עבירות מין – להלכה ולמעשה

עבירות מין - להלכה ולמעשה

עבירות מין נתפסות כעבירות קשות ביותר בחוק העונשין, והחברה כולה מלאה בביקורת כלפי מבצעי עבירות מסוג זה. כמובן שחוק העונשין מונה אלפי עבירות, קשות יותר וקשות פחות, אך אלו הפוגעות בחיי אדם, נתפסות כקשות ביותר, ובהתאם, גם העונש עליהן חמור יותר. כמו כן, החברה תקבל בזעזוע את הידיעה על ביצוע עבירת מין, על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בביצוע עבירות מין בילדים. במרוצת השנים, נראה כי גם ההלכות השתנו בנוגע לעבירות מין. יש שיבקרו כי שינוי זה בא לטובת הנאשם, ומנגד, יש שיאמרו שדווקא השינוי בא כנגד הנאשם. כך או אחרת, כל אדם שנמצא בהליך חקירה או בהעמדה לדין, כנאשם בביצוע עבירות מין, זקוק לייצוג הולם ועליו להכיר את זכויותיו מקרוב.

במאמר זה, נדון בעבירות המין המוצגות בחוק העונשין. יובהר כבר עתה, כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד, ולכן אין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין פלילי מקצועי.

חקיקה:

עבירות מין במדינת ישראל, מעוגנות בחוק העונשין, התשל"ז-1977, (להלן: "חוק העונשין"). מדובר בעבירה פלילית, שבה התוקף מבצע אקטים מיניים בגופו של הקורבן או בנוכחותו. חוק העונשין מבדיל בחומרת ביצוע המעשה לפי קריטריונים קבועים, כדוגמת: גיל הקורבן, הקשר ויחסי הכוחות בין התוקף לקורבן, כשירות הקורבן וקירבה, אם יש ביניהם.

חוק העונשין מבחין בין מספר סוגים של עבירות מין, שהמשותף להן הוא ביצוע אקט מיני כנגד/מול אדם. המחוקק בחר להחמיר בעבירות מין המתרחשות במסגרת המשפחה, וזאת בשל הרצון העז לשמור על התא המשפחתי ועל חשיבותו.

סוגי עבירות מין:

עבירת האונס – מוגדרת בסעיף 345 לחוק העונשין. עבירות אונס זוהי עבירה מגדרית החלה על נשים בלבד וזאת מכיוון שביסוד העבירה, בעילה נחשבת רק בהחדרת איבר או חפץ לאיבר מינה של האישה. עבירה זו נחשבת החמורה ביותר בעבירות מין, וזאת ניתן ללמוד מהעונש העומד על 16 שנות מאסר, כאשר בנסיבות מחמירות, יעמוד העונש על עד 20 שנות מאסר.

נדבך נוסף אשר שונה במהלך השנים, מכונה "שלא בהסכמתה החופשית". כלומר, אונס יחשב ככזה, רק אם האישה הנאנסת לא הסכימה לכך. החוק מרחיב מושג זה, ומשליך אותו גם על סיטואציות שבהן הנאנסת טענה כי מעוניינת בקיום יחסי המין, וזאת במקרים הבאים: קטינה מתחת לגיל 14, מרמה בזהות התוקף, חוסר הכרה של הנאנסת ומצב של לקות שכלית או נפשית של הנאנסת.

עבירות האונס נחלקות לשני סוגים: הראשון, הינו אונס הכרות, המגדיר אונס על ידי אנשים, שיש להם הכרות מוקדמת. השני, הינו אונס על ידי אדם זר, המתרחש בסיטואציה של אנס שאינו מכיר את הנאנסת. מרבית ממקרי האונס בישראל, הם אינוס היכרות. אינוס היכרות מתייחס לכל המקרים בהם מתלוננת מציגה עצמה כנאנסת, ובמהלך ההליך מתגלה, כי בין השניים יש היכרות מוקדמת.

במרוצת השנים, שינה בית המשפט את הדרישה לתוספת הראייתית בנוגע לתיקי אונס, שכן, בעבר נדרשה תוספת בדמות 'סיוע'. הכוונה היא לראייה המסבכת את החשוד וקושרת אותו לביצוע העבירה. אלא שלאחר ששונה סעיף חוק האינוס, בית המשפט ביטל, בהתאם, את הדרישה לתוספת ראייתית. כיום, לא נדרשת שום תוספת ראייתית להוכחת ביצוע אונס, ועדותה של הנאנסת מספיקה. למעשה, מצב זה מקל על מתלוננת, להתלונן על כך שנאנסה. עם זאת, ברור כי לא בכל תלונה של נאנסת, יואשם החשוד בקלות. על הנאנסת לשכנע את בית המשפט בקיום העבירה על ידי החשוד בה.

מעשי סדום – עבירה זו מעוגנת בסעיף 347 לחוק העונשין וחלה על שני המינים. מדובר בהחדרת חפץ או איבר, לפיו או לפי הטבעת של הקורבן. העונש העומד בגין עבירה זו הוא 3 שנות מאסר. בנסיבות מחמירות, המוגדרות בסעיף כיחסי מרות בין מטפל למטופל וביחסים בין קורבן לכוהני דת, העונש חמור יותר ועומד על 5 שנות מאסר.

מעשה מגונה – החוק מבדיל בין מעשה מגונה פומבי לבין לא פומבי. מעשה מגונה הנעשה בכפייה, על ידי מגע אינטימי בין תוקף לקורבן, מוגדר בסעיף 348 לחוק העונשין, והעונש בגינו עומד על 7 שנות מאסר. בנסיבות מחמירות, המוגדרות: איום בנשק חם או קר, התעללות או מוגבלות נפשית או שכלית של הקורבן, צפוי עונש של 10 שנות מאסר. מעשה מגונה בפומבי, אינו מחייב מגע אינטימי, אלא עשיית מעשה לצורך גירוי, ביזוי וסיפוק מיני מול קורבן, וזאת לפי סעיף 349 לחוק העונשין, שבו העונש עומד על מאסר של שנה. כאשר מדובר במעשה כזה מול קורבן מתחת לגיל 16, העונש עומד על 3 שנות מאסר.

Leave a Reply

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן