דיני משפחה בישראל

נושא דיני המשפחה בישראל הינו רחב ומורכב וכולל מספר רב של תחומים. כל תחום מצריך הן ידע מקצועי שיסייע בבניית הטיעון המשפטי והן ידע בגישה ללקוח בהתחשב במצבו הרגשי.

לשם כך, ישנם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, אשר יחד עם הלקוח יעברו את המסע המשפטי המורכב בצורה היעילה ביותר שתביא לתוצאה רצויה. אך מה, בעצם, התפקיד של עורכי דין בנושא דיני משפחה ובאילו תחומים הם עוסקים?

כדי להשיב על השאלה הזו, חיברנו את המאמר שלהלן, שבו נסקור את עיקר התחומים שבהם עוסקים דיני משפחה.

ענייני נישואין וגירושין:

ענייני נישואין וגירושין הם מהנושאים המעניינים ביותר, אשר גם מעסיקים במיוחד את הציבור הרחב. אין ספק שמדובר בנושא מורכב, במיוחד במדינת ישראל. בין הסיבות לכך – היעדר הפרדה בין דת למדינה. מכאן, נשאלת השאלה: איך העובדה הזו משפיעה על ענייני נישואין וגירושין?

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". החוק מוסיף כי נישואין וגירושין של יהודים יערכו בישראל על פי דין תורה. המשמעות היא כי ענייני נישואין וגירושין ועניינים אחרים הנכללים בתוכם, כמו: תביעת מזונות, תביעת כתובה, תביעת שלום בית ועוד, נערכים בפני בית הדין הרבני בישראל בהתאם לדין הדתי-יהודי ולא בהתאם לדיני המדינה האזרחיים. במקביל, נושאים אחרים שאינם קשורים לענייני נישואין וגירושין, נערכים בפני בית המשפט לענייני משפחה , למרות שלעיתים בית הדין הרבני יכול "לקנות" סמכות לדון בהם (לא נרחיב על כך במאמר זה).

אימוץ ילדים

אין ספק שנושא רגיש ומורכב מאוד, אשר מהווה חלק מתחום עיסוקו של עורך הדין לענייני משפחה, הוא תחום אימוץ הילדים, לרבות אימוץ בין–ארצי. תחום האימוץ הוא גם אחד התחומים הרגישים ביותר שקיימים במסגרת תחום דיני המשפחה. אימוץ, כשמו כן הוא, תהליך שבו הורים מאמצים ילד שלא נולד להם בצורה ביולוגית, אלא להורים אחרים. בישראל, הליכי אימוץ נערכים בהתאם לצו של בית המשפט ופיקוחו. כמו כן, הליך אימוץ מערב גורמים נוספים, כמו גורמי רווחה שמלווים את הצדדים בכל העת וכן היועץ המשפטי לממשלה, שמייצג את המדינה.

ענייני ירושה וצוואות:

תחום מרכזי נוסף שעורכי דין לענייני משפחה עוסקים בו, הוא התחום של ירושה וצוואות. קיימות שתי דרכים עיקריות לחלוקת העיזבון של המנוח: באמצעות צוואה, או בהיעדר צוואה, דהיינו – ירושה על פי דין. ירושה על פי דין מוסדרת בחוק הירושה, התשכ"ה–1965. נסביר:

ירושה על פי צוואה – צוואה יכולה להיערך בכמה צורות. המצווה יכול לכתוב את הצוואה בכתב ידו ולהשאירה עד יום מותו. צוואה יכולה להיערך גם בפני עדים, בפני רשות ציבורית וגם במקרי חירום בעל פה (לאמור – "צוואת שכיב מרע"). מנגד, בהיעדר צוואה חלה ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה, שלפיה עיזבונו של מנוח יועבר לבן או בת הזוג (מחצית אחת) ולילדיו (מחצית שניה).

הסכמי ממון:

הסכם ממון הוא הסכם שנחתם בין בני הזוג לקראת הנישואין או בעת הנישואין. מטרתו של ההסכם היא להסדיר את אופן חלוקת רכושם של בני הזוג במהלך הנישואין וחלוקתו של הרכוש במקרה של גירושין. בני הזוג רשאים להסדיר את עניין רכושם באמצעות הסכם ממון או להסדירו לפי החלוקה השווה שקבועה בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. אגב, חלוקה "שווה" היא למעשה ברירת המחדל החוקית, אך על אותה ברירת מחדל יכולים בני זוג לחלוק, באמצעות עריכת הסכם ממון. יוער כי הסכם ממון צריך לקבל תוקף של פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה (או בית דין דתי, במידה ובני הזוג מסכימים לקיים מולו את ההליך הזה). לכן, רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין משפחה, אשר יוכל לערוך הסכם שיתאים לצרכי בני הזוג.

לסיכום:

נבהיר כי קיימים תחומים נוספים רבים שלא הוזכרו במאמר, אשר עורכי דין המתמחים בדיני משפחה עוסקים בהם כדרך קבע. לדעתנו, אין ספק שהפן הרגשי הוא המשותף לכל התחומים הנכללים בדיני משפחה. לכן, בעת בחירת עורך דין משפחה, חשוב לבחון האם יש "כימיה" ביניכם לבין עורך הדין ולא לשכוח שהוא עתיד ללוות אתכם תקופה ארוכה, בנושא מאוד אישי – תחום דיני משפחה.

Leave a Reply

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן