב בתור לשון הרע?

התשובה חיובית. כיום, המודעות לכך גוברת. בעבר הלא רחוק, אנשים רבים חשבו, כי פרסומים ברשת החברתית (כמו פייסבוק, טוויטר ועוד) אינם מהווים "לשון הרע". תפיסה זו שגויה מן היסוד. כיום, הרשת החברתית היא בבחינת "כיכר העיר" ומהווה מושא לתביעות רבות בתחום דיני לשון הרע. לדעת עו"ד לענייני גירושין, פרסומים ברשתות החברתיות, הן גם מושא עיקרי לתביעות בין בני זוג, במסגרת הליכי גירושין. כך שחשוב להבהיר, כי פרסום לשון הרע ברשת החברתית, נחשב כלשון הרע לכל דבר ועניין ומדובר בפרסום לכל דבר ועניין, בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

לדוגמא, פרשה שנדונה במסגרת תמ"ש (יר') 8719-06-13 {פלונית נ' אלמוני, (27.03.2016). אותה פרשה עסקה בפרסום לשון הרע בפייסבוק בין בני זוג. הבעל פרסם תמונה של "מיס פיגי" וייחס אותה לגרושתו. כמו כן, פורסמו ע"י הבעל מספר רב של אמירות קשות בדף הפייסבוק, כמו "את אישה רעה" ועוד. בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי וקבע כי יש לפצות את האישה בסכום של 10,000 ₪.

דוגמא נוספת (ראשל"צ) 17772-01-10 פלוני נ' אלמונית. במקרה זה, הוגשה תביעת לשון הרע ע"י הבעל נגד האישה וכן תביעה מקבילה, שעסקה בפגיעה בפרטיות. תביעת לשון הרע נסבה סביב פרסום בפייסבוק, שבו האישה כתבה כי הבעל צורך שירותי "נפקנות" (ועוד תכנים רבים, שהנייר אינו סובל). התביעה של הבעל התקבלה ובית המשפט הורה לפצותו בסכום של 35,000 ₪.

עם זאת, יפים דבריו של בית המשפט בנוגע לאמירות מבזות ברשת החברתית. בשל חשיבותם, נביא אותם במלואם (פסקה 36 לפסה"ד):

"בעת שאדם כותב את הודעתו בדף הפייסבוק, הרי הוא – לכאורה – עם עצמו בלבד, בין אם בביתו, בין אם על ספסל בגינה עם המחשב הנייד ובין אם באמצעות הטלפון הנייד החכם אשר בידו. אלא שתחושת ה'לבד' הינה רק לכאורית, בפועל אין הדבר כך. מרגע שנכתבת ההודעה ונשלחת, הרי היא יוצאת מרשות הפרט לרשות הרבים. הרשת החברתית איננה דומה למשלוח דבר דואר פרטי ויש לשמור שלא להפוך השימוש בה להפקר. הכותב הודעות ברשת החברתית פייסבוק או ברשת אחרת, חייב להיות מודע לכך שיש השלכות להודעה העשויה להקרא על-ידי מספר קוראים נוסף, ובפרט כאשר איננה ממוענת לאדם אחר בלבד, אלא לקהל צופים גדול יותר. מעשה זה מחריג את ההודעה מגדר הפרט והופכו לנחלת הכלל".

לסיכום, הרשתות החברתיות הן כר פורה מאוד לאמירות מבזות שעולות בגדר לשון הרע. הדברים רלוונטיים בעיקר כלפי בני זוג, שלא פעם מתבטאים בחריפות איש כלפי רעהו במקרים של פרידה או גירושין. כאמור, חשוב לזכור כי לשון הרע ברשת החברתית, נחשבת כלשון הרע לכל דבר ועניין.

מה מאפיין תביעות לשון הרע בין בני זוג?

תביעות לשון הרע אינן דומות אחת לשנייה. לרוב, הן מעניינות את הציבור מסיבה פשוטה והיא: שהן עוסקות ב"רכילות", שכולנו אוהבים לשמוע ולהתעדכן (לטוב ולרע). עם זאת, תביעות לשון הרע בין בני זוג, מתאפיינות בצורה קצת שונה, שכן בכל זאת מדובר בתביעות בין בני זוג לשעבר, שאולי היו נשואים ואף ילדו ילדים משותפים. להלן, מספר מאפיינים לתביעות לשון הרע בין בני זוג:

רצון לנקום: לא פעם, תביעות לשון הרע מוגשות כדי לנקום איש ברעהו, בין אם מדובר בבן זוג שרוצה לפגוע בבן הזוג השני, בין אם מיצר נקמנות. כעורך דין לגירושין, אוכל לומר מניסיון, כי חלק ניכר מתביעות הלשון הרע המוגשות בין בני זוג, הן תביעות שנולדו מיצר "נקמה" ולא בהכרח, משום שבאמת יש ממש בתביעות אלו (יובהר, כי מדובר בחלק גדול מהמקרים – אך לא בכולם).

אמוציות: התדיינויות בבתי משפט בתביעות לשון הרע בין בני זוג, מתאפיינות באמוציות, רגשות עזים, צעקות, התפרצויות ועוד. כל אלו נובעים בשל אופיין הייחודי של תביעות אלו.

תביעות בגין תלונות שווא: חלק גדול מתביעות הלשון הרע מתייחס לתלונות שווא, בין אם מדובר בתלונות בין בני זוג (שהוגשו ע"י אחד מבני הזוג) ובין אם מדובר בתלונות למשטרה (שהתבררו כתלונות שווא על אלימות) ובין אם מדובר בתלונות שווא לקציני רווחה (לדוגמא, בנוגע להתנהלות אחד מבני הזוג עם הילדים המשותפים). כך, לדוגמא, בפרשה שנידונה במסגרת תמ"ש (נצ') 21852-03-10 פלוני נגד אלמונית. שם נדחתה תביעה של אב נגד אם ילדיו, שהתלוננה על תקיפה מינית. התביעה נסגרה בשל חוסר הוכחה (במשטרה נסגרה תלונה נגד האב).

היכן אפשר להגיש תביעת לשון הרע כאשר מדובר בזוג המצוי בהליך גירושין?

תביעת לשון הרע בין בני זוג, מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, שכן הוא ערכאת השיפוט שאמונה על התדיינויות בתחום המשפחה. תביעת לשון הרע בין בני זוג היא למעשה "סכסוך משפחתי" וכאמור, הסמכות לדון בסכסוכים כגון אלו, שמורה לבית המשפט לענייני משפחה.

בן\בת זוגי לשעבר הכפיש\ה אותי – מה עושים?

במקרה כזה, רצוי מאוד לפנות לעורך דין גירושין מומלץ ולהיעזר בו לשם הגשת תביעה. בנוסף, חשוב מאוד לתעד את האמירה, שמהווה לדעתך "לשון הרע". אם מדובר בתכתובת ברשת החברתית, חשוב לצלם את המסך. אם מדובר באמירה שנאמרה בפרהסיה, רצוי לנסות להקליטה, או לכל הפחות לקבל עדויות מאנשים שהיו במקום ושמעו את הדברים שנאמרו.

חשוב לקחת בחשבון, כי תביעות לשון הרע אינן פשוטות. לא כל אמירה אוטומטית מקימה עילת תביעה, מכוח חוק איסור לשון הרע. כפי שהוסבר לעיל, החוק מונה מגוון רב של הגנות משפטיות, שביניהן ישנו "תום לב". עוד יש לציין, כי כאשר מדובר בתביעת לשון הרע בין בני זוג, בתי המשפט מקלים וסלחניים יותר (גם בגובה הפיצוי), כאשר האמירות נאמרות בלהט הרגע או כתוצאה מריב או התגרות קודמים.

זאת ועוד: במידה ואכן נאמר כלפיכם לשון הרע ע"י בן או בת זוג לשעבר, כדאי לשקול האם נכון ומוצדק להגיש תביעת לשון הרע או שעדיף "להתאפק". מדובר בתביעות יקרות, שלא תמיד משתלמות כלכלית, שכן הפיצויים שנפסקים אינם אסטרונומיים (במיוחד כאשר מדובר בתביעות בין בני זוג).

לסיכום:

לשון הרע בין בני זוג, זו תופעה נפוצה, שיותר ויותר תופסת תאוצה ולא מסיבות חיוביות. לדעתי, לעיתים רצוי לעצור את הכעס ואת הרצון לנקום ולפגוע בבן הזוג. הרצון שלנו לעשות כן, עשוי לעלות לנו בכסף רב ובהליכים משפטיים מורכבים ויקרים, מעבר לעלויות הנלוות להליכי גירושין.

אם בכל זאת הוכפשתם ע"י בן או בת הזוג, רצוי לפנות לעורך דין גירושין, שיבחן האם באמת עומדת לכם עילת תביעה. גם במקרה שבו הוגשה נגדכם תביעת לשון הרע ע"י בן או בת הזוג, רצוי לפנות במהרה לעורך דין גירושים על מנת שיסייע לכם, שכן מדובר בתביעות לא פשוטות, שמצריכות ידע וניסיון.

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין