גירושין בבית הדין הרבני

בית הדין הרבני מהווה הלכה ולמעשה את הערכאה המשפטית החשובה ביותר בעת גירושין, שכן במדינת ישראל לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בענייני גירושין ונישואין. לכן, עולה השאלה: כיצד מתגרשים בבית הדין הרבני ומה כדאי לדעת על גירושין אלו. במאמר שלהלן, נשיב על כך והכל לידיעתכן/ם ולנוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

גירושין במדינת ישראל – כיצד?

במדינת ישראל, ענייני גירושין ונישואין מוסדרים על פי הדין הדתי – אישי שחל על בני הזוג. כך קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. חוק זה קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים במדינת ישראל, ייערכו לפי דין תורה. כלומר, בני זוג יהודים המבקשים להתגרש – ייעשו כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

במקביל, חשוב להדגיש כי לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בכל עניין הנוגע לגירושין ונישואין. למשל, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות כתובה, תביעות לשלום בית וכן בתביעה למזונות אישה וילדים – אך הסמכות בנוגע לענייני מזונות, היא סמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה.

הרכב בית הדין הרבני

במדינת ישראל ישנם מספר בתי דין רבניים: בתל אביב, בצפת, בבאר שבע ועוד. בתי הדין הרבניים מחולקים כדלקמן – בתי הדין האזוריים, שמהווים ערכאת שיפוט ראשונה שאליה מגישים תביעות גירושין. מעל בתי הדין הרבניים, ישנו בית הדין הרבני הגדול, המשמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין האזוריים.

כיצד מגישים תביעת גירושין?

תביעת גירושין, בניגוד לסברה רווחת, היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. כלומר, מי שמבקש להתגרש, יגיש לבית הדין כתב תביעה. במסגרת כתב התביעה, על מבקש הגירושין לפרט את הנסיבות שמקימות לו את עילת הגירושין (נרחיב על כך בהמשך).

גם הצד השני רשאי להשיב לתביעת הגירושין, או לחלופין הוא יכול להסכים לגירושין ואז הגירושין יהיו פשוטים יותר – גם על כך נרחיב בהמשך. עם זאת, במידה והצד השני מתנגד לגירושין, אזי יקיימו בני הזוג הליך גירושין שיכלול עדויות, הצגת ראיות וסיכומים. במידה ובית הדין מצא כי יש מקום להורות על הגירושין, הוא יורה על סידור גט. נעיר עוד נקודה חשובה – במסגרת הגשת תביעת גירושין, יש לשאת בתשלום אגרה כספית.

מה צריך להוכיח במסגרת תביעת גירושין?

כאמור, תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. ללמדנו, שמי שמבקש להתגרש, צריך להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין העילות המוכרות בדין הדתי–עברי. למשל, בגידה היא עילת גירושין, כלומר – מקרה שבו האישה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר. עילת גירושין נוספת, היא מעשה כיעור ביד האישה. כלומר, אישה שמתרועעת עם גבר אחר, אך לא בהכרח ניתן להוכיח כי היא זנתה תחת בעלה (דהיינו – קיימה יחסי מין עם גבר אחר). עילת גירושין נוספת, היא עילה של מום או פגם גופני שלא היה מוכר לפני הנישואין. כלומר, כאשר קיים מום פיזי שמרחיק את בני הזוג מלקיים יחסי אישות, אז קמה עילה לגירושין. ישנן עוד עילות גירושין, כמו מורדת, עוברת על דת יהודית, אלימות פיזית ועוד, אך לא נרחיב על כל עילות הגירושין.

גירושין בהסכמה – מה הכוונה?

כפי שתיארנו, תביעת גירושין יכולה להתנהל כהליך משפטי מן ההתחלה ועד הסוף, שיכלול עדויות והוכחות. עם זאת, תביעת גירושין ניתן גם לקיים בהסכמה. דהיינו – בני הזוג יכולים לערוך הסכם גירושין ולהגישו לבית הדין הרבני. במקרה כזה, במידה וישנה הסכמה לגירושין, אזי בית הדין יורה על גירושין, בהיעדר נסיבות חריגות או מיוחדות.

סמכות בית המשפט לענייני משפחה:

חשוב להדגיש כי במדינת ישראל יש ערכאת שיפוט נוספת בתחום דיני המשפחה. לערכאה זו קוראים בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי, מלבד תביעות לגירושין ונישואין. כלומר, בכל הנוגע לגירושין, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בתביעות למשמורת ילדים, תביעות למזונות וכן תביעות לחלוקת רכוש בין בני זוג. עם זאת, בית הדין הרבני יכול לעסוק בתביעות למשמורת ילדים וחלוקת רכוש, רק בשני מקרים: המקרה הראשון הוא כאשר קיימת הסכמה בין בני הזוג על קיום ההליך בבית הדין הרבני. במקרה השני, מי שמגיש תביעת גירושין, כורך בה את ענייני הרכוש והמשמורת.

לסיכום

ניהול הליך בבית הדין הרבני הוא אינו עניין של מה בכך, שכן ניהול הליכי גירושין הוא עניין מורכב, המצריך ידע משפטי וניסיון רב. לכן, אם עליכם לנהל הליך בבית הדין הרבני, חשוב מאוד לפנות לעורך דין גירושין בעל ניסיון.

Leave a Reply

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן