חלוקת ירושה בין אחים

חלוקת ירושה עשויה לגרור אחריה מאבקי ירושה. לעיתים, צד אחד לירושה מתלונן על כך שהוא קופח וכן לעיתים, צד אחר לירושה עשוי לטעון כי צוואה נכתבה שלא בהתאם להוראות הדין והדוגמאות עוד רבות. לכן, במאמר שלהלן, נסביר מה הדין באשר לירושות וצוואות וכן מדוע כדאי לערוך צוואה, על מנת למנוע מחלוקות. את כל זאת נעשה ונכתוב – לידיעתכן/ם ונוחיותכם/ן הגולשים והגולשות, כדלקמן:

הערה – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הדין באשר לירושות וצוואות בישראל:

כל הדינים הנוגעים לדיני הירושות והצוואות בחוק הישראלי, קבועים בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה מסדיר את הדין באשר לאנשים שרשאים לרשת מנוח וכן את הפרוצדורה הנדרשת לשם עריכת צוואה.

במקביל, חוק הירושה מגדיר את הדין במקרה שבו אדם לא ערך צוואה ואז החוק קובע את ברירת המחדל באשר לזהות היורשים לפי דין. עוד מתווה חוק הירושה את סמכויותיו של רשם הירושה וכן את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושות וצוואות. עוד נעיר, כי חוק הירושה קובע מהן העילות שלאורן ניתן להתנגד לקיומה של ירושה או צוואה ועוד נושאים נוספים רבים.

מהי ירושה?

הסעיף הראשון של חוק הירושה, קובע כי בעת מותו של אדם, יועבר עיזבונו – כלומר, מסת הרכוש שלו, לידי יורשיו. יורשים יכולים להיות יורשים מכוחה של צוואה, או יורשים לפי דין. חוק הירושה גם קובע כי כל אדם וכן גם תאגיד, רשאים לרשת אדם. עם זאת, חוק הירושה מגדיר מספר מקרים שבהם תישלל הזכות של אדם מסוים לרשת אדם אחר – וזאת במקרים שבהם אדם ניסה לגרום למותו של אדם כדי ליהנות מפירות הירושה וכן במקרה של אדם שניסה להעלים צוואה. מבחינה מוסרית, לא ראוי לאפשר לאדם ליהנות מפרי עוולתו.

ירושה לפי דין:

כאמור, ירושה יכולה להיעשות בשתי דרכים: הדרך האחת, היא באמצעות ירושה לפי דין. הדרך השנייה, היא ירושה לפי צוואה. ירושה לפי דין קבועה בסעיף 10 לחוק הירושה. כלומר, ירושה לפי דין היא ברירת מחדל חוקית, שחלה במקרה שבו אדם נפטר, אך לא הותיר אחריו צוואה. דהיינו, חוק הירושה קובע כי יורשים לפי דין, יהיו משפחת המנוח: מי שהיה/הייתה בן/בת הזוג במהלך החיים, יזכה/תזכה לרשת מחצית מן העיזבון והמחצית השנייה, תורש לילדיו של המנוח. כלומר – חלוקת ירושה בין אחים, תיעשה מתוך מחצית העיזבון. עם זאת, אדם רשאי לחלוק על ירושה לפי דין, דהיינו – על ברירת המחדל החוקית, כאשר הוא עורך צוואה. על כך, נסביר בחלק הבא.

ירושה לפי צוואה:

כאמור, צוואה היא הדרך השנייה שבה ניתן לרשת מנוח. אדם שעורך צוואה בחייו, יוכל להגדיר בצוואה, מי יהיו יורשיו ובכך ניתן יהיה לגבור על ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה. צוואה היא מסמך משפטי, שבמסגרתו אדם מצווה מה ייעשה בעיזבונו לאחר מותו.

צוואה יכולה להיערך במספר דרכים – צוואה בכתב, כלומר צוואה שנערכת על ידי המנוח ונושאת את חתימתו וכן את התאריך. צוואה יכולה להיערך בפני עדים. כלומר, זו תהיה צוואה בכתב על כל תנאיה, אך צוואה זו גם תכלול חתימה ופרטים של שני עדים. דרך נוספת לערוך צוואה, היא בפני רשות. נסביר: במקרה כזה, המנוח, עוד בחייו, יפקיד או יקריא צוואה בפני בית המשפט לענייני משפחה או רשם הירושה. הדרך האחרונה והפחות שכיחה, היא לערוך צוואה בעל פה. אך צוואה כזו תיערך רק במקרה שבו המצווה גוסס וכן היא תיערך בפני שני עדים, שיתעדו את דברי המצווה ויפקידו את התיעוד אצל רשם הירושה. צוואה בעל פה שניתנה על ידי אדם שלא נפטר בתוך חודש מיום מסירת הצוואה, תתבטל מאליה.

איך מממשים ירושה או צוואה?

לאחר מותו של אדם, יש צורך לפנות לרשם הירושה, כדי לקבל היתר למימוש הירושה או הצוואה. כאשר אנו עוסקים בירושה, יש לפנות לרשם הירושה בבקשה למתן צו ירושה. כאשר עוסקים בירושה לפי צוואה, יש לפנות לרשם הירושה בבקשה לקבלת צו קיום צוואה. לשם כך, כדאי להיעזר בעורך דין ירושה.

מדוע כדאי לערוך צוואה?

המציאות מלמדת, שהיעדרה של צוואה עשוי לגרור מאבקי ירושה בין אחים ובכלל בין יורשים. לכן, אנו ממליצים תמיד לערוך צוואה בכתב, בליווי וסיוע של עורך דין משפחה, על מנת למנוע מראש – מחלוקות בעתיד.

Leave a Reply

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן