בקשה ליישוב סכסוך

ככלל, כאשר אנו מבקשים למצות את זכויותינו המשפטיות, בכל תחום, אנו רשאים להגיש תביעה לבית המשפט. נראה כי הזכות הזו היא זכות יסוד במדינת ישראל, או במילים אחרות – מדובר בזכות הגישה לערכאות. כך גם בתחום דיני המשפחה.

עם זאת, המחוקק מצא לנכון לסייג את זכותנו למצות הליכים משפטיים וחייב, באמצעות תיקון חקיקה, בני זוג או הורים וילדים הפונים לבית המשפט, לפנות קודם כל לניסיון "גישור". במאמר זה נעסוק בחוק שנקרא החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה –2014 (להלן: "החוק להסדר התדיינות").

החוק להסדר התדיינות, מחייב בעלי דין, שכוללים גם בני זוג וגם הורים וילדים, לקיים הליך גישור, לפני שיפנו לבית המשפט בתביעה רגילה. במילים אחרות, מדובר ב"בקשה ליישוב סכסוך" שמוגשת לפני ניהול הליך משפטי. מה כדאי לדעת על ההליך הזה? על כל אלו נדון במאמר שלהלן, אותו חיברנו לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשות והגולשים, כדלקמן:

נעיר לפני שנתחיל, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך מומלץ לפנות למשרדנו.

בקשה ליישוב סכסוך – להלכה ולמעשה:

בהתאם לחוק להסדר התדיינות, בקשה ליישוב סכסוך מוגשת לבית המשפט על ידי בעלי דין (כאמור – בני זוג או הורים וילדים), לפני שתוגש תביעה משפטית פורמאלית. במילים אחרות, בקשה ליישוב סכסוך היא בקשה לקיום הידברות או בקשה לקבלת סיוע בגישור בין צדדים ניצים. עם הגשתה של בקשה ליישוב סכסוך, יופנה ההליך ליחידה שנקראת יחידת הסיוע, שנמצאת ליד כל בית משפט לענייני משפחה בישראל. יחידת הסיוע מורכבת מאנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית ועוד. אלו יזמנו את הצדדים הניצים וינסו לקיים הליך הידברות, לשם פתרון הסכסוך ומניעת ההליך המשפטי הפורמאלי.

בהתאם לחוק להסדר התדיינות, כאשר מוגשת בקשה ליישוב סכסוך, לא ניתן להגיש תביעה משפטית בגין אותו סכסוך: למעשה, הבקשה ליישוב סכסוך מהווה "הקפאת מצב". כלומר, עד תום 45 ימים מהיום שבו הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, לא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט. כמובן שהסיבה לאותה הקפאת מצב, היא רצון למנוע ניצול לרעה של הליכי משפט והפניית כל האנרגיה של הצדדים, לשם יישוב הסכסוך.

מטרתו של חוק הסדר ההתדיינות:

נראה כי החוק להסדר התדיינות נועד לתכלית ראויה, אך מנגד, הוא סובל ממספר קשיים. כעיקרון, מטרתו של החוק היא ראויה: להתאים את סכסוכי המשפחה, למציאות. לרוב, סכסוכי משפחה מלווים בכעס וברגש רב וכתוצאה מכך הם רגישים וקשים מבחינה אישית. לכן, הידברות בין צדדים ניצים המעורבים בסכסוך משפחתי, היא דבר נכון שיש מקום לקיימו. כך עולה גם מהחוק להסדר התדיינות, בסעיף 1 המתווה את מטרת החוק: "מטרתו של החוק לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".

מנגד, חשוב להדגיש כי בבקשה ליישוב סכסוך, ישנם שלושה חסרונות עיקריים: החיסרון האחד הוא, כי הליך הגישור נערך בפני אנשים שאינם עורכי דין, מה שלא אחת עשוי לגרום לבעלי דין שצודקים בטענתם, להתפשר. חיסרון שני הוא, כי במסגרת החוק להסדר התדיינות, קיימת פגיעה בזכות הגישה לערכאות. בנוסף, ישנם מקרים שבהם הסיכוי לגשר בין צדדים הוא אפסי ולעיתים הליך משפטי הוא ההליך הנכון ביותר. החיסרון השלישי הוא, כי לעיתים, צד להליך המשפטי, המקיים הליך מוקדם של יישוב סכסוך, יכול לנצל את הזמן, כדי להעלים נכסים.

החובה לשתף פעולה במסגרת הליך של יישוב סכסוך:

בהתאם לחוק להסדר התדיינות, חלה על בעלי הדין החובה לשתף פעולה במסגרת יישוב הסכסוך. כלומר, בעל דין שהוגשה נגדו בקשה ליישוב סכסוך, צריך להתייצב להליך הגישור, בהתאם לסעיף 3(ב)(1) לחוק זה. הכלל קובע שהזמנה להליך של יישוב סכסוך, כמוה כהזמנה לדיון בפני בית המשפט. אי התייצבות יכולה לגרום להטלת הוצאות משפט, על הצד שלא התייצב להליך המשפטי.

לסיכום:

הליך של יישוב סכסוך הוא הליך שיש לו תכלית ראויה, שהיא רצון לסייע לבעלי דין – בני משפחה – לבוא בדין ודברים. מצד שני, כפי שסקרנו במאמר, אי אפשר להתעלם מהקשיים שנלווים לחוק להסדר התדיינות, שביניהם – פגיעה בזכות הגישה לערכאות. אנו סבורים שכדאי מאוד לפנות תמיד לעורך דין משפחה, לשם קבלת ייעוץ וליווי, בוודאי שבמסגרת הליך ליישוב סכסוך.

Leave a Reply

לחצו כאן ליצירת קשר

ליצירת קשר

מלאו את הטופס:

זף גינצבורג ושות' – משרד עורכי דין

דילוג לתוכן