גט

במאמר שלהלן, נעסוק בנושא שהוא קל לכאורה, אשר נקרא "גט". במאמר נדון בשאלה מהו גט, מתי מקבלים אותו ומה צריך לדעת עליו. אומנם, מדובר במילה קצרה, שכוללת רק שתי אותיות. אך במציאות, המונח "גט" כולל בחובו היבטים רבים, החל מדיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל ועד לנושאים שבני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך גירושין (כמו לדוגמא – משמורת ילדים, מזונות וכן חלוקת רכוש בין בני זוג). כך שלמעשה, המילה גט כוללת בחובה את כל הליך הגירושין.

גט וקבלת גט, מסיימים את הגירושין, אך הדרך לסיום הגירושין, ארוכה, מורכבת ואף כוללת מספר מסלולים מקבילים. גט מסיים רק מסלול אחד מבין כל המסלולים.

סדר המאמר יהיה כדלקמן: בתחילה, נסביר בקצרה מהו בעצם "הליך גירושין". לאחר מכן, נסביר מהי תביעת גירושין וכפועל יוצא מהו גט. לאחר מכן, נסביר מהם ההליכים הרלוונטיים להליך גירושין. לבסוף, נדון בהרחבה בעצות מועילות, לאופן שבו אפשר להתגרש בצורה נעימה ומהירה יחסית. כמו כן, נדון בשאלה מה הדין במקרה של סרבנות גט, בין אם מטעם הבעל ובין אם מטעם האישה. כל זאת, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן.

הערה לפני שנתחיל: המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן לפנות למשרדנו.

הליך גירושין – רקע כללי

הליך גירושין הוא לא יותר מכותרת, שכן אין הגדרה ספציפית להליך גירושין. במילים אחרות, הליך הגירושין מאגד בחובו מספר נושאים והליכים משפטיים או מוסכמים, שבני זוג צריכים להסדיר ביניהם, במקרה של גירושין. הליך גירושין כולל את הגירושין עצמם, הנערכים בבית הדין הרבני, שיש לו סמכות לדון בתביעות גירושין (כפי שנסביר בהמשך). במקביל, הליך גירושין כולל את הסדרת משמורת הילדים, דהיינו – בעת גירושין על בני זוג להסדיר את השאלה מי מהם ישמש בתור הורה משמורן על ילדיהם, או שאולי יקיימו ההורים משמורת משותפת (גם על כך נסביר בהמשך).

כמו כן, בני זוג נשואים, המתגרשים, צוברים בדרך כלל רכוש משותף, כגון – מניות, חסכונות, דירת מגורים ועוד. לכן, בעת גירושין, עולה השאלה כיצד תיערך חלוקת הרכוש של בני הזוג. בכל הנוגע לחלוקת רכוש, קיים דין עשיר ונפרד בנושא, אשר עליו נסביר בהמשך המאמר.

נושא נוסף שבני זוג צריכים להסדיר בעת גירושין, שנכלל בהליך הגירושין, הוא נושא מזונות הילדים. האב חייב במזונות ילדיו מכוח הדין הדתי–אישי. אך מה יהיה גובה המזונות ומה חשוב לדעת על מזונות – כל אלו הם חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין ובחלק הבא, נציג סקירה מקיפה בנושא.

ההליכים הכלולים במסגרת הליך הגירושין:

כאמור, הליך גירושין הוא כותרת למספר הליכים משפטיים או מוסכמים. גט הוא רק השלב הסופי בשלב אחד בהליך הגירושין. גט הוא הסוף של הגירושין בבית הדין הרבני. אך מאמר זה לא יעסוק רק במונח "גט", אלא גם בהליך הגירושין, שכולל את המונח "גט". לכן, בחלק שלהלן, נסביר מהי תביעת גירושין וכן נדון בשאר ההליכים הנוגעים לגירושין. לפני כן, נסביר בקצרה על ההבדל בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה, כדי להציג את הבסיס לנושאים נוספים בהמשך.

בית המשפט לענייני משפחה מול בית הדין הרבני:

בתחום דיני המשפחה, ישנן שתי ערכאות שיפוט רלוונטיות: האחת היא בית המשפט לענייני משפחה. השנייה היא בית הדין הרבני. לאחרון יש סמכות בלעדית לעסוק בענייני גירושין ונישואין, כלומר – תביעות לגירושין, תביעות כתובה, תביעות לשלום בית וכן גם תביעות למזונות. לעומת זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי אחר. כמו לדוגמא – ענייני ירושות וצוואות, ענייני משמורת ילדים, חלוקת רכוש בין בני זוג, ענייני אימוץ ילדים, ענייני פונדקאות ועוד. אגב, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לעסוק גם בתביעות למזונות, אך סמכות זו הינה מקבילה ולא בלעדית. לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בתביעה לגירושין, שכן הסמכות לכך שמורה רק לבית הדין הרבני.

לעיתים, לבית הדין הרבני עשויה להיות סמכות לעסוק בעניינים הנוגעים לגירושין ונישואין, שבדרך כלל אין לו סמכות לדון בהם, כמו למשל – ענייני משמורת ילדים וכן חלוקת רכוש בין בני זוג. האופציות שבהן עשוי בית הדין לקנות סמכות, הן: כאשר ההליך מתנהל בהסכמת בני הזוג בפני בית הדין הרבני וכן במקרה שבו צד להליך גירושין מגיש תביעת גירושין (כפי שנסביר בהמשך) הכורך בה גם את ענייני משמורת הילדים והמזונות. במקרה כזה, "קניית" הסמכות תתממש רק כאשר הצד המגיש את התביעה, יקדים את הצד השני בתביעותיו הכרוכות.

תביעת גירושין בבית הדין הרבני:

במדינת ישראל, ענייני נישואין וגירושין קבועים בדין הדתי–עברי. כך קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"). למעשה, עוד לפני הקמת המדינה, חוקק בארץ ישראל חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו", שהקנה לכל בני הדתות בארץ, סמכות שיפוט בלעדית בתחום הנישואין והגירושין. לימים, כאשר הוקמה מדינת ישראל, נותר "דבר המלך במועצתו" על כנו. אך מספר שנים לאחר הקמת המדינה, חוקק חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, אשר קבע הסדר נפרד ליהודים בכל הנוגע לנישואין וגירושין. המצב המשפטי כיום הוא, כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל, נערכים לפי דין תורה (לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים).

גם בני דתות אחרות במדינת ישראל יינשאו לפי הוראות דתם. למשל, מוסלמים נישאים במדינת ישראל לפי הדין השרעי ולכן ישנם בתי דין מוסלמים דתיים. כך גם באשר לנוצרים או לדרוזים. חשוב לציין שלהכפפת הדין הדתי–אישי על דיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל, יש השפעות רבות, שלא כולן חיוביות. כך למשל, בני דתות שונות במדינת ישראל אינם יכולים להינשא ביניהם, אלא במדינה זרה או באמצעות המרת דת. זאת ועוד, הכפפת הדין הדתי–אישי לדיני הנישואין והגירושין, מוציאה מכלל תחולה את הזוגות החד מיניים, אשר אינם יכולים להינשא במדינת ישראל, שכן אף אחת מהדתות המוכרות במדינת ישראל אינה מכירה בנישואין אלו. כך גם זוגות יהודים מסוימים, אשר אינם יכולים להינשא, לאור הוראות הדת היהודית. למשל, זוגות שמורכבים מכהן וגרושה וכן מי שמוגדר בתור ממזר לפי ההלכה היהודית (ממזר – הוא אדם שנולד כתוצאה מקיום יחסי מין בין אישה נשואה, לגבר זר).

הדין קובע כי בני זוג המבקשים להתגרש בישראל ובלבד שהם יהודים, יעשו כן באמצעות הגשת תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. כלומר, מבקש הגירושין יגיש תביעה הכוללת מסמכים רלוונטיים, כגון – תעודת נישואין, פרטי הילדים המשותפים ועוד. במסגרת הגשת התביעה לגירושין, יש גם לשאת בתשלום אגרה. כמו כן, כתב התביעה לגירושין יכלול את הפירוט העובדתי הרלוונטי אשר יש בו כדי להקים למבקש הגירושין, עילת תביעה.

נעיר, כי לשם גירושין, נזקק מבקש הגירושין לעילת תביעה. עילות הגירושין קבועות בדין הדתי–עברי ולא בחקיקה אזרחית מסוימת. קיימות בהלכה היהודית מספר עילות גירושין, כמו לדוגמא – עילת הבגידה. דהיינו, במקרה של אישה נשואה המקיימת יחסי מין עם גבר אחר, הרי שאז מדובר בבגידה המקימה עילת גירושין. עילה של פגם או מום גופני, גם היא סיטואציה שיכולה להקים עילת גירושין. דוגמא נוספת לעילת גירושין היא עילת עוברת על דת יהודית. נסביר: לפי ההלכה היהודית, אישה אשר מנסה למנוע מבעלה לקיים את מצוות ההלכה, היא אישה העוברת על הדת היהודית ובסיטואציה כזו – קמה עילת גירושין. אי סיפוק או קיום יחסי מין, גם כן מהווה עילת גירושין לפי הדין הדתי–עברי. נעיר כי ישנן עילות גירושין רבות, אך לא נרחיב לגבי נושא זה.

לאחר שמוגשת תביעת גירושין, ייערך דיון בפני בית הדין הרבני. הצד השני רשאי כמובן להתנגד לגירושין. במידה וקיימת התנגדות, ינסו בני הזוג להוכיח את טענתם בפני בית הדין. אך במידה והוכחה עילת גירושין, אזי יורה בית הדין על סידור גט, או במילים אחרות – על טקס הגירושין. נציין כי תביעת גירושין נדונה בפני הרכב של שלושה דיינים בבית הדין הרבני.

סידור הגט, הוא למעשה הטקס שבמסגרתו הבעל "מגרש" את האישה. לכאורה, מדובר בטקס ארכאי. אך בשל הכפפת הדין הדתי–אישי, על דיני הנישואין והגירושין, יש לקיימו. אך עדיין, גם במקרים שבהם בית הדין מורה על גט, יכול הגבר לסרב לתת גט לאשתו. מנגד, האישה יכולה לסרב לקבל את הגט. המשמעות היא קשה, משום שצד שמסורב גט, עשוי למצוא את עצמו בקשיים רבים. על כך, בחלק הבא.

סרבנות גט –

כאמור, המציאות מעידה שישנם מקרים שבהם בעל מסרב לתת גט לאשתו ומנגד אישה מסרבת לקבל גט מבעלה. לסרבנות גט יש השפעות קשות מאוד. כאשר אישה היא מסורבת גט, הרי שהיא אינה יכולה להינשא לגבר אחר. יותר מכך, במידה ותקיים יחסי אישות עם גבר אחר ותוליד ילד, האחרון יוכר בתור ממזר (פסול חיתון). למעשה, היותה של אישה עגונה, הוא בעצם כליאה לכל דבר ועניין. מנגד, כאשר גבר הוא מסורב גט, הוא עשוי למצוא את עצמו חייב במזונות אישה (מכוח הדין הדתי–אישי). הוא אף עשוי להיתקל בקושי בלהינשא שוב, משום שבמדינת ישראל קיים איסור על נישואין ליותר מאישה אחת (לפי ההלכה היהודית אפשר לקבל היתר לשאת אישה נוספת, אך היתר זה ניתן במשורה).

לכן, במקרה של סרבנות גט, לבית הדין הרבני יש סמכות להטיל סנקציות. כך לדוגמא, בית הדין הרבני יכול להורות על שלילת רישיון נהיגה, על איסור להחזיק בכרטיס אשראי, פנקס שיקים ועוד. בית הדין הרבני גם רשאי להורות על מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות משתנות, הן כלפי גבר סרבן גט והן כלפי אישה סרבנית גט.

עם זאת, במקרה של סרבנות גט מטעם הגבר, לאישה עומדת אפשרות לעתור לקבלת מזונות מדין מעוכבת. כלומר, מזונות שישולמו לה על ידי הגבר, עד אשר יעניק לה גט. כמו כן, במקרה של סרבנות גט, לשני הצדדים יש אפשרות להגיש תביעה משפטית נגד הצד השני, בגין הנזקים שנגרמו בשל סרבנות גט. גם פגיעה בכבוד האדם, מוגדרת בתור נזק בר פיצוי, בתביעות בגין סרבנות גט.

סיכום ביניים – עד כה עסקנו בגירושין לגופם. ביארנו את המונח גט והסברנו גם על סרבנות גט. בחלק הבא, נציג בקצרה מספר נושאים נוספים שכלולים במסגרת הליך הגירושין.

משמורת ילדים:

בעת גירושין, על בני הזוג להסדיר את האופן שבו יטפלו בילדיהם. כלומר, האם הורה אחד ישמש בתור הורה משמורן וההורה השני ייהנה מהסדרי ראיה, או לחלופין – האם ההורים יקיימו משמורת משותפת. משמורת היא הזכות המוקנית להורה להיות אחראי על גידול ילדיו ועל הטיפול השוטף בילדיו. הסדרי ראיה הם כינוי לזמנים קבועים שבהם ההורה הלא משמורן, אחראי על גידול ילדיו. במסגרת הליך גירושין, יקבע בית המשפט את חלוקת המשמורת בהתאם לטובת הילד וכן בהתחשב בחזקת הגיל הרך, שלפיה ילדים עד גיל 6 ישהו במשמורת אמם. עם זאת, הורים יכולים גם לקיים משמורת משותפת, אשר כשמה כן היא – משמורת משותפת מבחינת זמני השהות של הילדים עם הוריהם.

מזונות ילדים:

בהתאם להוראות הדין הדתי–עברי, מוטלת על האב החובה לשאת במזונות ילדיו, באופן מוחלט. מזונות ילדים כוללים שני סוגים: מזונות מדין חובה, שכוללים את ההוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילדים ומזונות מדין צדקה. ככלל, עד גיל 6, כל ההוצאות הנדרשות לגידול הילד הן הוצאות בסיסיות. לכן, עד גיל 6, האב חייב במזונות ילדיו מדין חובה, באשר לכל הוצאותיהם. מנגד, לאחר גיל 6, ההוצאות הלא בסיסיות משולמות מכוח דין צדקה והן נפסקות לחובת האב, בהתאם ליכולתו הכלכלית. מעבר לכך, גם לאחר גיל 6 חייב האב במזונות מדין חובה באשר להוצאות בסיסיות.

חשוב להדגיש כי ענייני מזונות ילדים, כאמור, נדונים בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, מזונות ילדים משולמים מרגע הפרידה ולא מרגע הגירושין הסופיים בבית הדין. כלומר, כבר בשלב שבו האב לא מתגורר עם ילדיו תחת אותה קורת גג, אפשר לעתור לערכאה שיפוטית בתביעה לפסיקת מזונות זמניים.

חלוקת רכוש בין בני זוג:

בעת גירושין, עולה תמיד השאלה: כיצד יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג. הכלל בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, קבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973. חוק זה קובע כי בעת גירושין, יחולק כלל הרכוש המשותף של בני הזוג, באופן שווה ביניהם. עם זאת, ישנם סוגים של רכוש שקבועים בחוק האמור, שלא ייכללו במסגרת חלוקת הרכוש, כגון – קצבאות אלמנות, קצבאות נכות, קצבאות זקנה וכן רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או רכוש שקיבל או רכש אחד מבני הזוג, לפני חיי הנישואין. מעבר לכך, כלל הרכוש המשותף – יחולק בין בני הזוג.

עם זאת, לבני הזוג יש אפשרות אחרת, לחרוג מכלל החלוקה השווה שקבוע בחוק יחסי ממון המוזכר לעיל. האפשרות הזו היא לערוך הסכם ממון. הסכם ממון הוא הסכם שנערך בין בני הזוג, אשר מגדיר בהסכמתם וברצונם של בני הזוג, חלוקת רכוש שונה. חשוב להדגיש שהסכם ממון, כדי שיהיה בר תוקף, צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, או בפני נוטריון – במידה והוא נערך בין בני זוג לא נשואים.

סיכום ביניים: עד כה עסקנו בהליך הגירושין. הצגנו מהם ההליכים הרלוונטיים להליך הגירושין. גט, כפי שהסברנו כבר בתחילה, הוא חלק מתביעת הגירושין. אך מעבר לתביעת הגירושין, בני זוג צריכים להסדיר עוד מספר רב של נושאים, על מנת להיפרד סופית. בחלק הבא, נסביר כיצד אפשר להתגרש בצורה יעילה ומהירה, על סמך ניסיוננו כעורכי דין לגירושין.

גירושין יעילים – הכיצד?

לרוב, ההנחה היא שתביעת גירושין ובפרט הליך הגירושין, חייבים להיות הליך מורכב ולא נעים לבני הזוג. אנו סבורים כי לא כך הם פני הדברים. גירושין יכולים להתבצע בצורה יעילה ונעימה בהרבה. בחלק שלהלן, נציג מספר עצות כיצד לפעול לשם כך:

לזכור את מטרת הגירושין – לא פעם, במסגרת הליך גירושין, ניכר שבני הזוג פשוט שכחו מדוע הם בחרו להתגרש. אותו שיכחון, לא אחת מוביל למאבקי גירושין מורכבים ומיותרים. לכן, ההמלצה שלנו היא לעולם לא לשכוח מדוע בחרתם להתגרש. אם תזכרו את הסיבה לכך, תמצאו את עצמכם עושים הכל כדי לייעל את ההליך ולסיימו בהקדם.

לנהוג באדיבות ובכבוד – אכן, כבוד היא לא מילה גסה. אם אתם רוצים להתגרש במהירות וביעילות, כדאי מאוד לנהוג בכבוד עם הצד השני, לא לגרום לו לאיבה ולא לגרום לו לרצות נקם מיותר. בכלל, תכבדו את הצד השני לא רק משום שהוא בן אדם, אלא כי הוא או היא היו בן או בת הזוג שלכם.

להסתייע במגשר גירושין – אנו תמיד מציעים לנסות לקיים הידברות באמצעות מגשר גירושין. מגשר אינו שופט. אין זה מתפקידו להכריע בטענות של בני הזוג, אלא תפקידו ליצור גשר בין בני הזוג, לסייע להם להידבר ולבסוף להביאם לכדי עריכת הסכם גירושין. שימוש במגשר, הוא גם פחות פורמאלי מאשר ניהול הליך משפטי, על כל המשתמע מכך.

להסתייע בעורך דין דיני משפחה – לדעתנו, ההמלצה החשובה ביותר שנוכל להעניק לכן/ם הקוראים והקוראות, היא להתייעץ בעורך דין גירושין. אומנם, במסגרת הליך הגירושין חשוב להיות אדיב ולזכור את המטרה שלכם, אך כדי לעשות את כל זאת בצורה יעילה וממקום של כוח, הרי שיש להסתייע בעורך דין משפחה בעל ניסיון, אשר יוכל ללוות אתכם/ן מתחילת ההליך ולסייע לכן/ם למצות את זכויותיכן/ם בצורה מיטבית.

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין